אבל המבחן החשוב ביותר של הסופרב הוא מבחן השיוט. נכון, היא אינה ספורטיווית, חדה או מתמסרת כמו ההונדה אקורד והמאזדה6, אבל כמו הפאסאט, תאומתה, היא נעימה מאוד. קביעת מחט הסל"ד על סביבות ה-2,000 סיבובים יוצרת שיוט חרישי על גלי המומנט ונראה כאילו הזמן עוצר מלכת; השעון אינו ממהר לשום מקום וגם לא אני. כאן המקום לספר לכם כי הסופרב היא אחת המכוניות היחידות שהעדפנו לשבת בהן מאחור ולא מאחורי ההגה -לא משום שלא כיף לנהוג בה, אלא בגלל המושב האחורי רחב הידיים שלה.
ירידה במחלף עתלית הביאה אותנו לאחת הדרכים היפות בארץ - כביש בית אורן המטפס אל הכרמל. במעלה הכביש הצפוף ועתיר הפניות התקשתה הסופרב לשמור על קור רוח. תיבת ההילוכים, שפעלה בכביש החוף בנינוחות, נאלצה להתרוצץ בין חמשת יחסי ההעברה כדי לסייע למנוע למשוך את הגוף הכבד. המתלים הרכים, המטפלים היטב בכבישים משובשים, מתגלים כלא ממש מתאימים לתנאי נהיגה תובעניים מהסוג הזה.
על חודו של סנטימטר
קשה לה לסופרב. בשוק המוניות היא דווקא הצליחה לא רע, אבל בתקופה שהיא כאן (כמעט שנתיים) נמכרו יחידות אחדות בלבד ללקוחות פרטיים. הסופרב לוגמת הבנזין מגיעה ברמת גימור בסיסית, עם חשמול סטנדרטי, ריפודי בד, ארבע כריות אוויר וחישוקי סגסוגת - במחיר של 190 אלף שקל. בגרסה הזו אין חלון שמש וגם לא מערכת שמע. חבילת אביזרים הכוללת חישוקי 17 אינץ' (16 במקור), מושבים חשמליים עם שילוב עור, כריות וילון ודיפוני עץ תעלה לכם 20 אלף נוספים.
המחיר אינו אטרקטיווי במיוחד, בעיקר משום שמחירה של הפאסאט כמעט זהה; אמנם בסיס הגלגלים שלה קצר בעשרה ס"מ (ואיננו מזלזלים בכך), אבל היא מציעה את המוניטין של פולקסווגן. לסופרב יש אולי את המושב האחורי המרווח בקבוצתה, אבל השאלה היא מי בעצם יזכה ליהנות ממנו? הרי סביר להניח כי אנשים אמידים שיכולים להעסיק נהג בשכר לא יבחרו בה משום שהיא אינה מספיק יקרה ויוקרתית, ואילו המנכ"ל הממוצע צפוי לנהוג בה בעצמו (אבל בכל מקרה, תמיד טוב שיש).
הגבירה הצ'כית בכבישי ישראל: מבחן דרכים לסקודה סופרב 1.8 טורבו
קובי ליאני / הגה
7.12.2004 / 10:23