מס וירטואלי

מאת רוני סלנט ושר ענבר

ישראלים רבים גולשים ברשת האינטרנט ומבצעים קניות באתרים המצויים בארצות הברית, עסקות שאינן ממוסות על ידי רשויות המס שם. האם הסדר זה עומד להסתיים בקרוב עקב הרצון להטיל מסים חדשים על הפעילות באינטרנט, פעולה שתוביל להתייקרות הקנייה ברשת?

סוגייה זו אינה ייחודית לתושבי ישראל ומעסיקה את כלל צרכני האינטרנט בארצות הברית. באוקטובר הקרוב עומד לפוג תוקפו של ה-Internet Tax Freedom Act - ITFA. כדי למנוע את פקיעת החוק, הוגשו מספר הצעות חוק, המבקשות להאריכו בתקופה נוספת של 4-5 שנים (S. 512 ,S. 288).

חובה בנוכחות פיסית

החוק הפדרלי נחקק ב-1998 והחיל איסור, התקף למשך שלוש שנים, על חקיקת חוקים חדשים הממסים את שירותי הגישה לאינטרנט או קניות הנעשות דרך הרשת (e-commerce).

החוק נחקק על מנת להצר את צעדיהן של המדינות, ומנע את כוונתן להעביר חוקי מס, אשר יקשו על המסחר האלקטרוני ויסרבלו אותו. אחת ממטרות החוק הנוספות היתה מניעת הטלת מס על שירות ספקיות האינטרנט, מתוך אמונה "שאין להטיל מס על מידע", ויש לאפשר גישה זולה לרשת.

כתוצאה מהפטור, נמנעה כוונת המדינות להטיל מס עסקות - Sales tax - על מכירה ללקוח במדינה שכנה, בה אין לחברה המוכרת "נוכחות פיסית".

בית המשפט העליון בארה"ב פסק עוד ב-1992 כי יש צורך בנוכחות פיסית של המוכר במדינה בה נגבה המס כתנאי לכך שניתן יהיה למסות את העסקה (Quill Corp. v. North Dakota).

מכירות באמצעות קטלוגים

הצמיחה המהירה של המסחר המקוונן הביאה לעקיפת הטלת המס בצורה קלה ונוחה, אולם לא היוותה חידוש בנושא. הימנעות מתשלום המס היתה אפשרית קודם לתחילת המסחר באינטרנט. זאת, באמצעות קנייה דרך קטלוג מחנות הממוקמת במדינה שכנה.

דרך זו הביאה לגידול במכירות באמצעות קטלוגים, ללא צורך בתשלום המס על העסקות. אולם, הרשת הפכה אופציה זו לקלה יותר, נגישה לקהל רחב מבעבר והחריפה את הבעיה.

הדבר יצר חוסר שוויון בלתי מוצדק בין סוחר המציג את סחורתו בחנות פיסית ובין עמיתו, המציע את אותם המוצרים, אך בחנות מקווננת. החלת הפטור ממס הקנתה יתרון עסקי לאתרי המסחר המקווננים, הפכה את הקנייה באינטרנט לאטרקטיווית והביאה לשגשוג מהיר של חברות אינטרנט צעירות.

האם יש צורך בהענקת יתרון לחברות כ-Amazon ו-AOL

היום, כשנבחנת הארכת הפטור, עולה השאלה האם יש צורך בהמשך הענקת יתרון מסחרי לחברות כגון Amazon ו-AOL, שהפכו לתאגידי ענק החולשים על פעילות כלכלית רחבה.

מדוע אם כן מבקש הממשל הפדרלי למנוע את הטלת המס? אי הטלת מס עסקות על שירותי האינטרנט נראית לצופה מן הצד כפגיעה בשוויון בין חנות פיסית ובין חנות באינטרנט. נוסף על כך, אי גביית המס גורמת למדינות הפסד כספי עצום, ופגיעה בשירותים המסופקים על ידיהן.

קרוב ל-7,500 שיטות מיסוי

ראשית, ייתכן שהארכת הפטור נחוצה כדי לאפשר לחברות האינטרנט להיחלץ מהמשבר הכלכלי הנוכחי, ואי הארכתו תגרום להרעה נוספת במצבן הכלכלי.

שנית, גביית המס, הנראית כצודקת, אינה משימה פשוטה כל כך עבור הסוחר המקוונן. בעוד המוכר בחנות פיסית פועל תחת שיטת מס אחת, הרי החנות הווירטואלית צריכה להתמודד עם קרוב ל-7,500 שיטות שונות של הטלת המס (עקב ריבוי אזורי שיפוט), נטל כבד מידי על פי פסיקת בית המשפט העליון.

חשוב לציין כי התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת עקיפת החוק בתחומים נוספים. כך למשל, הועלה החשש משימוש בטכנולוגיית טלפוניה להעברת שיחות טלפון דרך האינטרנט. פעולה זו תאפשר התחמקות מתשלום המס, המוטל על שיחות הטלפון, צעד שיוביל להפסד משמעותי נוסף בהכנסות ממסים (במספר מדינות שיעור המס על שירותי טלפוניה מגיע למעל ל-15%).

הצעות החוק החדשות מנסות לדרבן ולעודד את המחוקקים במדינות לפעול יחדיו לחקיקה משותפת, שתסדיר את נושא אכיפת החוק באופן דומה בין המדינות השונות. הצעות החוק כוללות הארכת הפטור, אולם מהוות צעד חשוב דווקא לקראת הטלתו של המס.

כדי לקבל היתר מהקונגרס להטלת המס, יש צורך בחקיקה משותפת, הכוללת קביעת נוסח אחיד לאופן הטלת המס, דרך גבייתו והפיכתו "לפשוט יותר ליישום".

כיצד יגיבו הצרכנים

השאלה החשובה היא כיצד יגיבו הצרכנים לעליית המחירים הצפויה עקב אכיפת הטלת המס? אחת ההשלכות החשובות היא ייקור התשלום עבור שירותי גישה לאינטרנט, מהלך העשוי להוביל לירידה במספר המשתמשים.

את הצפוי אפשר ללמוד מהירידה במספר המשתמשים ברשת בתקופה האחרונה, עקב נפילת מספר ספקיות אינטרנט חינם. אחת הסיבות למשיכה ההמונית לאינטרנט הנה המחירים האטרקטיוויים של המוצרים המוצעים בחנויות באינטרנט.

גביית המס שצפויה להוביל לייקור במחיר המוצרים, תפחית את האפקטיוויות של המסחר המקוונן, ותצמצם את פער המחירים בין החנות הווירטואלית לבין החנות הפיסית.

הטלת המס תיצור בעיות חדשות. למשל, כיצד ניתן יהיה לאמת את מקום מושבו של הצרכן? הצרכן יכול, מטעמי מס, לציין כתובת שונה, או לחילופין לדאוג למשלוח החבילה דרך כתובת במדינה שכנה, בה החבות במס נמוכה יותר.

נדרשים פתרונות יצירתיים

כך, עלול להיווצר קושי במעקב אחר התחנה הסופית אליה יגיע המוצר. עיכוב נוסף בהטלת המס יאיץ בוודאי את התהליך, שכבר החל, בו חנויות פיסיות פותחות חנות וירטואלית, כדי להימנע מגביית המס.

דוגמה טובה היא Barnes and Noble, שהקימה חנות וירטואלית המוכרת ספרים באמצעות האינטרנט ואינה גובה עליהם מס עסקות, בניגוד למכירות בסניפים במדינות השונות.

החלת מס עסקות עשויה להשפיע על היקף ואופן ביצוע הסחר המקוונן בין ישראל לארצות הברית. באופן עקרוני, המס אינו חל על קניות הנעשות על ידי תושבים ממדינות מחוץ לגבולות ארצות הברית, אולם חלק מהרכישות עושות דרכן דרך תחנות ביניים, המצויות באחת המדינות בארצות הברית.

מספר חברות אינן מאפשרות משלוח מוצרים ישירות לארץ ולשם כך נדרשים פתרונות יצירתיים, הכוללים משלוח למען המצוי בארצות הברית (דוגמת חברת Mustop), ומשם