יש מטמון ויש אוצר /הארץ

מאת מרדכי איש שלום

הרחק מזרקורי התקשורת, בשקט ובצנעה, עומדת ממשלת ישראל, באמצעות רשות החברות, לבצע את אחד הצעדים המשמעותיים והמשפיעים ביותר על היצוא הישראלי - הפרטת החברה לסיכוני סחר חוץ (בסס"ח).

אין בהפרטה הזו מן היוקרה של הפרטת שני הבנקים הגדולים. אין בה את זיקוקי הדינור שבין מנהל רשות החברות לוועד עובדי צים או את גיצי האש בוויכוח בינו לבין הנהלת אל על, שלא לדבר על קרבות יו"ד ביו"ד עם ראש הוועד ועם המנכ"ל הכריזמטי של בזק .

בהפרטת בסס"ח לא מדובר במאות או במיליארדי דולרים. מדובר בסך הכל בחברה קטנה, בת כמה עשרות עובדים, שהוקמה ב-57', כשרק החלק בחברה העוסק בביטוח מסחרי לטווח קצר יופרט, ואילו הסיכונים הפוליטיים לטווח הבינוני והארוך יישארו בידי המדינה.

חברה קטנה העושה דברים גדולים

התיאור הקצר והקולע ביותר של הבסס"ח הוא "חברה קטנה העושה דברים גדולים". מדובר בחברה, שביטחה בשנים האחרונות עסקות יצוא מסחריות ופוליטיות לטווח קצר (עד שנה) בהיקף של 3.5 עד 4 מיליארד דולר בשנה, ובמקביל עסקות לטווח הבינוני והארוך בהיקף של 2.5 עד 3 מיליארד דולר. החברה רווחית מאז הקמתה, פרט לשנתיים של נסיבות מיוחדות. בשנה האחרונה הסתכמו רווחיה ב-11 מיליון דולר.

סביר להניח כי לרכישת עסקי הביטוח לטווח הקצר יימצאו קונים מקומיים וזרים לא מעטים, למרות שמדובר בתחום עסקי מורכב, הדורש התמחות והתמקצעות. בעולם המערבי, לפחות חצי תריסר חברות גדולות, בעיקר מבריטניה, גרמניה, שווייץ והולנד, מתמחות בתחום, ועשויות להיות מועמדות להשתלטות על הבסס"ח, מה עוד שבשנים האחרונות קמו לבסס"ח מתחרים, גם בישראל.

רכישת הבסס"ח במחיר הנכון יכולה להניב לבעליה החדשים רווחים לא מבוטלים. בתחום סיכוני סחר חוץ אין נסים ונפלאות. בדרך כלל עסקי הביטוח המסחרי לטווח הקצר מסבסדים את הסיכונים הגבוהים שבביטוח פוליטי לטווח בינוני וארוך, שיישאר בידי המדינה. לכן יש לצפות כי החברה המופרטת תהיה רווחית יותר מקודמתה הממשלתית, וזאת עוד לפני שהבעלים החדשים יתחילו בצעדי ייעול כלשהם, או יאמצו יתרונות לגודל, במידה שהחברה תירכש על ידי אחת מהחברות הזרות הגדולות בתחום.

תיק אידיאלי לכל רוכש פוטנציאלי

בנוסף, תמהיל תיק ביטוחי סחר החוץ לטווח קצר המיועד להפרטה, הוא תיק אידיאלי לכל רוכש פוטנציאלי - כ-90% ממנו הוא לארצות מפותחות - בצפון אמריקה, מערב אירופה וכיו"ב - שהסיכון בהן נמוך מאד, למעט יצוא ענף התקשורת, שבשנה האחרונה הפך למסוכן יחסית.

רכישת בסס"ח על ידי גופים מקצועיים ומתמחים זרים או מקומיים היא לכל הדעות בחזקת מטמון לא קטן, אבל בבסס"ח טמון ערך מוסף נסתר, היכול להפוך אותה למטרה נאה להשתלטות של קונצרן פיננסי - בנק או חברת ביטוח למשל. הערך המוסף הוא הקשרים העסקיים האינטימיים ארוכי הטווח שיש לחברה עם מאות יצואנים, המהווים את השמנת של התעשייה הישראלית.

רבות דוברה וסוקרה כניסתם המאסיווית של בנקים זרים לישראל. רובם, פרט לבודדים כגון סיטי בנק ו-HSBC, פועלים במשק הישראלי דרך משרדי ייצוג, כשעיקר התחרות עם הבנקאות הישראלית מתמקדת בשני תחומים: בנקאות פרטית למאיון העליון ומימון חברות.

רכישת בסס"ח על ידי אחד הבנקים או חברות הביטוח הזרות, למרות שהדבר דורש התמחות והתמקצעות, משמעו קשר ישיר ובלתי אמצעי לקברניטי התעשייה הישראלית הרלבנטית, שלהם ניתן להציע במקביל לביטוח סכוני סחר חוץ, גם שירותים וכלים פיננסיים נוספים, כגון קווי אשראי, מימון ביניים, עסקאות מט"ח, ביטוחי שער וכיו"ב.

לא תהיה כל הפתעה אם בנקים ישראליים יגשו למכרז

ניתן גם להציע שירותי ביטוח משלימים למנהלים ולעובדים, למבנים, לציוד, למכונות ועוד. מן הראוי לשים לב כי לבנקאות האירופאית - בניגוד לישראלית - אין בדרך כלל מגבלות אדמיניסטרטיוויות, והיא יכולה להציע גם שירותי ביטוח. ולבסוף, מכיוון שקברניטי התעשייה אינם נחשבים לעניי העיר, מה מפריע להציע לאלפים שביניהם, כבדרך אגב, גם את שירותי הבנקאות הפרטית של הגוף הרוכש.

אין זה צירוף מקרים, שבמועצת המנהלים של הבסס"ח ההולנדי יושבים כל מנהלי הבנקאות ההולנדית הרלוונטית, כשהיו"ר, עד לאחרונה, היה נשיא הבנק הגדול בהולנד. את זאת יודעים היטב מנהלי הבנקים הישראלים. לכן לא אתפלא, אם בין הניגשים למכרז, יהיו בנקים ישראליים או החברות הבנות שלהם, בליווי צמוד של כמה מעובדי בסס"ח לשעבר.

ומה יעלה בגורלה של החברה הממשלתית, שתעסוק אך ורק בביטוח הסיכונים הפוליטיים לטווח בינוני וארוך? כיוון שמדובר כאן ב"שדה קוצים", שבו כל מילה מיותרת ולא שקולה יכולה להצית אש ולהרעיל בארות, אומר רק זאת: לטובת היצוא הישראלי, אני מקווה שמבנה החברה, דרך קבלת ההחלטות בה, הקריטריונים והפרמיות הדיפרנציאליות, יתקבלו בצורה מאוזנת, המבוססת על מערכת רב קוטבית של בלמים ואיזונים. קרי, בין כל המשרדים הכלכליים הנוגעים בדבר, ותוך שמירת האיזון העדין בין ההיבט התקציבי לקידום היצוא.

אחרת, בניגוד למטמון הגלום בהפרטת הסיכון המסחרי שבבסס"ח, נקבל בחלק שיישאר בידי המדינה (הסיכון הפוליטי), במקרה הטוב, בטמורה או בטמנה, ובמקרה הגרוע מס ליצוא מוצרי ההשקעה הישראליים, שעל זה נאמר - יש מטמון ויש אוצר.

הכותב הוא הנציג של משרד התמ"ס בהולנד ובדנמרק. המאמר הוא על דעתו האישית ואינו מייצג את עמדת המשרד