בני גאון מערער על החלטת הרשם לאפשר לוועד הממונה להגיש תביעה להשבת 2.4 מ' ד' - האופציות מהנפקת הריבוע הכחול

בני גאון, יו"ר מזכירות אגודת קו-אופ הריבוע הכחול לשעבר, הגיש היום בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה מינהלית בה הוא דורש להורות על ביטול החלטת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, לאפשר לוועד הממונה של הקו-אופ להגיש נגדו תביעה להשבת הרווחים שהפיק גאון מהאופציות שניתנו לו בעת הנפקת חברת ריבוע הכחול ישראל בארה"ב ב-1996 - רווחים המוערכים בכ-2.4 מיליון דולר.

לטענת גאון, המיוצג ע"י עו"ד נבות תל-צור ממשרד רם כספי ושות', החלטת הרשם התקבלה שלא כדין, בחוסר סבירות וללא כל נימוק וכל תפקידה לסכל את ההליך המעין שיפוטי בעניין דו"ח אינדיג, המתקיים בפניו.

כזכור, בדצמבר 1999 מינה רשם האגודות השיתופיות את עו"ד חיים אינדיג כחוקר מיוחד לצורך חקירת ענייני האגודה ובהם נושא הקצאת האופציות בחברות הבנות לעובדי האגודה ומנהליה. דו"ח אינדיג, שהוגש לרשם ביוני 2000, המליץ בפני הרשם למנות לאגודה ועד ממונה ולהסמיך אותו לשקול ולגבש החלטה בשאלת הגשת תביעה בעניין האופציות נגד אנשי האגודה.

דו"ח אינדיג הועבר לאגודה וכן לחברת הריבוע הכחול ישראל, ואלו נתנו תגובתם לדו"ח ודחו את מסקנותיו וטענו כי החוקר פעל במצב של ניגוד עניינים חמור, וכי לא כל חומר החקירה הועמד לרשותן.

באוגוסט 2000 מינה הרשם לאגודה ועד ממונה, לאחר שקיבל החלטה על ביטול הבחירות שנעשו באגודה בנובמבר 1999. הממונה ביטל את תגובת האגודה הקודמת לדו"ח ואימץ את מסקנות דו"ח אינדיג.

ביום 29 לאפריל 2001 הודיע הוועד הממונה כי בכוונתו להגיש תביעה נגד בני גאון להשבת הכספים שקיבל מהקצאת האופציות, וזאת לאחר שפנה לרשם יום קודם בהליך של "מתן הוראות" במעמד צד אחד בעניין הגשת התביעה נגד גאון.

החלטת הוועד הממונה על הגשת התביעה נתקבלה בהמשך להחלטת הרשם, שהורה לוועד הממונה לקיים מו"מ עם גאון להשבת הכספים בפשרה או בהסדר, ובמידה שלא יגיעו הצדדים להסדר, קבע כי על הוועד הממונה להודיעו מתי תוגש נגד בני גאון תובענה בעניין ועל ידי איזה גורם.

לטענת גאון, החלטתו של הרשם בהליך "מתן הוראות" לאשר לוועד להגיש תביעה נגדו, הינה כאמור בלתי חוקית ומהווה כשל פרוצדורלי, שכן על הרשם כסמכות מעין שיפוטית לקיים תחילה דיון בהמלצות דו"ח אינדיג ולקבל מתוקף סמכותו החלטה בעניין הדו"ח, האם לקבלו במלואו או בחלקו או לדחות אותו.

עד אשר לא התקבלה החלטה מטעמו של הרשם, טוען גאון, אין הדו"ח מהווה יותר מאשר המלצה בלתי מחייבת, וכך אף עולה מדבריו של הרשם בתגובה שהגיש לבג"ץ.

לפיכך, מבקש גאון מביהמ"ש לתקן את הכשל הפרוצדוראלי החמור שנפל לטענתו בהליך המעין שיפוטי שניהל הרשם בדו"ח, כאשר הליך זה נקטע שלא כדין ובאופן בלתי סביר, בצורה קיצונית וחסרת תקדים, כדבריו, על ידי ההחלטת הרשם לאשר את הגשת התביעה ע"י הוועד הממונה, ולהורות כי העניין יוחזר לדיון בפני הרשם להשלמת ההליך בקשר לדו"ח אינדיג.

גאון טוען בעתירתו כי במהלך כל ההליך השיפוטי בעניין הדו"ח נרמסו זכויות יסוד של הנפגעים, שכן לא נמסר להם כל חומר החקירה; עתירה שהוגשה בנושא נמשכה ונמחקה בהוראת הוועד הממונה; לא הובאו ראיות ועדויות שנאספו בידי החוקר והושארו מחוץ לדו"ח; לא התקיים דיון בפני הרשם, כולל אפשרות לחקירת עדים, ובכלל זה החוקר עצמו אשר פעל לכאורה בניגוד עניינים,.

עוד טוען גאון, כי לאורך כל ההליך בוצעה הדלפה מאסיווית לתקשורת של פרטי הדו"ח והחלטות הרשם, תוך יצירת אווירה מורעלת חסרת תקדים כנגד הנפגעים מהדו"ח, פגיעה בעקרונות בסיסיים במשפט תוך שהרשם יורד לזירה והופך את החוקר לצד בדיון ולבעל דין.

החלטת הרשם, נשוא העתירה, טוען גאון, נגועה בחוסר סבירות קיצוני גם מהטעם שהיא מאפשרת לכאורה שימוש בדו"ח אינדיג מבלי שהדו"ח אומץ כלל על ידי הגוף המוסמך שעבורו הוכן, בניגוד משווע להוראות הדין.

לטענתו, לצדדים ציפייה לגיטימית שההליך יתנהל כדין, תוך הקפדה על כללי הצדק הטבעי ועל מימוש זכות הטיעון, במהלך מתן החלטה מנומקת המכריעה בין העמדות השונות.

גאון מוסיף עוד כי החלטת הרשם אינה מנומקת כנדרש מהחלטה שיפוטית וככזו היא מסכלת את זכות הערעור הנתונה לו, ובמיוחד לאור זאת שהועלו כנגדו במהלך ההליך טענות פוגעניות ביותר אשר גרמו פגיעה קשה לשמו הטוב.

גאון מציין בעתירה כי בשל חומרת הדברים, הוא יפנה במידת הצורך, בבקשה נפרדת לעיכוב ביצוע, על מנת שההחלטה לא תהא בת פועל, ואיש לא יפעל על פיה באופן שיש בו לסכל את הערעור עד למתן פסק דין.