הרפורמה במס על ניירות ערך זרים והירידה בהנפקות משרד האוצר מביאים לאחרונה לגידול מסחרר בהיצע של מכשירים פיננסיים חדשים.
חברה שתוקם בשותפות שווה של פועלים, איי.בי.איי ושלמה פיוטרקובסקי - לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי - מתכננת להנפיק איגרות חוב שיגובו בפקדונות בנקאיים צמודי מדד של גופים מוסדיים בבנקים המסחריים ובבנקים למשכנתאות. הנפקה של מכשיר זה תצרף את השוק המקומי לתחום ה-Asset Based Securities) ABS) שהתפתח בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים להיקפים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
החלפת פקדונות לא סחירים באג"ח תאפשר לגופים מוסדיים להפוך את הפקדונות להשקעה נזילה, ולרשום רווחי הון במקרים שבהם הפקדונות הופקדו בריביות גבוהות מהריבית הנוכחית במשק - עובדה שנמנעה מהגופים המוסדיים עד עתה, כאשר רכשו נכסים לא סחירים.
תועלת אחרת חלה על נכסים שנרכשו החל באוגוסט 2003. על פי הוראות הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר, מוטלת החובה על הגופים המוסדיים לשערך את ניירות הערך והפקדונות הלא סחירים, בהתאם למחיר השוק שלהם, באמצעות חברה מצטטת. הפיכת הפקדונות לנזילים תקטין את החשיפה של גופים מוסדיים כלפי המערכת הבנקאית - ובנקים ספציפיים בתוכה - דבר שתואם בדרך כלל את ההעדפות של ועדות ההשקעה של גופים אלה.
פועלים, איי.בי. איי ופיוטרקובסקי מעריכים שהיקף הפקדונות הבנקאיים של משקיעים מוסדיים כמו קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה מסתכם במיליארדי שקלים, והם נערכים להנפקה של מאות מיליוני שקלים. ניירות הערך שיונפקו יייקראו ח.צ.ב (החלפת פקדונות צמודים בנקאיים באג"ח סחירות), והם ידורגו +AA בהתאם לדירוג של הפקדונות הבנקאיים שהופקדו בעבר בבנק משכן של הפועלים, לאומי למשכנתאות של לאומי ובנק טפחות של בנק המזרחי.
החברה המנפיקה, אורזת, תציע למוסדיים שתי אפשרויות להנפיק את הפקדונות: החלפת הפקדונות בכמה סדרות של איגרות חוב סחירות בעלות משך חיים דומה (מח"מ) או לחלופין, החלפת הפקדון בשילוב של מזומן (עד 20% משווי הפקדון) וסדרות איגרות חוב סחירות במח"מ אחר על פי בחירתם.
מהלך זה מכונה Stripping: לחלק את חלוקת תזרים המזומנים הנובע מהפקדון למספר טווחים, ולבנות על בסיס התזרימים השונים איגרות חוב בעלות מאפיינים שונים. כך למשל, ניתן להפוך פקדון ל-10 שנים שמשלם ריבית שנתית של 5% לשני סוגי אגרות חוב: אגרת למשך חיים ממוצע של חמש שנים שמשלמת 5% לשנה בערך נקוב של 50 שתימכר ב-40 ולסוג אחר של אגרת, שתיפרע בעוד 10 שנים בתשלום אחד. אגרת זו תונפק בערך נקוב של 105 ובמחיר של 90.
אגרת זו שאינה משלמת ריבית שוטפת מכונה Zero Coupon, ועשויה להתאים לצורכי המס של משקיעים מוסדיים. הפער בין מחיר ההנפקה למחיר הפדיון של אגרת שאינה משלמת ריבית מוגדר כרווח הון, ועל כן ניתן לקזז אותו מהפסדי הון בניירות ערך אחרים, בעוד שריבית שוטפת המשולמת על אג"ח חייבת במס.
תועלת אחרת של מהלך ה-Stripping והפיכת פקדון לאג"ח מסוג Zero Coupon היא יצירת ודאות באשר לשיעור התשואה הפנימי שמניבה ההשקעה באגרת חוב. זאת, משום ששיעור התשואה הפנימי של אגרת המשלמת ריבית באופן שוטף מבוסס על הנחה ביחס לריבית שיקבל בעל האגרת בבואו להשקיע את תשלומי הריבית השוטפת.
פיוטרקובסקי ופועלים אי.בי.אי ינפיקו איגרות חוב מגובות פקדונות בנקאיים
יורם גביזון
9.12.2004 / 9:13