וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המסים גבוהים, הפרנסה קשה, וכל מי שיכול לעבוד בשחור בישראל עושה את זה

אמיר בן דוד

10.12.2004 / 11:14

מדוע ישראלים רבים בוחרים להסתכן בשבע שנות מאסר על ביצוע עסקה תוך העלמת הכנסה; מה קרה לבעלי המקצוע שהוזמנו לדירה ששופצה על ידי מס הכנסה; ואיפה אנחנו בדירוג העולמי



שבעת-אלפים שקל, אמר הנגר מדרום תל אביב והרים את עיניו בציפייה להמשך הבלתי נמנע שאכן הגיע. "כמה אני יכול לרדת? תן לי רגע לראות". הוא התחיל לתקתק על המחשבון כשעל פניו הבעת ריכוז עילאי. לרגע אפשר היה לשכוח שהוא בסך הכל נוטל חלק בטקס בנאלי שחוקיו ברורים לכל הנוגעים בדבר ותוצאתו ידועה כמעט מראש. טקס שהסתיים כעבור כמה שניות כשהנגר הרים את עיניו מהמחשבון ואמר "תראו, אם אתם משלמים במזומן אני יכול לרדת ל-5,500, אבל מזה אני כבר באמת לא יכול לרדת".



כך נסגרה בשבוע שעבר עוד עסקה כלכלית מסוג קומבינה שבה, בלשון הפורמליסטית של אנשי רשות המסים, התרחש מפגש רצונות בין מוכר לקונה שהוליד עבירה של העלמת הכנסה. או כך לפחות נדמה, שכן מלים מפורשות בעצם לא נאמרו. כללי הטקס הבלתי כתובים אוסרים על כך. אף אחד לא אמר "שחור", מלה מוקצה ממש, שאזכורה גובל בגסות רוח. אף אחד גם לא אמר "בלי חשבונית" או "בלי מע"מ", מלים מעכירות שמחה בעלות צליל בלתי נעים. אבל החשבון היה ברור: 17% מע"מ נמחקו מהעסקה, והמחיר עוגל קצת כלפי מטה כדי שהקונה ירגיש שגם הוא נהנה מחלק כלשהו של המס שלא ישולם. חלק זעום אמנם, אבל בכל זאת לא מבוטל, בהתחשב בעובדה שהמוכר הוא זה שלקח על עצמו את הסיכון ועבר עבירה שדינה עד שבע שנות מאסר.



או שלא? כי לפחות מבחינת החוק, המשפט האחרון רחוק מלהיות מדויק. סעיף 5) 220) לפקודת מס הכנסה קובע ש"אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן... דינו מאסר שבע שנים", אבל כולם - אפילו אנשי רשות המסים (שהוקמה ביולי השנה ואיחדה את המכס, מס הכנסה ומע"מ) - יודעים שמי שעוזר לאדם אחר להתחמק ממס בכך שקנה ממנו ספה בהנחה של 1,500 שקל יכול לישון בשקט על הספה שקנה, בתנאי שהיא תסופק במועד ותהיה נוחה כמובטח. אם לא, הוא תמיד יכול לדווח עליו למס הכנסה ולסגור חשבון.



גורמים לכולם לגנוב



בדרך חזרה מדרום העיר שאל נהג המונית "כמה זה יוצא לך בדרך כלל?", משפט קוד שעל פי כללי הטקס משמעותו היא "בוא נסגור מחיר בלי שאני אפעיל מונה". במקרה הזה לא התרחש מפגש רצונות בין נותן שירות למקבל שירות, שכן ניסיון רב שהצטבר בתחום הוכיח שנהגי מוניות נוטים להציע מחיר גבוה מהמחיר שמופיע במונה. התגובה על שאלה מפורשת ומעט קנטרנית בעניין היתה מונולוג זועם שכלל כמה תובנות ראויות להתייחסות לצד איחולי מחלות שונות (רובן חשוכות מרפא) לשר האוצר ובני משפחתו, סדרת גידופים למדינה והבעת ייאוש טוטאלי מההווה ומהעתיד.



"גורמים לכולם לגנוב", אמר נהג המונית, תוך התעלמות אלגנטית מכך שרגע קודם הוא עצמו ניסה לגנוב, "אבל בשביל מה? בשביל להתעשר? בשביל להתקיים. תאמין לי, אם אפשר היה להתפרנס בכבוד מעבודה והמסים היו נורמליים, רוב האנשים לא היו עובדים שחור. אבל אין ברירה. מה, כשאני בחובות מס הכנסה עוזר לי? הנה, קח אותי דוגמה, אני עובד לפעמים 16 שעות ביום על ההגה ואשתי גם עובדת ואנחנו לא מצליחים להסתדר. תקשיב לתחנה", הוא אמר והגביר את מכשיר הקשר של המונית, "אתה שומע משהו? שקט. דממה. אתה יודע למה? כי אין עבודה. אז אתה עושה שעות רונדלים בשביל לתפוס נוסע ובסוף עוד לוקחים לך את מה שאתה מרוויח.



"אנשים שעובדים במדינה הזאת לא יכולים לחיות. זאת הבעיה. אם הייתי יכול לעבוד רק שמונה שעות ביום ולהתפרנס מזה, נראה לך שהייתי עובד 16? הייתי משכיר את המונית לעוד מישהו שיוכל להתפרנס גם. אבל היום אף אחד לא מתפרנס. אז מה, שנגנוב? אז מנסים להרוויח קצת איפה שאפשר. זה כל הסיפור".



מרגע שהמכסה הורם מעל תיבת הפנדורה הזאת, הסיפורים התחילו להיערם. חברה שחזרה בסוף השבוע ממסיבת יום הולדת של ילדי בית ספר סיפרה על הליצן שבא לשעה ולקח 800 שקל במזומן, ואחר כך נזכרה בפסיכולוג שסגר איתה מחיר ועבד שחור. אדריכל שדווקא מסרב לעבוד בשחור ("אני פחדן. אני אוהב להגיע הביתה ברגע שסיימתי את היום-עבודה שלי, להניח את הראש ולא לחשוב שיש עוד משהו שרודף אותי") סיפר שהרבה פעמים הלקוחות שלו ממש לוחצים עליו לעבוד איתם בשחור כדי שיוכלו לפחות לחסוך את המע"מ ונזכר בפעם היחידה שהוא התפתה, כשעוד היה ממש בתחילת דרכו המקצועית:



"אני לא זוכר את המחיר הכולל של העבודה, משהו כמו 8,000 דולר. עשינו את זה ככה שרבע מהמחיר היה ללא מע"מ. זו היתה הפעם היחידה בחיים שלי שעשיתי את זה והלקוחה היתה במקרה פקידה בכירה במשרדים של מע"מ. זה היה ממש הזוי. היא העלתה את זה והיא לחצה אותי לקבל חלק מהכסף בלי מע"מ. עבדנו כבר מספיק זמן ביחד, אז היה בינינו אמון ולא פחדתי ממלכודת, והיא גם היתה אחות של לקוחה אחרת שלי, ככה שהייתי שקט שהיא לא תעשה לי סיפור, ובכל זאת הרגשתי שזה תלוי לי כמו חרב מעל הראש. ומה אם משהו לא יהיה בסדר? היא הרי יכולה לדפוק אותי בזכות המעמד שלה".



חבר של האדריכל, טכנאי מחשבים בחברה גדולה, שמתקין בזמנו הפנוי מחשבים וכך מעלה את ההכנסה החודשית שלו בחמישים אחוז, סיפר שבחברה שהוא עובד בה זה נוהג נפוץ מאוד. "אני עושה את זה מאז שהתחילו בעיות אצלנו בעבודה. הייתי שמח לחיות בלי זה, אבל כבר חמש שנים שלא מעלים אצלנו שכר. אני מחפש מקום עבודה אחר, אבל כרגע המצב קשה. עד היום לא נתקלתי באידיאליסטים שמתחו עלי ביקורת. אידיאלים כאלה כבר לא קיימים יותר בארץ כנראה. כמו שאני רואה את זה, אני משלם מספיק מס הכנסה ואם יש לי אפשרות להרוויח קצת אני אעשה את זה. כל מי שיש לו אפשרות לעבוד בשחור מתגאה בזה. זו האווירה".



הסיפורים המשיכו לזרום. על מטפלות, מלצריות, שרברבים, חשמלאים, מתקיני מזגנים, מעבירי דירות, רופאי שיניים, סיידים, מורים פרטיים, זגגים, רתכים. כל מי שיכול, כל מי שלא פוחד, כל מי שמרגיש שאין לו מה להפסיד, כל מי שלא אכפת לו לחזור הביתה מהעבודה, להניח את הראש ולחשוש שמישהו בכל זאת עלול לרדוף אחריו. רובם ככל הידוע אזרחים נורמטיווים, שומרי חוק (הגדרה שמעצבנת מאוד את אנשי מס הכנסה, אבל על כך בהמשך). אזרחים שבדרך כלל לא היו מעלים בדעתם ל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully