כשנפתחו נתיבי איילון לתנועת כלי רכב בתחילת שנות ה-80, ההערכה היתה כי הכביש יהיה אחד הפילים הלבנים הבולטים במדינה. ואכן, בימיו הראשונים נסעו בכביש עובדי החברה הלוך ושוב כדי שייראה כאילו יש תנועה. כיום, נתיבי איילון הוא אחד מצירי התנועה הצפופים במדינה. לפי נתוני חברת נתיבי איילון, חולפים בכביש שאורכו 32 ק"מ - מהרצליה עד ראשון לציון - כ-750 אלף כלי רכב ביום.
בתוך שבועות מספר צפויה הנסיעה בחלקו הדרומי של הציר, מגשר הולץ על גבול תל אביב-חולון לאזור מחלף חולות בקרבת ראשון לציון, להתבצע בלא רמזורים. באחרונה התגאו מנהלי החברה כי העבודות בציר "איילון דרום" הסתיימו כשנה לפני המועד המתוכנן - קיצור שחסך למשק עשרות מיליוני שקלים. הישג זה נזקף לזכות החברה, שביקורת חריפה נתמחה עליה לא פעם בין השאר בשל הסימונים הרבים והמבלבלים על הכביש ובעיות ההצפה בחורף.
לאחר תקופה "יבשה" יחסית, חוזרת החברה לפעילות במלוא הקצב. באחרונה פירסמה ארבעה מכרזים בהיקף כולל של כ-500 מיליון שקל לארבעה פרויקטים מרכזיים. הפרויקט המשמעותי מבחינת מרבית הנהגים הוא פרויקט "רמפה 2/5" בצומת הקאנטרי קלאב בצפון תל אביב, מכביש 2 לכביש 5.
אין נהג שלא מוצא עצמו תקוע בפקק כשהוא מגיע מכביש החוף מכיוון צפון ומבקש לפנות שמאלה לכביש חוצה שומרון ונתיבי איילון (כביש 20). פרויקט זה אמור לפתור את הבעיה. בעלות של כ-100 מיליון שקל, תיבנה במקום רמפה שתתעקל ותוביל את הנהגים בלא רמזורים ועצירות מכיוון צפון הישר לכיוון מזרח.
נתיבי איילון צפויה לפרסם בשנה הקרובה מכרזים בהיקף של יותר ממיליארד שקל לפרויקטים להוספת גישור, לתוספת נתיבים, ולעבודות בעבור רכבת ישראל בתוואי האיילון. מטרת העל של פרויקטים אלה, לדברי מנכ"ל החברה אריה בר, היא הפחתת גודש התנועה.
פיגור של 62 מיליארד שקל
שר התחבורה, מאיר שטרית, רואה בנתיבי איילון חלק מרכזי במשנתו החברתית-תחבורתית. לדבריו, אין כל סיבה שנסיעה מיבנה לתל אביב תימשך יותר מחצי שעה. קיצור זמן הנסיעה יאפשר לאנשים לעבוד במרכז המטרופולין ולגור בפרברים. "משרד התחבורה השקיע השנה 8.5 מיליארד שקל בתשתיות תחבורה יבשתית, כש-5 מיליארד מסכום זה מיועד לרכבת ישראל בלבד. לצערי, אנו נמצאים בפיגור רב לעומת מדינות מערביות. בשני העשורים האחרונים צברנו פיגור של יותר מ-62 מיליארד שקל". הבעיה המרכזית, לדבריו, היא היעדר הרציפות השלטונית שהביאה בעשור האחרון בלבד 17 שרי תחבורה שונים למשרד.
לדברי מנהל הפרויקט איילון דרום, אלדד ספיבק, פתיחת הכביש תאפשר לאזן את נפחי התנועה והנגישות אל ומאת הערים תל אביב, חולון, בת ים וראשון לציון. ב-2020 צפוי איילון דרום "להעביר" כ-280 אלף כלי רכב ביממה, מהם כ-150 אלף כלי רכב מהערים הסמוכות, כ-40 אלף מהערים הדרומיות וכ-35 אלף כלי רכב ביממה מהערים שממזרח לכביש 4. תקציב העבודות בביצוע של נתיבי איילון מגיע לכ-1.2 מיליארד שקל, כש-480 מיליון מושקעים במחלוף איילון דרום וכ-720 מיליון שקל בעבודות לפינוי רצועת הרכבת.
מכרזים נוספים שמתכננת החברה לפרסם: מחלף חיל השריון, שיכלול עבודות להסדרת המחלף, העתקת גשר מזרחה, ובניית רמפות עלייה וירידה; מכרז בחולון באזור שכונת תל-גיבורים שיכלול הסדרת מסלולי התנועה כך שיהיו 3 נתיבים לכל כיוון, ופרויקט מנהור הכביש מתחת לבית הביל"ויים בצומת וולפסון.
פרויקט זה עורר ביקורת רבה בגלל העלות הגבוהה של ביצועו, כ-50 מיליון שקל, בעקבות ההחלטה לשמר את בית הביל"ויים שהוכר כאתר עתיקות ומורשת היסטורית.
באזור צומת חולון עתיד להתפרסם מכרז שיכלול הרחבת המחלף על כביש 20 ועבודות עבור רכבת ישראל ונ.ת.ע, שיכללו בין השאר גשר חדש לכלי רכב וכן גשר מעבר לרכבת ישראל ולרכבת הקלה שצפויה לעבור באזור. גם על פרויקט זה נמתחה ביקורת בעקבות הצורך להעתיק את הגשר מזרחה, לאחר שהתכנון המקורי לא הותיר מקום למעבר רכבת.