פסגות אופק על מניית בנק אוצר השלטון המקומי: כמו לקנות שקל ב-70 אגורות

כאשר שוק המניות נמצא בשיא היסטורי ושורה של מניות "כבדות" נסחרות במחירים גבוהים מאוד, עוברת תשומת הלב של המשקיעים לחיפוש אחר "מציאות" מבין מאות החברות הקטנות יותר והידועות פחות בבורסת תל אביב. בית ההשקעות פסגות אופק (מקבוצת בנק לאומי) מאמין שמניית אוצר השלטון המקומי היא מציאה שכזו, והוא ממליץ עליה ב"קנייה" במחיר יעד של 424 שקל, 36% מעל מחיר השוק. ההמלצה של פסגות היא כנראה הגורם למסחר החריג במניה שעולה כעת בכ-1%, תוך מחזור מסחר של כ-2 מיליון שקל.



אוצר השלטון המקומי הוא בנק שהוקם בידי הממשלה לפני חמישים שנה, והוא מעניק שירותי בנקאות ומימון לעיריות ורשויות מקומיות, בעיקר הקטנות והבינוניות שבהן. בנוסף, משמש אוצר השלטון כסוכן של החשב הכללי באוצר, והוא אחראי על ניהול התחשבנויות הדדיות בין הממשלה לרשויות המקומיות, כאשר תוקף ההסכם בין הבנק לחשכ"ל אמור לפוג בסוף 2008.



הבנק הופרט בשנת 2001, וכיום בעלת השליטה בו (59%) היא קבוצת דקסיה הבלגית-צרפתית, שנחשבת לקבוצה הגדולה ביותר באירופה בתחום המימון המוניציפלי.



לכאורה, המשבר החמור ברשויות המקומיות, שנגרם כתוצאה מהקיצוץ החד בתקציבי ההעברה מהממשלה ב-2003, היה אמור להפוך את שלטון לאחת המניות המסוכנות והפחות אטרקטיוויות בשוק, בפרט לנוכח העובדה ששלטון מממן בעיקר רשויות קטנות ולא מבוססות. אבל האנליסט אייל חברוני קובע בסקירתו שהמצב הוא הפוך לגמרי. "הסכם ההבראה שנחתם בסוף אוקטובר עם הרשויות המקומיות שיפר את יכולת הגבייה של הבנקים מול הרשויות", קובע חברוני: "תיקון 31 לחוק התקציב (שהושג לאחר לחץ ציבורי גדול ושביתה כללית במחאה על אי תשלום שכר בעיריות) וההסדר המיוחד של המדינה והבנקים צימצמו את רוב הסיכון לגבי אשראי חדש למערכת, ולא פגעו בתוקף השיעבודים על חובות ישנים".



עננת אי ודאות מרכזית נוספת היא התפוגה של ההסכם עם החשכ"ל בעוד שלוש שנים. ההסכם הקיים היום מאפשר לשלטון לקזז העברות כספים לרשויות מצד האוצר אל מול חובות של הרשויות הללו לבנק. עובדה זו גורמת להפרשות לחומ"ס להיות טכניות ונמוכות יחסיות בשיעור של 1.5% מתיק האשראי. חברוני סבור שלנוכח חסמי הכניסה הגבוהים לתחום ניהול האשראי המוניצפלי ולאור הניסיון הניהולי הרב שתורמת דקסיה לאוצר השלטון, רבים הסיכויים שההסכם עם החשכ"ל יחודש על פני הסיכויים לביטולו.



גם בשקלול האפשרות של אי חידוש ההסכם עם החשכ"ל, מעריך חברוני כי הדיסקאונט של הבנק מוסיף להיות עמוק. ההון העצמי של שלטון צמח בקצב של 11% לשנה מאז שנת 2000, והוא נסחר כעת במכפיל של 0.8 בלבד על ההון העצמי שלו שהגיע בסוף הרבעון השלישי ל-323 מיליון שקל. שלטון נהנה ממרווחים פיננסים גבוהים ממהמוצע בענף הבנקאות, ומתחילת 2004 עמד שיעור זה על 3.6%, אם כי בשנים האחרונות סובל הבנק משחיקה מתמדת במרווח זה.



פרט לביצועים העסקיים מעריך חברוני כי בשנה-שנתיים הקרובות יתרחשו אירועים שיהוו זרז לעליות במניה: איחוד הון בין שני סוגי המניות של הבנק, מכירת השליטה מידי דקסיה שתתבצע ככל הנראה בשווי גבוה משווי השוק, ואפילו אפשרות להצעת רכש למניות שבידי הציבור.



בשורה התחתונה מעריך חברוני את הבנק בשווי של כ-360 מיליון שקל, כאשר לתרחיש אי חידוש הסכם החשכ"ל ניתנה סבירות של 40%. חברוני סבור למעשה שהיום מתומחרת המניה לפי סיכוי של 100% לאי חידוש ההסכם, תוך התעלמות גמורה מהפוטנציאל הקיים בשלטון למימון פרויקטים בתחום התשתיות, ולשת"פ במישור זה עם דקסיה. "לקנות את מניית שלטון בתנאים של היום", מסכם חברוני, "זה כמו לקנות שקל בשבעים אגורות".