האופציות למגירה, בינתיים

מאת חיים ביאור

"יחלפו עוד שנתיים או שלוש עד שענף ההיי-טק יתאושש ויחזור לרמת הפעילות של לפני פרוץ המשבר; רק אז תהיה משמעות כלכלית למימוש אופציות שקיבלו עובדים בענף" - כך סבור אסף רונן, סמנכ"ל פיתוח בחברת רדוואר ; לדברי רונן, "עד כה הניחו עובדי חברות ההיי-טק שבתוך חצי שנה או שנה הם יראו רווחים מהאופציות שבידיהם, אבל זה לא יותר מחלום".

רדוואר מעסיקה 400 עובדים, מחציתם בחו"ל; רונן סבור כי ההשפעה העיקרית שיש למשבר בענף על העובדים, היא השחיקה בשכרם, כמעט בכל הרמות והתפקידים. בשכרם של מהנדסי התוכנה, הוא אומר, בולטת הירידה במיוחד. בשכר מהנדסי פיתוח החומרה, לעומת זאת, חלו שינויים מעטים יותר.

שינוי נוסף שחל בתנאי העבודה של המועסקים בענף, לדברי רונן, הוא שחיקת האופציות שקיבלו; "לפני המשבר", הוא אומר, "עובדים העסיקו עצמם ללא הרף בכמות האופציות שבידיהם, ומה חושבים האנליסטים על שווי האופציות בעתיד הקרוב. כיום כל עניין האופציות הפך לזניח, בעיקר בקרב מפתחי תוכנה צעירים".

שינוי שלישי שמתחולל בענף מאז המשבר, לדבריו, הוא שראשי צוותים ומנהלי פרויקטים מוכנים עתה להתפשר לא רק על שכרם, אלא גם על סוג המשרה.

"כבר לא לועגים לעובדים אם הם מתכנתים פשוטים. עובדי היי-טק אקדמאים לא ידחו היום הצעה לעבוד גם בפיתוחים שאינם קשורים לחלוטין לאינטרנט, אלא גם בפיתוחים בתחום התקשורת. הם מוכנים להתפשר על סביבת העבודה הטכנית, ולתכנת בשפת C. ואלה אותם אנשים שלפני המשבר היו מוכנים לעבוד רק בסביבת C++ או בסביבת ג'אווה".

עובדים רבים בענף ההיי-טק, ממשיך רונן, בעיקר הבכירים שבהם, נקלעו מאז נפילת הענף למשבר ציפיות; המשבר נובע מכך שבכירים אלה היו בטוחים שיוכלו לשמר את מעמדם ואת התנאים הכספיים שמהם נהנו בחברות הסטארט-אפ שניהלו, גם בחברות שבהן ייקלטו אחר כך.

"150 סמנכ"לי פיתוח פנויים להצעות עבודה, ומאות מנהלים בכירים שעזבו את חברות הסטארט-אפ נמצאים כעת בבעיה", הוא אומר. "הם מחפשים עבודה זהה לזו שעזבו, כלומר להמשיך להיות, גם בחברה החדשה, חברי ההנהלה או סמנכ"לים. אבל לעתים הם מתרסקים מול פני המציאות, שהרי לא כל אחד מהם זוכה לקבל בדיוק את התפקיד שציפה לו".

גם על התנהגות העובדים, אומר רונן, משפיע המשבר בענף; העובדים כיום נוטים להישאר באותו מקום עבודה, כשבעבר היה משך ההעסקה הממוצע של עובד בענף רק קצת יותר משנה.

רוב החברות הפסיקו לעדכן השכר

העובדים, הוא מוסיף, גם כמעט ולא עוזבים מיוזמתם. "הרי מי שיעזוב", הוא מסביר, "גם אם ימצא משרה בחברה אחרת - והטובים תמיד ימצאו משרה כזו - ייאלץ להסתפק במשרה מושכת פחות מזו שעזב".

גם עדכוני שכר, ממשיך רונן, אינם נעשים כיום בקלות שבה נעשו בעבר; אם לפני פרוץ המשבר, כמעט לא היתה חברה שבה העובדים לא זכו להעלאת שכר של 15% או 20%, כיום רובן כבר הודיעו לעובדים כי שכרם לא יעודכן. "יש חברות שהעלו את שכר העובדים בינואר השנה, אך חברות שמעדכנות את השכר באפריל, נמנעו ברובן מלעשות זאת".

אחת הסיבות להקפאת עדכוני השכר, לדברי רונן, היא שרוב חברות ההיי-טק מתמודדות כיום עם האפשרות שיצטרכו לפרסם אזהרת רווח; דווקא חברות שאינן מפרסמות אזהרת רווח, מקפידות יותר מהאחרות שלא להעלות את שכר העובדים, כדי שלא להסתכן בכזו.

"אמנם גם חברות שכבר פירסמו אזהרת רווח", הוא אומר, "ידן על ברז השכר כבדה יותר מבעבר, אך עבורן תוספת שכר של 2% כבר אינה קריטית. לעומת זאת, עבור חברה שלא פירסמה עדיין אזהרת רווח, הוצאה של עוד 2% בסעיף השכר, עלולה לעשות את ההבדל בין עמידה ביעדים לבין החמצה שלהם ופרסום אזהרה".

גם על מצב רוחם של העובדים ועל האווירה בחברה יש כמובן השפעות למשבר; "כמעט אין חברה שבה כל העובדים, החל מהמנהלים וראשי הצוותים ועד אנשי התמיכה, חוששים ממה שיקרה לחברה בבוקר שלמחרת", הוא מספר.

העובדים, לדבריו, אמנם מקבלים בהבנה החלטות בנוגע לקיצוצים בתחומי הרווחה - כגון טיולים, נופשונים ומסיבות - אבל רונן דווקא ממליץ למנהלים בענף שלא לשנות את היחס לעובדים - בעיקר כשאמורים הדברים בהטבות הקטנות שמוענקות להם; "'לכל שבת יש מוצאי שבת', אומרים בצה"ל, וחברות שימשיכו להעניק לעובדיהן תלושי אוכל או ציוד משרדי ללא הגבלה, עוד עשויות להרוויח מכך".