יהודה רווה מקים קרן הון סיכון של משקיעים פרטיים

מאת עודד חרמוני

בעקבות המשבר בתעשיית ההיי-טק נקלעו משקיעים פרטיים למשבר זהות. רבים נטשו את הענף בחיפוש אחר אפיקי השקעות סולידיים ובטוחים יותר, ואולם קבוצה גדולה של משקיעי הון סיכון פרטיים (אנג'לים) ממשיכה לחפש השקעות בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. משקיעים אלה יוצאים מהנחה שהזמן הטוב ביותר לבצע השקעות הוא כשהשוק מצוי בשפל, כדי שיוכלו לקצור את פירות ההשקעה לאחר שיתאושש.

קרנות ההון סיכון, שקיבלו בעבר חלק מהחברות שבהן השקיעו ה"מלאכים", מתייחסות כיום בחשדנות להצעות וממעטות להשקיע. גם כשהן עושות זאת, הן מעדיפות להשקיע יחד עם משקיעים המתחייבים לבצע השקעות המשך בשיטת "to Play Pay". כלומר, מי שאינו ממשיך להשקיע בגיוסי ההמשך של החברות, מאבד את מניות הבכורה שלו. השיטה מוציאה מהמשחק "מלאכים" רבים המסוגלים לממן חברות בשלבי ההקמה אך אינם יכולים לתמוך בהן בגיוסי ההמשך, שבמהלכם עולה הערכת השווי של אותן חברות.

במצב כזה מעדיפים חלק מהמשקיעים הפרטיים להתאגד, כדי ליהנות מיתרונות הגודל. אחד מהם הוא עו"ד יהודה רווה, המנהל את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כמו עורכי דין אחרים המעורבים בתעשיית ההיי-טק, בהם דוד אפרתי, ד"ר יורם דנציגר ומשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (שותף בפורום האנג'לים), גם רווה עמד בארבע השנים האחרונות בראש התאגדות פרטית של אנג'לים, H.I.G, המונה 50 חברים והשקיעה ב-14 חברות סטארט-אפ.

באחרונה החליט רווה להקים קרן הון סיכון קטנה, שתאגד משקיעים פרטיים אשר עד כה לא יכלו לעמוד במחיר הכניסה של מיליוני הדולרים אל קרנות ההון סיכון הישראליות.

הקרן שמקים רווה מתוכננת להגיע להיקף של 5-10 מיליון דולר, ולדבריו תשקיע בכ-20 חברות לכל היותר. "חברות סטארט-אפ שבהן נשקיע, בעיקר חברות בשלבי הטרום-סיד והסיד, לא יזדקקו ליותר מכמה מאות אלפי דולרים", אמר. "לכן מדובר בפיזור השקעה גדול במצב של סיכון גבוה. אני מאמין שזה הזמן הנכון להשקיע, כשהשוק מתחיל להיות רציונלי. בעבר כולם רצו מימושי חברות בהיקף של מיליארדי דולרים. היום אנחנו מסתפקים במאות מיליונים".

רווה אמר כי לצורך איתור המשקיעים בקרן יתבסס על קשריו האישיים. להערכתו, בין המשקיעים יהיו גם חברי פורום המשקיעים שבראשו הוא עומד. "בתקופת הגאות היה קל מאוד להרים פרויקט כזה בתוך כמה חודשים, בשיחות טלפון", אמר. "היום הסיפור הרבה פחות קל, אבל אנשים עדיין רוצים להשקיע בחברות, ובניגוד למה שנדמה מבחוץ, העסק לא מת".

תהליך הקמת הקרן מצוי בתחילתו, ובשלב זה מחפש רווה מנהל שותף. הקרן, אמר, תתמקד בתחומי הביוטכנולוגיה, הציוד הרפואי והתקשורת, וכמובן, "בכל הצעה מעניינת". אף שמשרדו מייצג קרנות הון סיכון, רווה סבור ששתי הפעילויות לא יפגעו זו בזו. "נשקיע בחברות בשלבים המוקדמים, ואחר כך נציע לקרנות להשקיע בהן בשלבים המאוחרים יותר. כך הן ייחשפו לחברות חדשות", אמר.

השאלה הנשאלת עתה היא עד כמה יהיו ה"מלאכים" נכונים להצטרף ליוזמה זו, שכן מדובר ביוזמה המגבילה את המשקיעים הפרטיים שהתרגלו לפעול באורח עצמאי: להשקיע בחברות באופן פרטי, בהיקפים שבחרו ובתנאים הנוחים להם. . עתה יועברו ניהול הכסף, המדיניות ואף דמי הניהול לגוף אחר.

מנגד, היוזמה מבוססת על רצונם של משקיעים, המעוניינים להישאר בתעשייה, להקטין את רמת הסיכון של השקעותיהם ולחלוק אותה עם משקיעים נוספים. "אנחנו עושים זאת כניסיון", אמר רווה. "אני מניח שלחלק מההשקעות שלנו יצטרפו משקיעים הפועלים במסגרת התאגדות H.I.G שאני ממשיך לעמוד בראשה. אנחנו גם נספק את הייעוץ המשפטי", אמר, ורמז על חיסכון אפשרי בעלות הטיפול בחברות המושקעות.