בג"ץ: על הממשלה להתחשב בהשפעת התיקון לחוק האזרחות על זכויות האדם

בג"ץ קורא לממשלה להתחשב בהשלכות החוקתיות וההשפעה על זכויות אדם של התיקון לחוק האזרחות, האוסר על פלשתינאים תושבי השטחים לקבל מעמד בישראל מכוח נישואים לאזרחי המדינה. זאת, לקראת הדיון המתקרב בממשלה באפשרות להאריך את תוקפה של הוראת השעה של התיקון לחוק לקראת תחילת פברואר 2005. בהחלטת ביניים שפירסמו היום, קבעו 13 שופטי בג"ץ כי על הממשלה לתת דעתה על כך שמדובר בחוק שאיננו ככל החוקים.



החלטת בג"ץ ניתנה בעתירותיהן של עדאלה, האגודה לזכויות האזרח וגורמים נוספים, שעתרו לפני שנה וחצי נגד התיקון לחוק האזרחות. ההוראה נחקקה כהוראת שעה, ומשהסתיים תוקפה באוגוסט 2004 החליטה הממשלה להאריך את תוקפה בחצי שנה נוספת. עוד נקבע כי לאחר שהממשלה תקבל החלטה באשר להמשך תוקפו של החוק, ישוב בג"ץ וידון בנושא.



הוראת השעה מגבילה את האפשרות של פלשתינאים לקבל מעמד של אזרח או תושב ישראל. המשמעות העיקרית של הוראת השעה היא במניעת אפשרות לאיחוד משפחות של פלשתינאים עם ערבים אזרחי ישראל. על פי הוראת השעה, נמנעת הגשה בקשות חדשות למתן אזרחות או תושבות קבע לבני זוג של אזרחי ישראל, שהם פלשתינאים תושבי השטחים - לכל מי שלא הגיש בקשה כזו עד מאי 2002, המועד שבו החליטה הממשלה לקבוע את הוראת השעה.



העותרים: מניעי החוק גזעניים



מתנגדי החוק טוענים, כי הוא פוגע באלפי משפחות של אזרחים ישראלים הנשואים לתושבי השטחים. לדבריהם, במרבית המקרים מדובר בבני זוג של אזרחים, שבקשותיהם לקבלת מעמד בישראל כחלק מאיחוד משפחות נבדקו ואושרו - אך הוראת השעה מנעה כל אפשרות לשדרוג מעמדם בישראל והם חיים כשהאיום של הפרדת המשפחה תלוי מעל לראשיהם.



הממשלה החליטה ליזום את הוראת השעה, בהמלצת השב"כ, בעקבות הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה במארס 2002, שבו נרצחו 15 בני אדם. המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע היה תושב ג'נין, אבל בגלל שאמו היא ערבייה ישראלית, היתה לו תעודת זהות ישראלית ומכונית בעלת מספר רישוי ישראלי - שסייעו לו לבצע את הפיגוע.



העתירה, שדרשה את ביטול החוק, הוגשה מיד לאחר שהוראת השעה נקבעה לראשונה, בטענה כי הוא לא חוקתי ופוגע בזכויות יסוד של אלפי אזרחים. בבקשת עדאלה נכתב, כי הצו נדרש ללא דיחוי משום ש"המשך הפגיעה בזכויות היסוד החוקתיות של נפגעי החוק העצים את הפגיעה באופן קיצוני ביותר". הארגון הדגיש כי בני זוג, וכן הורים וילדים, אנוסים לחיות בנפרד אלו מאלו, משני צדי הקו הירוק בצל החוק. האגודה לזכויות האזרח, שגם היא בין העותרים נגד החוק, מסרה "כי ברור וגלוי לכל שמדובר בחוק, שמניעים דמוגרפיים וגזעניים עומדים מאחוריו".



פרקליטות המדינה טענה בבג"ץ כי כניסתם לישראל של תושבי השטחים ותנועתם החופשית באמצעות תעודות ישראליות עלולות לסכן את ביטחון אזרחי המדינה.