מאיפה יגיע הכסף

מאת מוטי בסוק

מקרה מצחיק קרה לשרי ממשלת שרון ביום ראשון. הם אישרו, לבקשת האוצר, קיצוצים בתקציב המדינה ל-2001 בסך כולל של 2.8 מיליארד שקל. הקיצוץ נועד לסייע למערכת הביטחון במלחמה באינתיפאדה - אבל הם לא יודעים עד לרגע זה אילו תוספות יקבלו צה"ל, המשטרה ושירותי המודיעין. זאת ועוד, השרים לא שאלו, ואיש כמובן לא התנדב לספק להם מידע, אם ה-2.8 מיליארד שקל עונים על צרכי הביטחון, ומאין תבוא התוספת לתקציב הביטחון.

צה"ל דורש תוספת תקציב של 3 מיליארד שקל למלחמה באינתיפאדה, מעבר ל-0.9 מיליארד שקל שקיבל למטרה זו בסוף 2000; והמשטרה (הכחולה והירוקה) דורשת תוספת של 0.7 מיליארד שקל - סך כל הדרישות 3.7 מיליארד שקל.

בנוסף, נוצר בקופה הציבורית חור של לפחות 2 מיליארד שקל. 1.5 מיליארד שקל הם תוספות שכר, שהאוצר התחייב להן בארבעת החודשים הראשונים של השנה (למורים, לעובדי השירות הציבורי ולרשויות המקומיות). עוד 0.5 מיליארד שקל נוספים הם עלות הבחירות הבלתי צפויות לראשות הממשלה. דרישות הביטחון והתחייבויות האוצר החדשות מסתכמות ב-5.7 מיליארד שקל. הממשלה אישרה ביום ראשון קיצוץ של 2.8 מיליארד שקל בלבד. מאין יבוא הכסף?

וזה עדיין רק חלק מהתמונה. השנה צפויה, להערכת האוצר, תת-גבייה של מערכות המס בסך של 3-5 מיליארד שקל. תקציב ההוצאות של הממשלה ל-2001 נבנה על בסיס הערכה שהכסף הזה ייכנס לקופה הציבורית. מה עושים? האוצר, בגיבוי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הודיע כי אינו מתכוון להתייחס לתת-הגבייה. כלומר, אם אכן תתגשם התחזית הפסימית, ומס הכנסה, המכס ומע"מ לא יעמדו ביעדי הגבייה שנקבעו להם לשנה זו - הגירעון בתקציב יגדל ב-1%, ל-2.75%, והאוצר לא יניד עפעף.

וקיימת בעיה נוספת: גורל 450 מיליון הדולר (כ-1.9 מיליארד שקל) שממשל קלינטון הבטיח לישראל למימון חלקי של ההיערכות החדשה של ישראל בגבול הצפון, לאחר הנסיגה מדרום לבנון. סכום זה מונח בבסיס התקציב של צה"ל ל-2001 - אך בינתיים אין כל סימן כי ממשל בוש מתכוון לעמוד בהבטחות הממשל הקודם.

ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, סילבן שלום, אמורים לקבוע ביום רביעי את היקף הסיוע המיוחד שתקבל מערכת הביטחון לאינתיפאדה. ההערכה היא כי מדובר בסכום של כ-2 מיליארד שקל "בלבד" - כלומר כמחצית מדרישת גופי הביטחון.

העובדה כי שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, תמך ביום ראשון בקיצוץ התקציבי; השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, הירשה לעצמו להרחיק עד לארה"ב; והרמטכ"ל, שאול מופז, יושב בשקט - מעידה כי הם יודעים בערך מה הם עומדים לקבל, וכי אין להם טענות. ייתכן, כדרכו של האוצר, כי הובטחו להם תוספות מיוחדות גם בתקציב 2002 כדי לפצותם על הפיצוי החלקי שיקבלו השנה.

בעניין ה-450 מיליון דולר מעדיפים במשרדי רה"מ, האוצר והביטחון להמתין. ואולם שגרירות ישראל בוואשינגטון מפעילה לחצים ישירים, ובאמצעות הלובי היהודי, על חברי בית הנבחרים האמריקאי כדי שיאיצו את הטיפול בעניין.

מאין יבוא הכסף לביטחון, לכיסוי הוצאות השכר החדשות, ולמימון מערכת הבחירות? משלושה מקורות: הקיצוץ בתקציב הממשלה - 2.8 מיליארד שקל; מהרזרווה לתקציב - עד 1.2 מיליארד שקל; ומתת הביצוע בתקציב 2001 בארבעת החודשים הראשונים של השנה.

הקיצוץ בתקציב, 2.8 מיליארד שקל, ניצב על שלוש רגליים. הרגל הראשונה והעיקרית היא קיצוץ רוחבי שווה של 4% בתקציבי כל משרדי הממשלה, המסתכם ב-1.64 מיליארד שקל. ה-4% לא חלים על ענייני שכר והתחייבויות חוזיות של המשרדים. הקיצוצים הגדולים הם, כמובן, במשרדים הגדולים: 379 מיליון שקל בביטחון, 213 מיליון בהשכלה הגבוהה, 194 מיליון במשרד החינוך, ו-170 מיליון ברשויות המקומיות.

האוצר ניסה לנצל את ההזדמנות שבה הממשלה מקצצת 4% מתקציבה, ואולי גם את חוסר העירנות של השרים, כדי להפוך את הקיצוץ לקבוע - כלומר להכניס אותו לבסיס התקציב. השרים, שמגלים עירנות רק כאשר מדובר בתקציב משרדם, לא נפלו בפח. באוצר אמרו: לא נורא. ננסה לבצע את אותו תרגיל, בקיץ, בדיונים על תקציב 2002.

הרגל השנייה היא קיצוצים בסעיפים נקודתיים במשרדי הממשלה האזרחיים - 0.66 מיליארד שקל בסך הכל. היא כוללת קיצוץ של 200 מיליון שקל בסעיף המענקים (משכנתאות) של משרד הבינוי והשיכון. נדחתה הצעת האוצר לכרסם בהמלצות ועדת וינוגרד, בעניין הסיוע לסטודנטים, ולקצץ בתקציבי הישיבות.

הרגל השלישית היא הקפאת חוק משפחות ברוכות ילדים מבית מדרשה של יהדות התורה - 0.5 מיליארד שקל. הרגל הזו נכונה כלכלית וחברתית - אך היא בעייתית מבחינה פוליטית, שכן 22 ח"כים בקואליציה, מש"ס ומיהדות התורה, ינסו לטרפד אותה בכנסת.

הרזרווה לתקציב, שהיא למעשה "חור שחור", אמורה לתרום למערכת הביטחון עד 1.2 מיליארד שקל - אך המספרים השתנו בימים האחרונים. כל תוספת תקציב, שהאוצר מסרב לפרט את מקורותיה, באה מהרזרווה. לא ברור מי בוועדת הכספים של הכנסת, אם בכלל, באמת יודע מה קורה בה ואתה. כלומר, אם יש פיקוח ציבורי עליה.

בתקציב 2001 רשום בסעיף הרזרווה סכום מכובד של 4.635 מיליארד שקל. מכובד, אבל לא אין סופי. ואולם בסעיף זה כלולים חלק מתקציבי השירותים החשאיים. סעיף הרזרווה בנוי מכמה סעיפי משנה, בהם רזרבות מחירים ושכר. ברזרוות השכר אין כרגע כסף; ברזרוות המחירים יש, מכיוון שתקציב 2001 נבנה על סמך אינפלציה גבוהה מהאינפלציה בפועל. התוספות לביטחון ולשכר יבואו איפוא מרזרוות המחירים.

מקור עלום נוסף לתוספת לביטחון הוא תת-הביצוע בתקציב 2001. כידוע, הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנה זו רק בסוף מארס האחרון, כשעד אז עבדה המדינה לפי תקציב 2000 - הפחות נדיב בעניין ההוצאות. חשבון הקופה בחשב הכללי מראה כי הוצאות הממשלה בשלושת החודשים הראשונים של השנה היו נמוכות בהרבה לא רק מסעיפי ההוצאות בתקציב 2001, אלא גם מסעיפי ההוצאות הנמוכים יותר ב-2000.

באפריל הוציאה הממשלה יותר מאשר הותר לה באפריל 2000, אך פחות משהותר לה בתקציב 2001. רק במאי 2001 החלה הממשלה לפעול