לפני שלושה שבועות פנתה ההסתדרות למנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב ורנברנד, לשאול אם נכונה הידיעה שהספק שזכה במכרז לאספקת שירותי ניקיון לבית חולים "מאיר" בכפר סבא, הגיש הצעת שכר עבודה של 22.93 שקלים לשעה. כדי לשלם לעובד ניקיון שכר חוקי ותנאים סוציאליים שמתחייבים מתוקף החוק ומתוקף הסכמים קיבוציים, העלות למעסיק היא 24.90 שקלים לשעה לפחות, בלי להביא בחשבון תשלום בעבור ימי חג, הוצאות על בגדי עבודה ורכישת ביטוחים. "אם לא ישונה תעריף זה, הרי ששכרתם שירותים בידיעה מראש שהספק התנדב לתרום לכם מכספו או לגזול מהעובדים את זכויותיהם החוקיות", כתב מזכיר מועצת הפועלים בכפר סבא, יצחק עין-גיל.
בתשובה לסימה רמתי, מזכירת האיגוד הארצי של העובדים השכירים, שמייצג גם את עובדי הניקיון והאבטחה, כתב עו"ד מוטי כהן מהלשכה המשפטית של שירותי בריאות: "על פי דיני המכרזים, אין מניעה לקבל הצעה אטרקטיווית, אף אם היא במחירים נמוכים ממחיר השוק... לקבלן עשויים להיות שיקולים שונים במתן הצעה אטרקטיווית כגון התקשרות בהיקף כספי גדול, הסכמה לרווח מינימלי/אפסי בהתקשרות אחת, וכיסויו באמצעות רווח גדול מהתקשרות אחרת...".
עוד כתב כהן, שקבלן הניקיון הוא האחראי בכל מקרה לתנאי השכר וההעסקה של עובדיו, וכי על פי מה שנמסר לו, עלות השכר של עובד ניקיון נמוכה באופן משמעותי מ-25 שקלים לשעה. לסיום, הלין כהן על כך שפניית ההסתדרות נבעה מתלונה של מתחרה שלא זכה במכרז, ולפיכך נזעק להגן על זכויות עובדי הקבלן. לבסוף, דחה כהן את דרישת ההסתדרות לשנות את תנאי העבודה או הזכייה של החברה הזוכה, "מוקד אסיס".
ההתנגשות בין ההסתדרות לשירותי בריאות כללית משקפת ניגוד אינטרסים חריף בין קבלני ניקיון ושמירה, לבין גופים הציבוריים שקונים את שירותיהם, ניגוד שתוצאותיו הם תנאי שכר והעסקה עגומים בעבור יותר ממאה אלף עובדים. על פי הערכתו של אריה אביטן, סמנכ"ל חברת "מודיעין אזרחי" - שמעסיקה 6,000 עובדי שמירה ואבטחה - מכל עובד שמירה ואבטחה נגזלים מדי שנה 6,000-5,000 שקלים, שהיה אמור לקבל ממעסיקו על פי דין.
"המצב חמור. התחרות מטורפת. כל אחד יכול להיכנס ולהוריד את המחיר", אומר אביטן. הוא מספר שבמכרז לקבלת שירותי שמירה במוסדות חינוך במגזר הבדווי אחד המתחרים הגיש הצעה של 19.5 שקלים לשעה. "כולנו חוטאים לעובדים. שוק העבדים הזה נוח לכולם - למדינה, לעיריות, לחברות. אבל חלק מהחברות מתחילות לקבל כאב בטן רציני מהמצב", אומר אביטן.
רמי פוירמן, הבעלים והמנכ"ל של חברת "פלקון ביטחון וניקיון", אומר שגם במגזר הפרטי קיימת בעיה דומה. באחרונה פירסם ב"ידיעות אחרונות" מאמר תחת הכותרת "בואו נשים קץ לעבדות", שבו הזהיר כי קבלן שנאלץ להסתפק ברווח זעום בעבור שירותיו, "קרוב לוודאי שיבחר להשלים את רווחיו על גבם של העובדים".
באחרונה הגיעו לקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית תלונות של עובדים בחברה שמנקה את המשרד לביטחון פנים ואת משרד השיכון בירושלים. מבדיקתם "עולה חשש כי החברות פגעו בזכויותיהם המובטחות של העובדים", כתבו למנהלי המשרדים גיתית רוזנפלד, סטודנטית למשפטים שפעילה בקליניקות, ועו"ד יובל אלבשן, מנהל הקליניקות. נמצאו תשלומים חלקיים בעבור ימי חופשה, דמי הבראה ונסיעות וניכויים אסורים של ימי חג. כן, התברר שלא הועברו תשלומים לקרנות פיצויים ופנסיה בעבור העובדים, ונמצא שחלק מהעובדים השתכרו 15.30 שקלים או פחות לשעה, במקום 17.93 שקלים שהם שכר המינימום החוקי.
קבלני הניקיון נבחרים מקרב מאגר חברות שמרכיב החשב הכללי באוצר. כל משרד ממשלתי פונה לכמה חברות מהמאגר ומציע להן להשתתף במכרז לשירותי ניקיון. באוצר אומרים, שתנאי הסף לכניסה למאגר הוא איכות עבודתו של הקבלן. האוצר אינו דורש מהקבלנים סף מחירים, אבל קובע שחובה עליהם לשלם לעובדיהם על פי חוק ולספק להם הטבות סוציאליות כנדרש בחוק ובהסכמים הקיבוציים בין המעסיקים להסתדרות.
על פי הוראות החשב הכללי, משרדי ממשלה אינם חייבים לקבל את ההצעה הזולה ביותר במכרז - אבל אם הם דוחים אותה, עליהם לנמק את מניעיהם, מאחר והם נחשפים לתביעה משפטית מצד המפסידים. ואולם, במשרדו של החשב דוחים טענות של קבלנים על כך שהתחרות הפרועה מאלצת אותם להוריד מחירים ולפגוע בעובדים. "קבלן שלא יכול לעמוד בתנאים, שלא יתחרה", אומר בכיר במשרד החשב, ומוסיף שבכוונתו להוציא הוראה ולפיה קבלן שלא יעמוד בתשלום כחוק לעובדיו יימחק ממאגר הקבלנים.
עובדיה פמרן, נציגה של קבלן הניקיון "א.א.א. אבירם", אחת משתי החברות שעליהן התלוננו אלבשן ורוזנפלד, מתקומם על דברי האוצר. "הצרכנים הגדולים ביותר שלנו הם משרדים ממשלתיים. הם צריכים לקבוע לפחות סף מינימום לתשלום, במקום רק לחפש את ההצעה הנמוכה ביותר. אם מגישים למשרד מסוים הצעה שהיא ממש לא הגיונית, אולי יקראו למציע וישאלו אם לא טעה. אבל הוא יכחיש וייזכה. משרד ממשלתי צריך להיות אחראי לעובדים במדינה - אם הם לא יקפידו, מי ידאג להם? התחרות פרועה אז מנסים לחסוך, אולי בחומרים, בהסעות".
חברת אבירם נקראה לפני כחצי שנה לבירור במשרד לביטחון פנים, בעקבות תלונות שהגיעו להנהלה שהיא אינה משלמת לעובדיה כחוק. פמרן אומר שנתן הסברים, הפרשה הסתיימה והוא קיבל את הכסף שהגיע לו. אחת הבעיות, הוא טוען, שעובדים מתבקשים לעבוד בקבלנות, ולכן הם עובדים פחות מארבע השעות שהיו אמורים לעבוד. התלוש משקף את מספר השעות שעבדו, אבל הם חושבים שקיבלו פחות מהמגיע להם, הוא מסביר.
לדברי עו"ד עודד ברוק, המשנה ליועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, התשלום האחרון לחברת אבירם עוכב עד לבירור התלונות, ובעקבות הבירור שילמה החברה תוספות לדמי הבראה, נסיעות וחופשה לעובדות שנמצא כי לא קיבלו את המגיע להן. לברוק נמסר אישור מרואה חשבון שהחברה משלמת לעובדיה על פי חוקי העבודה והתנאים המתחייבים בהסכמים קיבוציים. רק לאחר מכן הופשר התשלום האחרון לחברה, אומר ברוק. לא ברור אם העובדים גם קיבלו את ההפרשות לפנסיה ולקרן פיצויים שמגיעות לה
משרדי הממשלה מנסים לחסוך בכל מחיר, ועובדי הקבלן מקבלים מתחת לשכר מינימום
רותי סיני
22.12.2004 / 7:55