לא עמדו בפיתוי

משבר הההי-טק ניפץ כבר הרבה אשליות. אחרי שחברות סטארט-אפ רבות התגלו כבועות, מגיע תורם של רואי חשבון ששירותיהם נשכרים כדי לבדוק לאן נעלמו כספי המשקיעים. המשבר חשף את היעדרן של מערכות בקרה נאותות לשמירה על כספי המשקיעים. הדיווחים האופטימיים על גיוסי הון, כוח אדם, הנפקות ומכירות מפנים מקומם לידיעות על משברים כספיים, שריפת מזומנים, פיטורי עובדים, עצירה במכירות, תביעות משפטיות ואפילו נעילה פיסית של משרדי החברה. העימות המשפטי בין המשקיע אלפרד אקירוב והיזם דוד רובנר, מסמן כנראה רק את תחילת הגל העומד לשטוף את הענף.

המשרדים המתמחים בתחום הביקורת החקירתית מדווחים על גידול חד בהונאות הנחשפות עתה בחברות היי-טק, וכפועל יוצא מכך על ביקוש גדל והולך לביקורת חקירתית בחברות הכלכלה החדשה.

ביקורת חקירתית היא תחום בענף ראיית החשבון שמטרתה מניעה, איתור וכימות מעשי הונאה. לדברי רו"ח יהודה ברלב, שותף במשרד רוה"ח ברלב ושות', המתמחה בתחום, המשבר חשף את היעדרן של מערכות בקרה נאותות לשמירה על כספי המשקיעים. "ניסיונות שעשינו לפני כשנתיים לעניין משקיעים וקרנות הון סיכון, ביצירת מערכות בקרה סבירות - נדחו", אומר ברלב, "המשקיעים חששו מפגיעה בעליית ערך החברה ומניותיה".

ברלב אומר כי הפגיעה בערך מניות החברה, ללא אמצעי הבקרה שהוצעו, גרמה למשקיעים פגיעה כפולה: גם צניחת ערך המניות וגם העלמות כספי ההשקעה.

"מניסיון העבר ומהאירועים הנחשפים עתה עולה כי כמו בכל תחום אחר הנמצא במשבר, גם ההיי-טק אינו חסין מפני גנבים", אומר ברלב. "מצבן הקשה של חברות ההיי-טק יצר מצב חדש של תביעות נגד חברות אלה ומנהליהן, הן על ידי משקיעים והן על ידי עובדים".

לדברי רו"ח עופר אלקלעי, שותף תחום ביקורת חקירתית במשרד רוה"ח פאהן, קנה ושות', ניתן להבחין בשני סוגי הונאות עיקריים: הונאות המבוצעות על ידי ההנהלה וקשורות לייפוי דו"חות כספיים; הונאות המבוצעות על ידי עובדים.

לדברי רו"ח אלקלעי, הירידות המתמשכות במדדי המניות בישראל ובחו"ל מחד גיסא, והתוצאות הכספיות המאכזבות מאידך גיסא, הם המניעים העיקריים לגידול במספר הדו"חות הכספיים הכוזבים. "במצב שבו מעדכנות חברות חדשות לבקרים את תחזיות הרווח שלהן והבורסה מגיבה ללא סנטימנטים על דיווחים אלו, נוצרים לעתים מצבים שבהם חברות מעדיפות ליישם כללים חשבונאיים לא מתאימים, או לבצע תרגילים חשבונאיים מפולפלים, מתוך מטרה שלא לאכזב את תחזיות האנליסטים", אומר אלקלעי.

לדעתו, גם הקושי הנוכחי בגיוס כספים מגביר את המקרים של שיפוץ דו"חות כספיים. "אם בעבר הכסף לא היווה בעיה, הרי שבמצב השוק הנוכחי, מתקשות חברות בגיוסי הון חדשים. הפתרון הוא הצגת תמונה ורודה בהרבה מהמצב האמיתי באמצעות חשבונאות יצירתית", מסביר אלקלעי.

לדבריו, לעתים מדובר בקבלת החלטה שמשמעותה אם העסק ימות או יחיה עוד זמן קצר. חברות הנמצאות במצוקת מזומנים קשה נאלצות לייפות את המאזנים כדי לקבל אשראי מהבנקים. לדברי אלקלעי, החברות עושות זאת על ידי הצגת מכירות בפועל שהן בעצם על תנאי, ניפוח עסקות ואי רישום עלויות הכרוכות בעסקת המכירה. "אם נזכור ששכרם של רבים מהמנהלים בהיי-טק מבוסס על תוצאותיה העסקיות של החברה, אין פלא שהם עושים שימוש חפוז בכללים מקלים בקביעת תוצאות הרווח הכספי של החברה".

ברלב: "חלק מהמנהלים ניצלו לרעה את היעדר הבקרה על מעשיהם וניתבו כספים אלה לצרכיהם האישיים, שאינם בהכרח טובת החברה ועובדיה. משיכות אלו הביאו גם למחסור במזומנים הדרושים לסיום הפיתוח, והביאו לקריסת החברות".

אלקלעי אומר שמנכ"לים רבים של חברות היי-טק המצויות עתה בקשיים מעריכים כי מדובר בתקופת ביניים עד שתגיע ההתאוששות שתאפשר את הסתרת התרגילים הפיננסיים שעשו. "ואולם, ככל שהמשבר בשוק ההון בכלל, ובענף ההיי-טק בפרט מתארך, כך היכולת שלהם לתקן עיוותים במאזנים, שהם אחראים להם, הולכת ופוחתת. ולכן, ככל שהמשבר יארך, כך יתגלו עוד ועוד מקרים של יפוי דו"חות כספיים", קובע אלקלעי.

מעורבות העובדים בהונאות אינה מפתיעה את אנשי המקצוע. ואולם לדברי איתן נאמן, מנהל מחלקת הונאות מחשב במשרד רו"ח ברלב, הוא מופתע מהפער בין האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים בחברות ההיי-טק, לבין השימוש במערכות בקרה פרימיטיוויות, ולעתים היעדרן המוחלט.

"לעובדים יש הרבה סיבות להתמרמר", אומר ברלב. "לא די בכך שהם התעוררו מחלום טוב למציאות קשה, רבים חשים שהיטעו אותם. הכי מרגיז אותם לגלות כי שווי האופציות שהם מחזיקים נמוך בהרבה מזה שהובטח להם. לכן, הם מרגישים עתה שהוסר הרסן והכל מותר". לדעת אלקלעי, הונאות עובדים הנחשפות עתה אינן נובעות מזעמם על כך שרימו אותם, אלא בעיקר מהתחושה שהספינה טובעת. "כאשר הספינה טובעת כל אחד דואג לעצמו. למשל, לפיצויים מוגדלים. אם לעובד יש אפשרות לשים יד על כסף הוא אינו מהסס לעשות לביתו".

ומי שלא יכול לשדוד את קופת החברה שמזומניה כבר נשרפו, משתדל להבריח או למכור ידע שנצבר בחברה. לדברי ברלב מדובר בתחום קשה להוכחה. "לאחר שחברת הסטארט-אפ נקלעת לקשיים, אפשר לראות יזמים, מפתחים או עובדים בכירים מעבירים את הידע שנצבר לחברות חדשות, כדי להמשיך בפיתוח, או פשוט מוכרים אותו תמורת בצע כסף".

שני המשרדים מדווחים על גידול חד בפניות של משקיעים בהיי-טק, בעיקר מלאכים ("אנג'לים"), שחשים מרומים ומבקשים להציל חלק מהכסף, או למצוא את האשמים בשריפתו. ואולם לדעתם, הצעד הבא הוא שבתי משפט ימנו אותם לחקור לאן נעלם הכסף.

משבר ההיי-טק כבר הוליד כמה חקירות הונאה בינלאומיות ומתוקשרות היטב. בחברת סיסקו בארה"ב נחשפו לאחרונה שני מנהלים החשודים בביצוע הונאות מחשב. על פי החשד הם העבירו באמצעות הקשה על המקלדת מניות של החברה בשווי 6.3 מליון דולר לחשבונותיהם הפרטיים.

דוגמה לרישומים חשבונאיים יצירתיים ניתן למצוא גם בחברת אמזון. היא גייסה בהצלחה 680 מיליון דולר בהנפקת אג"ח להמרה באירופה. הצלחת ההנפקה נבעה, בין היתר, מכך שהציגה החברה גידול בהכנסה הממוצעת מכל לקוח - נתון שהרשים את האנליסטים. לאחרונה התברר כי בדו"חות לשנת 2000 הוכנס דיווח מתוקן של הכנסה ללקוח.

עופר אלקלעי ויהודה ברלב מדווחים על גידול בפעילותם בתחום ההיי-טק, בעיקר בחברות סטארט-אפ. ברלב אומר כי משרדו מטפל בלא פחות מעשרה מקרים של הונאה בתחומי ההיי-טק, שהיקפם מוערך ב-30 מיליון דולר. להערכת אלקלעי, המדען הראשי ומרכז ההשקעות במשרד התמ"ס יחלו בקרוב לחקור יזמים שהונו גם את המדינה.

במשרד ברלב מטפלים כרגע בחברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה חדשנית בתחום הסלולר, בה הושקעו מיליוני דולרים. כשהחברה היתה בשיאה איש מהמשקיעים לא בדק מה נעשה בכספם. עתה בודק ברלב את התיק, והוא מוכן לרמוז כי זליגת הכספים המאסיווית בוצעה באמצעות חברות בנות בחו"ל, וחלק מהכספים מימנו מסעות ראווה של הדרג הבכיר בחברה שהתקנא במשכורות מנהלים בחברות ציבוריות אמריקאיות, וחלק אחר נרשמו כהוצאות מנופחות של מקורבים.

דוגמה נוספת היא של מנכ"ל חברת היי-טק, שהיה הסמכות היחידה בחברה לאישור העברות כספיות בסכומים של יותר מ-50 אלף דולר. המנכ"ל הצליח להשקיע כספים של החברה בסדרה של חברות קשורות שהיו בבעלותו, או בבעלות מקורביו, ללא הליך תקין של פרסום מכרז, וללא דיווח נאות על מעשיו. בנוסף, משך המנהל במזומן מאות אלפי דולרים מכספי החברה, באמצעות כרטיסי אשראי שלה שהיו ברשותו. על פי מקום המשיכות, מניח הצוות של ברלב, שהמנכ"ל הוציא כספים רבים להימורים בבתי קזינו בצפון אמריקה ואירופה.

במקרה אחר, מנכ"ל חברת היי-טק הפקיד בחשבונו הפרטי במערב אירופה מאות אלפי דולרים, באמצעות זיוף המחאות של החברה. המחאות אלה נרשמו בספרי החברה כתשלום על שירותים שקיבלה מחברות אחרות. מבדיקת החברות עולה שמרביתן אינן קיימות כלל. באמצעות פיצוח קוד מחשב בחברה מצאו החוקרים רישומי הנחיות שנתן המנכ"ל להקמת חברות בעלות שמות אקזוטיים במקלטי מס בעולם. חברות אלה נרשמו כספקים של החברה.