עוד יומיים נותרו לתחילת השנה האזרחית החדשה ולהשוואת המס המדוברת כל כך בין רווחים על ני"ע ישראלים וזרים. מהלך השוואת המס הוא מאורע כמעט היסטורי, והשלכותיו על שוק ההון המקומי הן רבות, מקיפות ויימשכו עוד פרק זמן ממושך, אך כבר כעת מורגשת השפעתו על הקהילייה המקומית של שוק ההון.
תחום אחד בו מתפתחת תחרות עזה כבר עכשיו הוא נושא תעודות הסל. ניירות ערך אלו נסחרים בבורסה כמניה רגילה, והם מחקים כמעט במדיוק את הביצועים של מדדים שונים. נושא תעודות הסל החל לצבור תאוצה רצינית בשוק ההון השנה, והוא הפך מהר מאוד לכלי האינדקס (הצמדה למדד כלשהו) המועדף על המשקיעים. התעודה הוותיקה ביותר בשוק היא התאלי 25 של פסגות אופק, שעוקבת אחרי מדד המעו"ף. אבל החלוצה בשיווק תעודות להמונים היתה אקסלנס נשואה, שהשיקה את תעודות ה"קסם" שלה על שורה של מדדים בארץ ובחו"ל, ואליה הצטרפו כלל פיננסים עם תעודות המבט, ופועלים אי.בי.אי.
היום משיקים בנק דיסקונט ומייקל דיוויס תעודות סל חדשות על מדד ת"א 100, אך הם נתקלו בהתנגדות עזה מצד אקסלנס וכלל פיננסים, שהפחיתו בתגובה את דמי הניהול שלהם על תעודות הקסם והמבט לאפס. אך מעבר לתחרות הפנימית בין השחקנים הישראלים שמשווקים תעודות סל, הרי שכולם כאחד ניצבים בפני תחרות רצינית יותר מבחוץ. הרי תעודות סל אינן המצאה ישראלית. הן הפכו למוצר מבוקש מאוד בשווקים הפיננסים הבינלאומיים כשהתעודות הבולטות ביותר הן ה-QQQ על מדד הנאסד"ק, הספיידר על מדד ה-s&p וה"דיאמונד'ס" על מדד הדאו ג'ונס.
התחרות בפני המקומיים כאן היא מצדם של בתי הברוקראז' המתמחים בפעילות בשוקי חו"ל, וכמובן שאפליית המס, שיצרה יתרון בסיסי לתעודות הנסחרות בבורסת תל אביב, מגדילה מאוד את הכדאיות של התעודות ה"זרות".
בית ההשקעות CIBC, המתמחה בפעילות בני"ע זרים, יצא לפני חודשיים בטענה כי לאחר השוואת המס הופכות התעודות הזרות לעדיפות בהרבה על תעודות הסל של הברוקרים הישראלים. העדיפות עליה הצביעו ב-CIBC נובעת בעיקר מהסחירות הרבה יותר בתעודות מחו"ל ובשיתוף נרחב יותר של המשקיעים בדיווידנד המצטבר שמתקבל מהחברות שמרכיבות את המדד אחריו עוקבת תעודת הסל.
היום יוצא אקסלנס נשואה בנייר עמדה משלו שמצביע, בכל זאת, על עדיפות לתעודות המקומיות, למרות השוואת המיסוי. הטענה המרכזית של אקסלנס נשואה היא שהעמלות עושות את ההבדל. באקסלנס נשואה טוענים כי לעומת שלוש עמלות שמשלם המשקיע בתעודה מקומית, כמו הקסם שלהם, משלם משקיע שקונה תעודת סל בחו"ל (כמו הספיידר או ה-QQQ) שש עמלות שונות. העמלות הבסיסיות המשולמות בכל מקרה הן דמי ניהול שנתיים, שעמדו בתעודות הקסם נאסד"ק על 0.5% לפני ההפחתה החגיגית שנועדה לפגוע במוצר של דיוויס, ודיסקונט - דמי משמרת (0.45% בתעודות זרות ו-0.35% בקסם) ועמלות מסחר (סדר גודל של 0.6%-1%). על תעודה זרה משלם המשקיע גם עמלת ברוקר, ושתי עמלות הקשורות להמרת מטבע.
החישוב הסופי שערכו באקסלנס נשואה למשקיע שלו תיק של 100 אלף דולר הוא לעלות שנתית של כ-2.4% בתעודות על מדדי וול סטריט, ועלות של 2.7%-2.9% בתעודות על מדדי בורסות אירופה ואסיה. בתעודות הקסם מסתכמת העלות השנתית בכ-15% בתעודות קסם על מדדי וול סטריט, ובכ-1.9% בתעודות על בורסות אחרות.
מלחמות האינדקסים מתרחבות: אקסלנס נשואה - "העמלות על תעודת סל זרה גבוהות בכ-50% מעמלות על תעודה מקומית"
הרצל לקס
29.12.2004 / 14:46