הצמודים לטווח בינוני והשחרים הארוכים בלטו לטובה; האג"ח להמרה הובילו עם תשואה של 13%

יום המסחר האחרון של השנה הגיע והארץ מלאה בסיכומי סוף שנה, במיוחד בשוק ההון שעליו עברה שנה טובה שנייה ברציפות. הרבה מאוד נכתב ונאמר על שוק המניות, ששוב היה אפיק ההשקעה המוצלח ביותר עם תשואה של כ-20% במדדים המרכזיים - אם כי רובה הושגה בגל אחד רצוף בחודשיים האחרונים של 2004. הרבה פחות נכתב על השנה של שוק האג"ח - הזירה המרכזית של שוק ההון הישראלי.



בית ההשקעות מיטב מפרסם את סקירת השנה שלו, וממנה עולה כי גם שוק האג"ח, כמו המניות, סוגר שנה מוצלחת, אם כי פחות טובה מקודמתה. לעליות בשוק האג"ח תרמה הורדת הריבית של בנק ישראל לאורך השנה, ירידת התשואות בארה"ב מאז השפל שאליו הגיעו אג"ח האוצר האמריקאי ביולי, וכמובן הקטנת הגיוסים של האוצר בשוק על רקע הגב האיתן שממשיכות לספק הערבויות מממשלת ארה"ב. דווקא על רקע הסיבות לעליות עולות השאלות לגבי 2005: מה יקרה בשוק האג"ח בשנה שבה צפויה הריבית לשוב ולעלות ובשנה שבה צפויות האג"ח בארה"ב לרשום כנראה ירידות שערים וגם הבחירות לכנסת הופכות לקרובות מאוד.



הנה המספרים של השנה החולפת: האג"ח צמודות המדד (מסוג גליל שמנפיק האוצר) הניבו למשקיעים בהם תשואה שנעה בין 3.5% ל-6.5%, תלוי בטווח הפדיון של הגליל. התשואה הגבוהה ביותר הושגה באג"ח לטווח בינוני של 5 עד 7 שנים שעלו ב-6.5%. התשואה הנמוכה ביותר באפיק זה הושגה בצמודים הקצרים, לטווח פדיון של שנה עד שנתיים - אלו עלו רק ב-3.5%. העלייה הנמוכה יחסית בצמודים הקצרים נובעת מהמשך האווירה של מדדי מחירים שליליים ששוחקים את הכדאיות של אפיק צמוד לטווח זמן קצר. מאידך, ההכרה שהממשלה עומדת לסיים את 2004 בגירעון נמוך מהצפוי הביאה לעליות סוף שנה שהביאו את שערי הגלילים לרמות שיא בימים אלו ממש.



באפיק השקלי נרשמה מגמה דומה. המק"מים - האפיק קצר הטווח ביותר (לא יותר משנה), עלו ב-5.1%, כשהם נהנים מהפחתת הריבית של בנק ישראל במהלך השנה. אגרות החוב מסוג שחר רשמו עליות של 6.3%, למרות פתיחה צולעת בראשית 2004. השחרים הארוכים יותר, לטווחי פידיון של 9-7 שנים, עלו בשיעור שנתי של 7.3%. גם כאן תרמו עליות סוף השנה הרצופות לתשואה השנתית הנאה, וגם השחרים כמו הגלילים, נסחרים כיום ברמות שיא ובתשואות של כ-7%.



את העליות החדות ביותר רשמו אגרות החוב הפרטיות, כלומר אלו שהנפיקו הפירמות במשק ולא הממשלה. בבעיה הכרונית של חוסר סחירות באג"ח חברות נרשם השנה שיפור נוסף עם הקטנת גיוסי הממשלה בעיקר לקראת סוף השנה ועם הגדלת הגיוסים בשוק הסחיר מצד חברות ציבוריות. מדד האג"ח הקונצרני צמוד המדד עלה השנה ב-8.1%, ואילו מדד האג"ח להמרה, שנחשב תמיד יצור כלאיים - משהו שאינו מניה ואינו אג"ח - רשם את העלייה החדה ביותר בכל שוק האג"ח: 12.9%.



שוק המט"ח המשיך להתנהל על מי מנוחות עם מחזורי מסחר נמוכים ותנודתיות עוד יותר נמוכה. בסיכום שנתי השקל הוסיף 0.1% מול הדולר ונחלש ב-7.7% מול היורו. החולשה בדולר באה למרות צמצום ניכר בפער הריבית בינו לשקל: מפער של כ-4% בתחילת השנה ירדנו לפער של 1.45% בלבד בסופה, ושום פיחות לא קרה. מה שאיפשר את האנומליה לכאורה הזו, היתה חולשתו של הדולר בעולם ובעיקר מול היורו, חולשה שאותה מעודד דווקא הממשל האמריקאי כדי לתמוך ביצוא של ארה"ב ולהוריד את הגירעון המסחרי שלה.