קליין תוקף את מבקריו: כשל ניהולי בבנק ישראל? קלישאה מוזרה; זו מדיניות ריסון אינפלציית שכר במסווה קידומים

לאחר שנתיים בהן סופג נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, ביקורת ציבורית חריפה על השביתות והאנדרלמוסיה בבנק המרכזי ועל דרך ניהולו את משבר העבודה, הוא השיב היום למבקריו בנאום שנשא במועדון התעשייתי והמסחרי.



קליין התייחס לטענות על ה"כשל הניהולי" שלו ואמר: אל לנגיד להירתע מהקלישאה המוזרה, המגדירה כ"כשל ניהולי" את המדיניות העקבית של בנק ישראל לרסן אינפלציה-של-שכר במסווה של קידומים בדרגות. עובדי בנק ישראל זקוקים למערכת קידומים הוגנת אשר תמריץ אותם להצטיין. מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה לכל מי שרוצה לראות בבנק ישראל מוסד עצמאי, הפועל על בסיס של מצוינות ומסוגל לנהל את עצמו.



"לבנק ישראל, כמו לבנקים מרכזיים אחרים, תפקידים מוגדרים, אך תוכנם הקונקרטי צריך להיות מותאם לנסיבות בהן נתון המשק. תחילת כהונת נגיד, בראשית 2005, מהווה הזדמנות להתבונן חמש שנים קדימה ולבחון את סדר היום של בנק ישראל בתקופה זו. להלן חמישה נושאים שהם הליבה של תוכנית העבודה הראוייה לבנק ישראל בחמש השנים הקרובות.



חוק בנק ישראל



חוק שיבסס את מעמדו העצמאי של בנק ישראל - הוא חיוני. היכולת לשאת בנטל האחריות הציבורית הכרוכה בתפקיד נגיד בנק ישראל מחייבת החלפת המסגרת החוקית הרעועה הקיימת לבנק ישראל בחוק מודרני. כדי לאפשר לבנק יכולת פעולה אמינה, הקים הנגיד צוות פנימי בראשית 2004 שהכין הצעת חוק חדשה לבנק ישראל, המבוססת על העקרונות שנקבעו ע"י ועדת לוין אשר מינה ראש הממשלה בדצמבר 1997, הנורמות המקובלות בעולם שנלמדו ביסודיות, ועל התייעצות עם הבנק המרכזי האירופי שהתמחה בהכנת חוקים של בנקים מרכזיים. הצעה זו הועברה לפני שמונה חודשים לשרי האוצר והמשפטים, ולאחרונה ללשכת ראש הממשלה, במטרה להגיש ביחד תיקון מוסכם לחוק הקיים, לפני כהונה חדשה של נגיד. ידוע שיש במשרדים אלה התעניינות בנושא, וסביר שתהיינה גם התפתחויות מעשיות.



רצוי להתקדם תוך מינוי צוות משותף של משרדי ראש הממשלה, האוצר ובנק ישראל אשר יבחן את טיוטת החוק המוצעת כדי להביאה, לאחר אישור הממשלה, לחקיקה שתשקף את עצמאות בנק ישראל בפועל - שהושגה לאחר תהליך ארוך שאחד משיאיה הוא ההסכם בין ראש הממשלה לנגיד בדצמבר 2001.



היעדר חקיקה חדשה הולמת חושפת את הבנק לנסיונות לרוקן סעיף כזה או אחר בחוק הקיים מתוכנו - כמו השינויים שנכללו בחוק מילווה המדינה שאושרו לאחרונה ע"י ועדת הכספים של הכנסת, המרוקנים מתוכנו את הסעיף המגדיר את בנק ישראל כסוכן הפיסקלי של הממשלה; ולנסיונות לחוקק חוק שיגדיל את תלות הבנק בממשלה ? כמו הצעת החוק הממשלתית ממארס 2002 שנועדה לפגוע במישרין במעמדו של בנק ישראל וביכולתו לבצע את תפקידיו ע"י הכפפתו למעשה למשרד האוצר.



האסטרטגיה התקציבית של הממשלה ומדיניות הריבית של בנק ישראל



בנק ישראל רואה כחלק חשוב מתפקידו לתמוך באופן פעיל בצמיחת המשק לאורך זמן. הבנק עשה זאת בהתמדה בשנתיים האחרונות, כאשר הפחית את הריבית תוך שמירה על יציבות המחירים, והוא יוכל להמשיך לעשות זאת גם בחמש השנים הקרובות אם התנאים לא ישתנו.



הבנק יכול לעשות זאת משום שקיימת אמינות בקיומה של משמעת תקציבית כמרכיב מרכזי של המדיניות לצמיחה, והוא רכש את העצמאות התפעולית הדרושה לשמירה על יציבות מחירים בסביבה של שווקים פיננסיים פתוחים, ואת האמינות בעיני הציבור כי מחוייבותו לכך לא תתערער. בתחום זה הושגה בשנתיים האחרונות תמימות דעים נדירה ושיתוף פעולה יוצא דופן בין משרד האוצר לבנק ישראל, בגיבויו של ראש הממשלה.



עם זאת, אי אפשר להניח כי מצב עניינים זה יימשך בהכרח - זה תלוי במדיניות הממשלה ובעמדתו של בנק ישראל בחמש השנים הקרובות. שילוב של שינוי בעמדת הממשלה, שינוי בעמדת בנק ישראל, והרקע החוקי השברירי למעמדו של בנק ישראל, עלול לשנות את הנוף הכלכלי היציב, לרבות שווקים פיננסיים רגועים, המאפיין את השנתיים האחרונות, ולערער את תהליך הצמיחה הנמצא עתה בראשיתו.



השינויים במבנה המוסדי של המערכת הפיננסית



תחום נוסף בו קיימת תמימות דעים בין משרד האוצר לבנק ישראל קשור לצורך להפריד את הבנקים משוק ההון, כחלק חשוב ממדיניות הצמיחה בעת הזו. ביצוע השינויים האלה, אשר זכו לתמיכתו של שר האוצר ולגיבויו של ראש הממשלה, יעסיק אותנו במידה רבה בחמש השנים הבאות, ואף יהיה טעון השלמות אשר חלקן מוזכרות בדו"ח של צוות בכר.



על כף המאזניים מוטל פיתוח השוק החוץ-בנקאי, החיוני לקיום המשמעת בניהול המדיניות הכלכלית לצמיחה; המקטין את התנודתיות בפעילות הכלכלית וגורם לתקופות שפל להופיע בשכיחות נמוכה ובצורה מתונה; התומך בפריון וביזמו ת ולכן בהאצת הצמיחה; היוצר הזדמנויות נוספות להגדלת שיעור התעסוקה במשק; והמרכך את אחד האילוצים המרכזיים העומדים היום בפני מימון השקעות ארוכות טווח במשק, ההכרחיות לצמיחה מתמשכת. זאת, תוך כדי שמירת עצמתה ואיכותה של הבנקאות המסחרית.



ניהול המדיניות החברתית במסגרת המדיניות לצמיחה



יהיה צורך להשקיע בנושא זה משאבים רבים בחמש השנים הבאות, ובנק ישראל ערוך לכך והנושא נמצא על סדר יומו של הנגיד מהיום הראשון. כדי לסייע למדיניות החברתית של הממשלה, הקים הנגיד במחלקת המחקר בבנק ישראל צוות מיוחד, בראשות מנהלת המחלקה, אליו צירף יועץ מיוחד לנגיד, שהכין בשנים האחרונות מספר עבודות, הצעה להגדרת יעדים חברתיים כנקודת מוצא לתוכנית עבודה ברמה הלאומית, ושורה ארוכה של תוכניות להשגת יעדים אלה. עבודות אלה הוצגו בפני נשיא המדינה, ובפני שרי ממשלה האחראים לתחומים אלה, וכן קוימו דיונים על היבטים שונים של המדיניות החברתית עם אירגונים חברתיים ובימי עיון.



המטרה אליה חותר הבנק כבר מספר שנים, היא לקבל את הסכמת הממשלה לקיים דיון מיוחד על מדיניותה החברתית בעת גיבוש תקציב המדינה, וכן לנהל אחת לרביע מעקב אחר ביצוע תוכנית העבודה להשגת היעדים החברתיים-לאומיים. המדיניות החברתית צריכה להיות גם שיקול בהקשר של פיתוח הכלכלה הפלשתינאית, כדי להקטין את תלותה בעבודה בישראל, וגם זו ס