הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, דורש מבנק ישראל מידע על העברת תשלומים חריגים לכאורה, לנגיד ולבכירים בבנק. זאת בעקבות תלונה של עמותת אומץ למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי ושל משה שופל שהוא גמלאי בבנק.
הממונה על השכר נועץ, לפני שיגור הפנייה לבנק ישראל, ביועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ובבכירים בפרקליטות. אחת הסיבות להתייעצויות אלו היא עיתוי הבקשה - ערב בחירת הנגיד הבא. הנגיד הנוכחי, דוד קליין, הוא אחד המועמדים לתפקיד.
על הפנייה של רכלבסקי ניתן ללמוד ממכתב ששיגר ביום ראשון השבוע אהרן עוזיאלי, סגן בכיר לממונה על השכר, לאריה ליבנה, יו"ר עמותת אומץ. במכתב נאמר כי "בעקבות דיונים שקיימו הגורמים הרלוונטיים, החליט הממונה על השכר, באישור היועץ המשפטי לממשלה, לדרוש מבנק ישראל מידע בנוגע להסדרים שפורטו במכתבו של שופל. לאחר קבלת התייחסותו של בנק ישראל, יחליט הממונה כיצד לפעול".
הפנייה של רכלבסקי היא חסרת תקדים במערכת היחסים בינו לבין בנק ישראל. קרוב לוודאי כי שר האוצר, בנימין נתניהו, היה בסוד המכתב. בבנק ישראל ציינו שרכלבסקי נקט אותו הליך, קודם שביטל את מענק ההתייעלות לעובדי הבנק בסוף 2002.
אומץ ושופל שהגישו את תלונתם באוקטובר, דרשו שעד בירור טענותיהם יושעה הנגיד מפעילות בתחום משאבי אנוש ומינהל, יחד עם בכירים נוספים בבנק. בעקבות המכתב של עוזיאלי משלשום קראו אומץ ושופל להקפיא את מועמדותו של קליין לקדנציה שנייה בתפקיד הנגיד. לטענתם, הנגיד ובכירים בבנק אשמים לכאורה בפגמים וסטיות חמורות מסדרי שלטון ומינהל תקין, עד כדי חשש לכאורה למהלכים פליליים.
לטענת אומץ ושופל, הנגיד העניק לעצמו בגמלה שהוא מקבל "מענק יובל", לכאורה שלא כדין, בעלות כוללת של כ-420 אלף שקל. התשלום האחרון היה ב-1 באוקטובר 2004. בנוסף, נטען, לצורך חישוב הגמלה שלו מקבל הנגיד, יחד עם בכירי הבנק, 40 שנות ותק ללא כל קשר לוותק האמיתי. לטענת אומץ ושופל, קליין זכאי לכ-13 שנה בלבד.
עוד הם טוענים כי הנגיד מקבל, יחד עם חברי ההנהלה הבכירים, אחוזי גמלה מנופחים לכל שנת עבודה, בעלות של כ-215 אלף שקל לנגיד בלבד בגין חמש השנים האחרונות. בנוסף, הבנק מכיר בדרגת פרישה לנגיד ולחברי ההנהלה בניגוד למקובל במגזר הציבורי לבעלי חוזים אישיים, תוך תוספת של 17.5% לשכר ערב הפרישה, בעלות של כ-450 אלף שקל לנגיד בשנים האחרונות.
עוד נטען שהבנק מעניק הסכם דרגות מיוחד למנהל הבכיר אפרים גרוס, ולמשנה לנגיד מאיר סוקולר, בעלות של כ-100 אלף שקל לשנה - ללא אישור הממונה על השכר ובניגוד למקובל לבעלי חוזים אישיים.
בתגובה נמסר מבנק ישראל: "הטענות המועלות הן ישנות ובאות לשרת את סכסוך העבודה בבנק ישראל, שעיקרו תביעות שכר לא מוצדקות, להן מסרבת הנהלת הבנק להיענות. אלו טענות לא ענייניות המציגות תמונה חלקית ומעוותת.
"תשלומי השכר בבנק ישראל נעשו ונעשים בכפוף לחוק יסודות בנק ישראל ולפי כללי המינהל התקין וחוות הדעת של הגורמים הרלוונטיים. כל פנייה מצד הממונה על השכר אם וכאשר תבוא תזכה להתייחסות עניינית מבנק ישראל".