פרס הגלגל-הוא-עגול מגיע לפרנקלין ד' ריינס, המנכ"ל לשעבר של פאני מיי, ענקית המשכנתאות האמריקאית. לאחר שנים של יחס דורסני כלפי הגוף המפקח על ענף הדיור בארה"ב (Ofheo), ריינס ועמיתיו גילו שלמעלליהם יש מחיר. הרגולטור האשים את פאני מיי בבישול ספרי החשבונות. הרשות לניירות ערך הסכימה כי החברה לא הציגה נתונים מהימנים, וכל הלוביסטים בעולם כבר לא יכלו להציל את החברה ממנה הגונה. ריינס אולי איבד את עבודתו, אך זכה לפנסיה נדיבה. מי יודע? אולי בעתיד תהיה לו גם קרן גידור.
פרס השילוש החזק מגיע לאליוט ספיצר, התובע הכללי של מדינת ניו יורק, על חשיפת שחיתויות בשלושה מגזרים פיננסיים בתוך שלוש שנים. ראשון היה מגזר המחקר של וול סטריט. אחריו הגיעה תורה של תעשיית קרנות הנאמנות. ב-2004 נפלה תעשיית הביטוח תחת מבטו החוקר. כן, נראה שהאנשים שאוהבים לקחת את הכסף שלך ושונאים לשלם פיצויים לבעלי הפוליסות אינם ישרים כסרגל.
פרס ההצצה לחיי העשירים מגיע למייקל אייזנר, מנכ"ל דיסני, ולמייקל אוביץ, נשיאה לשעבר, על שסיפקו הצצה חיונית לחייהם הנוצצים של מנהלי החברות הגדולות. הודות למחלוקת המכוערת ביניהם, שהגיעה לבית משפט בדלאוור, פתחו שני המייקים חלון לעולם שבו בעלי מניות משלמים על שיפוצי משרדים בשווי מיליון דולר, חשבונות של אלפי דולרים לחנויות פרחים, עשרות אלפי דולרים על לימוזינות ומכוניות שכורות ואפילו מנוי שנתי לפלייבוי.
פרס החוק המטופש מוענק לסנאטור מייקל ב' אנזי, רפובליקאי מויומינג, ולסנאטור הארי ריד, דמוקרט מנוואדה, שהגישו הצעת חוק לחסימת דרכם של המעוניינים לערוך רפורמות בדיווח על מתן אופציות לעובדים. לאחר שנים שבהן חברות הצליחו להעמיד פנים כי לאופציות אין כל ערך, תיאלץ אותן תקנה חשבונאית חדשה לרשום אופציות כהוצאות. אך חוק אנזי-ריד יעקוף את הרגולטור הכותב את התקנות ויאלץ חברות לרשום כהוצאות רק את האופציות לחמשת הבכירים ביותר בחברה, ולא את האופציות הניתנות לעובדים בדרגים הנמוכים יותר. בית הנבחרים האמריקאי החליט לדחות את המציאות הכלכלית ולהעביר את החוק. מה הלאה? חוק שיקבע כי שתיים ועוד שתיים שווה חמש רק בכמה מהמקרים?
פרס בואו-נהיה-כולנו-חברים מוענק להארווי ל' פיט, לשעבר יו"ר הרשות לני"ע, שחזר למגזר הפרטי והיה ממארגני נופש הדירקטורים בפבל ביץ'. במכתב שכתב במאי, הזמין פיט, ביחד עם פיטר אוברות, הניצב לשעבר של ליגת הבייסבול, וג'ואל קורצמן, האחראי על מנהיגות חושבת ויצירתית בחברת ראיית החשבון פרייס-ווטרהאוס-קופרס, דירקטורים עצמאיים לכנס מנהלים באתר הנופש והגולף בקליפורניה.
"הממשל חוקק יותר מדי תקנות וחוקים ותבע חברות יותר מדי פעמים", הצהיר פיט במכתב. "כתוצאה מכך, נוצר סוג דירקטור חדש. במקרים רבים, הוחלפה הרוח החברית בחשדנות ומועצות המנהלים זהירות הרבה יותר". פיט אמר באחרונה כי למעשה הוא לא חושב שהממשל עבר את הגבול. "המחשבה מאחורי המכתב היתה שאי אפשר לשבת ולחכות לפתרונות של הממשל. אנשים חייבים לקחת אחריות על המצב שבו הם נמצאים", אמר פיט. אבל הם אינם חייבים לסבול יותר מדי תוך כדי כך, אם אפשר להינות מפינוקי אתר הנופש פבל ביץ'.
פרס הערמומיות ניתן למוריס ר' גרינברג, מנכ"ל חברת הביטוח AIG, שהצליח לחמוק מטבעת החנק של הרגולטורים לאחרונה. לאחר שהרשות לניירות ערך גילתה כי AIG מכרה מוצרים שאיפשרו לשתי חברות להסתיר את בעיותיהן הכספיות מבעלי המניות, רצתה הרשות לדעת כמה עסקות דומות ערכה AIG. היא הכריחה את החברה לשכור מומחה חיצוני לעבור על ספרי החשבונות שלה ולחפש עסקות דומות. אך גרינברג עדיין עשוי להיות הצוחק אחרון. הרשות הסכימה להגביל את טווח החקירה של המומחה ל-2004-2000 - שנים שבהן עסקות אלו כנראה היו מועטות. החוקר כנראה ימצא עסקות מעניינות יותר ב-2000-1997.
פרס הלא-רוצים-ללמוד-לקח ניתן למשקיעים שרדפו אחר מניות המומנטום לשמיים בשנה שחלפה, כאילו לא שמעו על הקריסה ב-2000. לתחושת הדז'ה-וו תרמו עליית המניות הזעירות, דיווחים פיננסיים בשיטת פרו-פורמה, ואנליסטי האינטרנט המבוישים שחזרו לככב. כל מה שחסר הוא שאסטרטג בוול סטריט יגיד "הפעם זה שונה". או אולי מישהו כבר אמר את זה?
"טקס" חלוקת פרסים למנכ"לים תאבי בצע, למחוקקים שרדפו אחריהם ולמשקיעים שלא לומדים לקח
ניו יורק טיימס
5.1.2005 / 9:01