אחרי ההמלצות הכלליות לקראת 2005, בתי ההשקעות החליטו לעבור לתכל'ס. יש לכם כסף להשקעה? יפה. איפה שמים אותו בדיוק, איזה שיעור באיזה אפיק ולאיזה טווח זמן? ועדת ההשקעות של אגף ניירות ערך בבנק דיסקונט סיפקה אתמול חלק מהתשובות.
* האפיק השקלי - לקנות אג"ח גילון או שחר "קצרות"
בבנק דיסקונט ממליצים להקטין משמעותית את שיעור האחזקות באפיק השקלי. במקום 30% מתיק ההשקעות, ממליצים בבנק לרדת ל-25%. את הכסף שמשתחרר כתוצאה ממהלך זה ממליצים בבנק להפנות לרכיב המט"חי.
בדיסקונט ממליצים לצמצם את האחזקות בשחרים הארוכים כמו שחר 2682. מנגד, הם ממליצים על רכישת האיגרות בעלות טווח קצר עד לפידיון כמו 2671. האיגרת הארוכה ביותר (2682) אומנם מציעה למשקיע תשואה שנתית של 7.2%, אולם היא עשויה לספוג הפסדים במקרה של עליית ריבית או התגברות באינפלציה. בדיסקונט מציינים כי האיגרות מסוג גילון אטרקטיוויות יותר. איגרות אלה כוללות ריבית משתנה, שמתעדכנת עם הריבית במשק.
כלכלני בנק לאומי טוענים כי האיגרות השקליות דווקא אטרקטיוויות יותר מאלה הצמודות. בניגוד לדיסקונט, הם אומרים כי ההשקעה באג"ח לטווח ארוך או בינוני מעניינת למדי, גם אם מסוכנת.
* הרכיב המט"חי - הדולר שוב מעניין
בדיסקונט ממליצים להגדיל את הרכיב המט"חי ב-5% לרמה של 20% מתיק ההשקעות. הסיבה? הדולר ברמה של כ-4.35 שקלים כבר הופך מעניין. זה הסתבר כבר בימים האחרונים כנכון, משום שהדולר כבר נשק ל-4.4 שקלים. בדיסקונט מעריכים כי מגמה זו לא תשתנה, והדולר יגיע לרף של כ-4.6 לדולר בעוד 12 חודשים. גם ערן בסון, מנהל סיכונים פיננסים בבית ההשקעות גיפט, התייחס לנושא זה בדיוק והעריך כי לא צפויה בהלה לדולר, אך פיחות נוסף והדרגתי בשקל בהחלט אפשרי.
באפיק הדולרי מציעים בדיסקונט לשים 75% מכל הכסף שאתם מפנים למט"ח בכלל. איך בדיוק עושים את זה? את ההשקעה באפיק זה מומלץ לבצע באמצעות אג"ח צמוד לדולר שהנפיקו חברות ציבוריות, או באיגרות שנסחרות בחו"ל. עכשיו משהושווה המיסוי על ניירות ערך מקומיים וזרים זה גם לא יקר יותר. ואולם בסקירה נפרדת שערכו כלכלני בנק לאומי, הם מציינים כי מחירי האג"ח האמריקאי נמצאים ברמות גבוהות וכי הכיוון הכללי שלהן הוא דווקא מטה.
* הרכיב המדדי - חפשו פיקדונות לשנתיים בריבית של 3%
בדיסקונט ממליצים להשקיע 25% מסך תיק ההשקעות ברכיב המדדי באמצעות פיקדונות לתקופות של שנתיים-שלוש, הנושאים ריבית שנתית בשיעורים של 3% ו-3.2%. חלק מהכסף הם גם ממליצים להפנות לאג"ח חברת חשמל מסדרה 22, שזוכה כמובן לדירוג גבוה AAA של מעלות.
* רוצים מניות? גם ב-2005 יש למה לצפות
2003 הייתה שנת המניות וגם 2004 לא טמנה ידה בצלחת. בדיסקונט ממליצים להשקיע 25% מסך תיק ההשקעות ברכיב המנייתי, תחת ההנחה ששוק המניות הישראלי עשוי להניב תשואה נאה גם ב-2005. חלק מההשקעה חייבת להיות מופנית גם לשווקים האמריקאיים, כשהדרך המומלצת על פי דיסקונט היא באמצעות תעודות סל העוקבות אחר המדדים המובילים בארה"ב.
בבנק לאומי היו ספציפיים יותר, כשהסבירו כי מגזר הטכנולוגיה - שבו משקיעים רוב הישראלים בדרך כלל - אטרקטיווי פחות. לעומת זאת, המגזרים המעניינים יותר הם האנרגיה, תשתיות ותעשייה. הם מוסיפים כי השוק האירופי נהפך מעניין במגזרי התשתיות, ביטוח, גז ונפט. במניות הישראליות טוענים בלאומי כי רצוי להמשיך ולהשקיע במניות הגדולות ביותר בשוק, אלא אם כן יתברר כי הציבור הרחב מתחיל להתעניין בנעשה בשוק, ואז ניתן יהיה לדלג הלאה למניות הקטנות יותר הכלולות במדד ת"א 75.
דירוג DUNS100: פמס וצ'ק פוינט נשארו למעלה, פוקס וקסטרו הידרדרו
המשקיע הישראלי לא משופע בכלים לדירוג המניות שמעניינות אותו. גרף המניה הוא פרמטר אחד שמעיד על ביצועי העבר, אם כי חסידי הניתוח הטכני יכולים לזהות בו גם מגמות מסוימות להמשך. לגרף יש לצרף את ביצועי החברה בפועל שמהם ניתן לראות את היסטוריית הרווחיות של החברה, וכמה ערך הביזנס שלה באמת ייצר מלבד רווחי הון. בחברת דן אנד ברדסטריט משלבים מרכיבים אלו ואחרים למדד דירוגי "דנס 100" שעוקב אחר ביצועי החברות.
לפי מדד זה - הכולל את שלושת הרבעונים הראשונים של 2004 - המניה הראשונה בדירוג היא פמס, כשאחריה ACS הקטנה, צ'ק פוינט, מיטרוניקס וליפמן. הדרוג בחן כ-320 חברות ציבוריות, והוא מורכב מ-10 יחסים פיננסיים: יחסי נזילות, יחסי מבנה הון, יחסי רווחיות, יחסי יעילות תפעולית ומכפילים. בדן אנד ברדסטריט מציינים כי 31 חברות שמרו על מעמדן מאז 2002 ונכללו במדד גם ב-2004. אחת מהן היא גם המובילה, פמס שבשליטת דניאל בלום, השומרת זו השנה השלישית על מקומה הראשון בדירוג.
במקום השני נמצאת ASC שבשליטת יעקב אנגל. החברה מפתחת בקרי תנועה לשוק ההיי-טק כך שהיא ממוצבת היטב כדי ליהנות מההתאוששות בתחום. במקום השלישי מדורגת, כמו בשנה שעברה, צ'ק פוינט וברביעי חברת מיטרוניקס שמפתחת רובוטים לניקוי בריכות שחייה פרטיות וציבוריות. עוד כניסות בולטות למדד היא המ-לט, המדורגת במקום ה-7 לאחר שלא דורגה בשנה שעברה. בין היורדות נמצאת גם חברת פוקס, שתפסה ב-2003 את המקום הרביעי וב-2004 ירדה למקום ה-17; את חברת רבינטקס, שירדה מהמקום ה-10 ל-44; ואת חברת קסטרו שירדה מהמקום ה-11 למקום ה-25 בדירוג הנוכחי.
הדירוג לא בהכרח כולל רק חברות ענק, כך שב-15 המקומות הראשונים שלו יש 5 חברות קטנות שהכנסותיהן מתחת ל-20 מיליוני דולר. כזו היא ACS שהכנסותיה מסתכמות ב-10.8 מיליון דולר; רימוני תעשיות (במקום ה-8 עם הכנסות של 12.6 מיליון דולר); מדקון במקום ה-10 עם הכנסות של 12.6 מיליון דולר; ומאינד במקום ה-12 עם הכנסות של 12.9 מיליון דולר.
קונים יותר דולרים, מוכרים שקלים ונשארים במניות הכבדות
עידו אלון
6.1.2005 / 7:49