יעקב גדיש נפטר אתמול בביתו שבקבוצת יבנה, בגיל 71, ממחלת הסרטן. סיפור חייו מגלם את הסיפור הציוני כולו. הוא נולד בפולין, בדרום מזרח גליציה. בגיל 8 וחצי ברח ליערות מפני הנאצים המתקרבים, והצליח להישאר בחיים. בתום המלחמה הגיע בדרכים עקלקלות, כנער בודד, ארצה. כאן בנה את ביתו ומשפחתו בקיבוץ הדתי, בקבוצת יבנה. השאיר אחריו אשה, חמישה ילדים ונכדים.
בשנים קשות מאוד למדינה, בשנות ההיפר-אינפלציה בין 81' ל-83', שימש גדיש ממונה על התקציבים במשרד האוצר. אחר כך שימש חבר בוועדה המייעצת של בנק ישראל ובתפקידים ציבוריים רבים נוספים.
גדיש התריע ב-81' על הסיכון העצום הכרוך בוויסות מניות הבנקים, ואף יזם מהלך להפסקת התופעה - אך הוא לא בוצע עקב התנגדות פוליטית ובנקאית. גדיש עשה רבות לביסוסו הכלכלי של קיבוצו; שימש כגזבר וכמרכז משק שנים רבות. גדיש הקים בקיבוץ את המפעל הראשון בישראל להרכבת שעונים - "עדי", והיה ל"ענף של איש אחד" כאשר כתב חוות דעת, ביצע עבודות ייעוץ, ישב בבוררויות רבות וביצע עבודות כלכליות למשרדי ממשלה.
גולת הכותרת של פעולתו הציבורית בקיבוץ הדתי בשנות ה-70 היתה המדיניות הכלכלית שהוביל. בניגוד לאווירה ששררה באותן שנים - של "אכול ושתה" ושל הרפתקנות עסקית - הטביע גדיש בקיבוץ הדתי עקרונות של הסתפקות במועט, חיסכון לעתיד והתרחקות מהרפתקות פיננסיות. עקרונות אלה מנעו את הסתבכות קיבוצי התנועה במשבר הכלכלי הכבד שפקד את שאר התנועה הקיבוצית.
בשנים האחרונות, לנוכח ההידרדרות והשחיקה במעמדה של התנועה הקיבוצית, הוביל גדיש את הקמת "המעגל השיתופי" שדבק ביסודות השיתוף, השיוויון והערבות ההדדית. גדיש מקובל בקרב ידידיו הרבים כ"ספרא וסייפא", כתלמיד חכם - ידען במקורות היהדות ובקי בתורות הכלכליות-חברתיות. בנוסף השתתף גדיש בהרצאות ופירסם מאמרים בביטאונים שונים.
גדיש הביא לידי שלמות את התפיסה שהכלכלה היא חלק ממדעי החברה, שתפקידה אינו רק לדאוג לצמיחת המשק אלא גם להגן על החלש בחברה: תמיד הוא ראה את האדם שמאחורי הכלכלה.
יעקב גדיש, לשעבר הממונה על התקציבים, "ספרא וסייפא" - מת אתמול בגיל 71
נחמיה שטרסלר
9.1.2005 / 9:21