"חברה צריכה היום להציג מודל עסקי מצוין, יכולת להשיג תוצאות כספיות טובות והנהלה שיכולה לשכנע את המשקיעים בכך, כדי שתצליח לבצע הנפקת מניות מוצלחת בוול סטריט", כך ציינו היום ג'יימס וושבורן ומייקל פיט, בכירים בזרוע החיתום וההפצה של בנק ההשקעות האמריקאי, וויליאם בלייר. "עמידה בכל שלושת התנאים תגרור אחריה התעניינות מצד 100-150 משקיעים מוסדיים בארה"ב. כל מקרה אחר, יאלץ את החברה המנפיקה להתמודד עם התעניינות של 30-40 גופים בלבד, ובשוק האמריקאי זה בהחלט לא נחשב הרבה", הם אומרים.
במצגת שערכו בתל אביב למנהלי קרנות הון סיכון ולמנהלי חברות שעשויות לפנות בעתיד לשוק ההנפקות של וול סטריט, הסבירו וושבורן ופיט, כי רוב החברות שהגיעו לשוק בשנה האחרונה היו רווחיות: "זה חשוב היום מאוד למשקיעים. חברות שהגיעו בלי רווחיות השיגו מחירי הנפקה נמוכים הרבה יותר ומניותיהן השיגו בדרך כלל תשואות נמוכות יותר לאחר מכן. שלוש שנים של רווחיות יועילו מאוד להצלחת ההנפקה, אולם ניתן להסתפק גם בכמה רבעונים רווחיים בלבד, אם ניתן להציג בצדם את היכולת להמשיך במגמה זו".
בנק ההשקעות וויליאם בלייר פועל בישראל באמצעות שותפות אסטרטגית עם זרוע ההשקעות של בנק הפועלים - פועלים שוקי הון. ממקום מושבו בשיקאגו, מספק וויליאם בלייר שירותי ניהול השקעות, מסחר בניירות ערך, מחקר, חיתום והפצה של מניות, וכן ניהול קרנות הון סיכון. וויליאם בלייר אינו נמנה על אחד מחמשת בנקי ההשקעות הגדולים בארה"ב, ומוביל בעיקר הנפקות בסדר גודל בינוני. בבנק האמריקאי רואים פוטנציאל רב בהיי-טק הישראלי, ומבקשים להוביל גם הנפקה של חברה ישראלית בארה"ב.
כאנשי שוק ותיקים ובעלי ניסיון, נזהרים וושבורן ופיט מלהתנבא לאיזה כיוון ינועו מדדי המניות בשנה הקרובה, אולם מציינים את הסינרגיה שביניהם לבין שוק ההנפקות. "בשוק יורד מחפשים המשקיעים מניות שנסחרות בתמחור חסר (דיסקאונט) גבוה. כאלו שעשויות לספק להם תשואה רבה יותר על ההשקעה ופיצוי גבוה יותר על הסיכון שברכישתן. לכן, מי שרוצה להנפיק בשוק יורד צריך להציע מניות במחיר זול, אחרת לא יהיה למי למכור אותן. עם זאת, חזרה של המדדים לראלי של סוף 2004, תחזיר את שוק ההנפקות למוקד ההתעניינות של המשקיעים", הוסיפו השניים.
"לאחר הניצחון של בוש נשמעה אנחת רווחה בוול סטריט והשוק זינק למעלה. בסה"כ, הכלכלה האמריקאית מרגישה כיום שהיא במצב טוב, אולם יש חששות מפני המשך העלאת הריבית בארה"ב, וכשהריבית נמצאת בעלייה השוק מתחיל להיאבק. הפד חושש מאינפלציה. הוא העלה את הריבית 6 פעמים ברציפות ו-3 העלאות נוספות בהחלט עומדות על הפרק", הסבירו וושבורן ופיט. להערכתם, חששות אלו, בצירוף חוסר ודאות בנוגע למה שעתיד להתרחש בעיראק, עשויים לגרום למדדים להמשיך ולהיאבק גם בטווח הקרוב.
שנת 2004 היטיבה עם שוק ההנפקות והיתה לטובה ביותר מאז שנת 2000. 233 חברות חדשות גייסו כ-44.5 מיליארד דולר והחלו להיסחר בשוקי המניות של ארה"ב. "המניות החדשות סיפקו למשקיעים השנה תשואה של כ-20%-25%, לעומת תשואה של כ-9% בלבד שנרשמה במדד ה-S&P 500 (מדד הנחשב בוול סטריט ל"מדד השוק") וזה מושך תשומת לב בשוק", הסבירו השניים.
לדעת וושבורן ופיט, מה שמסייע כיום למניות של החברות החדשות, היא הרווחיות ההיסטורית שהן מציגות והשינוי בשוק המוסדי האמריקאי: "כיום, 50% מהשוק זה קרנות גידור. העובדים שלהן עושים שיעורי בית לקראת כל הנפקה, ומכירים היטב את החברות החדשות. קרנות אלו נמדדות על פי התשואות השנתיות שלהן, ולכן הן קונות את המניות לצורך השקעה ולא בשביל סיבובים פיננסיים. אלו משקיעים חכמים שקונים רק מניות שהם מאמינים בהם. מצד שני, השוק הפך בעקבותיו למאוד סלקטיווי, כך שיש חברות שיתקשו לשווק את המניות שלהן למשקיעים".
וושבורן ופיט חיים את שוק ההנפקות האמריקאי. הם נפגשים באופן קבוע עם מנהלים בגופי ההשקעות הגדולים, ומקבלים אינדיקציות לגבי סוגי המניות שהמוסדיים היו רוצים לצרף לתיקי ההשקעות שלהם. לדבריהם, את שוקי ההנפקות יובילו השנה מגזרי הביוטכנולוגיה והטכנולוגיה: "חברות הביוטכנולוגיה הן סיפור הצלחה גדול. המשקיעים אוהבים אותן כי ההצלחות שלהן מביאות לצמצום בהוצאות הבריאות ובהוצאות על ביטוחים, בהתאם. לגבי חברות הטכנולוגיה, אלו שיציעו טכנולוגיה אמיתית למשקיעים, הן גם אלו שירשמו הצלחה בשוק ההנפקות השנה".
לרשימת חברות הטכנולוגיה שעשויות להופיע בקרוב על המסכים בוול סטריט, ניתן לצרף את חברת השבבים הישראלית, סייפן. האחרונה היתה אמורה לצאת להנפקה כבר ב-2004, אולם מהלך זה התעכב ועשוי להתרחש ברבעון הנוכחי. סייפן פיתחה טכנולוגיה להגדלת קיבולת הזיכרון בשבבי מחשב המשולבים במכשירי אלקטרוניקה, ובוויליאם בלייר צופים הצלחה להנפקת מניות החברה בוול סטריט.
עם זאת, בבנק ההשקעות מציינים, כי ישראל מקוטלגת בוול סטריט תחת הכותרת "שווקים מתעוררים", ולכן נדרשות החברות הישראליות להציע מראש דיסקאונט גדול יותר על מחירן בעת הנפקתן, כדי לעודד את המשקיעים האמריקאים לבוא ולרכוש מניות. "החברות הישראליות ומי שמנהל אותן אינם מוכרים בארה"ב. הן צריכות להציע רווחים משמעותיים יותר כנגד הסיכון שנובע מרכישת המניות, ולכן בהשוואה לחברות אמריקאיות, הן יידרשו לגייס במחיר זול יותר, אשר ישקף מכפיל נמוך יותר על תוצאותיהן העתידיות", הוסיפו בוויליאם בלייר.