ישראל רביעית בעולם במספר הפטנטים בביוטכנולוגיה וראשונה במכשור רפואי

מאת אורה קורן ועודד חרמוני



בישראל פועלות כיום 466 חברות בתחום המדעי החיים שמחציתן הוקמו בחמש השנים האחרונות. 41% מהן נמצאות כיום בשלב של הכנסות ו-20% מהן כבר נמצאות בשלב הטיפול הקליני - כך עולה מנתונים חדשים על התעשייה שחשף אתמול ארגון הגג החדש שהוקם לתעשיית מדעי החיים בישראל (ILSI) המייצג כ-25 אלף עובדי תעשייה זו (מהם רק עשרת אלפים אינם עובדי טבע). לפי האיגוד, ישראל מובילה בעולם במספר הפטנטים הנרשמים לנפש בתחום המכשור הרפואי, ולמרבה ההפתעה - לנוכח הכשלונות והיעדר ההצלחות שלה עד כה - היא ממוקמת במקום הרביעי במספר הפטנטים הנרשמים בתחום הביוטכנולוגיה לנפש לפני מעצמות בתחום כמו יפן, גרמניה ובריטניה.



תעשיית מדעי החיים הישראלית מתחלקת לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה היא קבוצת המשקיעים והעוסקים במכשור רפואי (כ-54% מכלל החברות) המעודדת ממכירתן והנפקתן של חברות בתחום בעשרות ומאות מיליוני דולרים בכל שנה, ושהחלה גם את 2005 עם מכירתה של חברת הרדיוגרפיה אורקס לקודאק לפי שווי של 63 מיליון דולר. מנגד, ישנה הקבוצה השנייה של המאמינים בתחום הביוטכנולוגיה (כ-21% מהחברות) שרואה כיצד בארה"ב תחום זה נחשב לוהט ובישראל הוא גורם רק אכזבות, כשהאחרונה בהן היתה פארמוס שנכשלה בניסוי הקריטי שלה.



האיגוד שהושק אתמול איחד את הקבוצות לראשונה לארגון גג אחד. הארגון הושק בהשתתפות כ-300 אורחים, מחציתם אנשי ביוטכנולוגיה ומיכשור רפואי ומחציתם אנשי קרנות הון סיכון, חברות ישום של מוסדות מחקר ואקדמיה, עורכי דין ורואי חשבון. המשתתפים מסכימים על כך שתעשיית המיכשור הרפואי הישראלית כבר קנתה לה שם עולמי כתעשייה בשלבי התבגרות מתקדמים, בעוד שתעשיית הביוטכנולוגיה נמצאת בראשית דרכה. בין השתיים מסתמנת תעשייה חדשה, המשלבת בין המיכשור הרפואי לביוטכנולוגיה, ומייצרת טכנולוגיות ומיכשור על בסיס מחקרים ופיתוחים ביוטכנולוגיים.



"אף על פי שהחברות הראשונות בענף הוקמו לפני 20-15 שנה, כמו ביוטכנולוגיה כללית ופארמוס, תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל נמצאת בראשית דרכה", אמר אתמול ד"ר רפי הופשטיין, מנכ"ל הדסית, חברת היישום של בית חולים הדסה בירושלים. הופשטיין יזם את הקמת ארגון מדעי החיים של ישראל עם רות אלון, שותפה ומרכזת תחום מדעי החיים בקרן ההון סיכון פיטנגו. שותפים נוספים להקמה הם זאב זליג, מנכ"ל ג'נזיים ישראל ויוסי בורנשטיין מנציבות המדע הישראלית-אמריקאית.



הופשטיין ואלון מעדיפים לראות את חצי הכוס המלאה של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית גם לאחר שלוש המפלות הכואבות שספגה התעשייה בחודשים האחרונים - כישלון הניסוי הקליני של פארמוס, סגירת אינטרפארם על ידי סרונו והכוונה של סאביינט לסגור את BTG. אלון אמרה: "אני חושבת ששני נתונים שהתגלו על ידי האיגוד הם מדהימים ומשדרים הרבה אופטימיות - ישראל ממוקמת במקום הרביעי במספר הפטנטים לנפש בביוטכנולוגיה ו-41% מהחברות בענף כולו, בהן חברות ביוטכנולוגיה, כבר רושמות הכנסות. מדובר בתעשייה צעירה מאוד שמחצית ממנה הוקמה רק בחמש השנים האחרונות. אנחנו זקוקים להרבה מזל, אבל גם לסבלנות, כי לביוטכנולוגיה לוקח יותר זמן מלמכשור הרפואי להבשיל. עד היום לא קרה הרבה בתחום הביוטכנולוגיה, אבל אין הדבר מלמד שגם לא יקרה". ואולם אלון הוסיפה כי אם בתוך חמש שנים לא יהיו מימושים מרשימים, היא וחבריה "יגרדו את הראש" בשאלה מה לא בסדר. "פיטנגו ביצעה לאחרונה שלוש השקעות, כששתיים מהן בתחום הפארמה-ביוטק. אנחנו כן אופטימיים, אבל זה ללא ספק תהליך קשה".



"עד היום התעשייה לא הצליחה, מאחר שנדרש זמן לבנות דור של יזמות עסקית בביוטכנולוגיה", אמר הופשטיין. "היום ישנם ניצנים של ניהול מקצועי, והתחלה של התמקצעות בביוטכנולוגיה בקרנות ההון סיכון - אם כי עדיין בערבון מוגבל. היזמות מתחילה להיות יותר מקצועית; הקמת החממה הביוטכנולוגית והפעילות של ביוליין - כל אלה יוצרים מסגרת לתמיכה בתעשיות ביוטכנולוגיה מתחילות".



חברת ביוליין פועלת למיסחור מולקולות שאותרו במחקרים אקדמיים כבעלות פוטנציאל מבטיח. החברה הוקמה על ידי טבע, הדסית, פיטנגו, סטאר, גיזה, יהודה זיסאפל והחברה הכלכלית ירושלים. ביוליין זכתה במכרז החממות הביוטכנולוגיות של התמ"ת ומקימה חממה ביוטכנולוגית בירושלים.



היעד המוצהר של ארגון תעשיית מדעי החיים של ישראל הוא יצוג החברות העוסקות בתחום וקידום האינטרסים שלהן בעולם. היזמים טוענים בלהט כי מדובר בארגון בלתי תלוי שנרשם כעמותה של המשתמשים ועבורם. עם זאת, בענף כבר מסתכלים עליו בחשדנות. ישנם הסבורים כי הארגון יקדם למעשה בראש ובראשונה את האינטרסים העסקיים של הגופים המעורבים בניהולו, ורק אחר כך יסייע לאחרים. עם גישה זו יצטרכו מקימי הארגון להתמודד כבר ממועד השקתו.



המדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר, אמר כי היוזמה להקמת הארגון החלה בנציבות המדע, בעקבות שיחות שקיימה עם אנשי תעשיית מדעי החיים של ישראל בכנסים שנערכו ב-2004 בתל אביב ובסאן דייגו. הופשטיין אישר כי הנציבות תמכה רעיונית בהקמת הארגון ותתמוך בו גם כספית. סיוע נוסף מנסה הארגון לקבל מלשכת המדען הראשי, ממכון היצוא וממתימו"פ - הגוף האחראי בלשכת המדען הראשי על שיתוף פעולה במחקר ופיתוח (מו"פ) ראשוני עם גופים זרים.