גוזמן, 65, התחיל את דרכו באגף התקציבים של משרד האוצר. ב-77' עבר לפרוטרום, שעסקה אז בתעשייה הפטרוכימית. ב-82', הגיע כמנהל כספים ליצרנית הטומוגראפים אלסינט.
אלסינט היתה אז פאר תעשיית ההיי-טק הישראלית וגוזמן לא ידע שהוא מגיע לחגיגת הסיום. גוזמן טיפל בהנדסת "חוק אלסינט" שאיפשר הקלת מס למשקיעים באיגרות החוב של החברה, ובכך הקל על גיוסי הון ענקיים של אלסינט. ואולם פחות משנה לאחר שהגיע לחברה הגיע המשבר:
"התברר שאלסינט הטעתה את המשקיעים ורשמה ציוד שהשאילה ללקוחות כמכירות. הצעתי לנשיא אלסינט אברהם סוחמי וליו"ר דן טולקובסקי להודות בטעות ולמסור דיווח מלא על הפרשה. באותו יום חזרתי הביתה במונית", מסכם גוזמן ביובש.
לפני שש שנים הינדס גוזמן את העסקה הפיננסית הגדולה ביותר שעשתה מוטורלה בישראל, הקמת חברת התקשורת מירס כחברה נפרדת ממוטורלה ישראל וגיוס קבוצת אמפל כשותפה בחברה; בימים אלה מתנהלים דיונים נמרצים לפירוק השותפות, כשברקע תביעה כספית גדולה של אמפל נגד מוטורולה.
למרות הקשיים שהתעוררו גוזמן בטוח שזו היתה עסקה טובה: "העסקה נחתמה בעת שאמפל נשלטה על ידי משפחת שטיינמץ - ועד שיוסי מימן רכש את השליטה באמפל, לפני פחות משנתיים, לא היו כל בעיות בין השותפים. הקמת החברה איפשרה לפתח את הפעילות של מירס. השותפות עם גורם חיצוני איפשרה למירס לקבל החלטות השקעה עצמאיות שאינן מוכתבות על ידי החברה האמריקאית. כך למשל ביצעה מירס השקעות גדולות במערכות שלה בתקופה שבה הוחלט במוטורולה העולמית להקפיא השקעות חדשות".
קבוצת אמפל מחזיקה בסוג של מניות בכורה במירס בעסקה שנתפרה במטרה למנוע הפחתות חשבונאיות (עודף עלות העסקה על שווי הספרים של מירס) מאמפל, שהיא חברה ציבורית. מניות הבכורה של אמפל הן יצור כלאיים בין מניות לאיגרת חוב, והן מקנות לאמפל זכויות עודפות במקרה של פירוק החברה - וכן תשואה מובטחת בערבות מוטורולה של 7.1 מיליון דולר לשנה מרווחי מירס, לתקופה מוגבלת.
התשלום האחרון אמור להתקבל על ידי אמפל בתחילת השנה הבאה. "היו כמה מועמדים לעסקה שחיפשו דרך לבנות אותה באופן שיחסוך מהם את ההפחתה בדו"חות הכספיים. אמפל כחברה זרה הרשומה בארצות הברית, הצליחה להשיג את האישור הנדרש ולהימנע מהפחתה, ולכן היא הצליחה להשלים את העסקה", אומר גוזמן.
בימים אלה מתנהלים מגעים לפירוק השותפות, שבסיכומם אמורה מוטרולה לרכוש בחזרה את חלקה של אמפל תמורת כ-110 מיליון דולר - הסכום שבו נרכש על ידי אמפל לפני שש שנים.
באחרונה הורגש שינוי במדיניותה של מוטרולה בעניין השליטה בחברות בנות ומכירת השליטה בחברת התקשורת האמריקאית "נקסטל" מסמנת בעיני רבים את תחילת הסוף השל שליטתה של מוטורולה בחברות בנות אחרות, ובהן מירס.
במוטורולה ובמירס יש הסבורים שתפקידה הכפול של מוטורולה, כספק יחיד ובעל שליטה, פוגע במירס ומונע ממנה לבחור בין ספקים, בעוד שמוטורולה נתפשת על ידי מתחריה של מירס כ"ספק נגוע בניגודי אינטרסים".
"המדיניות של מוטורולה בחלק אחד של העולם אינה חייבת להיות המדיניות שלה בחלקים אחרים", אומר גוזמן, "מוטרולה אינה בהכרח הספק היחיד של מירס, ומאידך מירס משמשת למוטורולה שדה ניסויים חשוב למערכות חדשות".
פרשה כאובה הקשורה במירס היא מחלוקת על עשרות מיליוני שקלים בין מירס לרשויות המכס, הדורשות מהחברה לשלם עשרות מיליונים על יבוא מכשירים סלולריים; בעבר נחשבו מכשירי הקשר של מירס "כלי עבודה" ויבואם היה פטור ממכס החל על מכשירים סלולריים רגילים. לפני שלוש שנים קיבלה מירס רישיון להפוך לחברה סלולרית - וכתוצאה מכך החליט המכס לראות במכשירים שהיא מייבאת מכשירי סלולר אזרחיים לכל דבר.
מירס ממשיכה לטעון שמדובר ב"כלי עבודה" למגזר העסקי. גוזמן מסרב להתייחס לפרשה: "לקראת יציאתי לגמלאות ניתקתי את עצמי מהטיפול במחלוקת הזו", הוא אומר.
לפני שנה הוציאה מוטורולה משליטתה הבלעדית גם את החברה הבת "מוטורולה מערכות" העוסקת בתשתיות ורשתות מחשבים והעבירה אותה לחברת טלדור. תהליך המכירה היה ארוך מאוד ונמשך כמה שנים. "זה היה ארוך כי רק בשנה האחרונה לקחתי על עצמי את הטיפול בזה, והתוצאה היא עסקה שתחזיר את מוטרולה מערכות לצמיחה. אני צופה שבעקבות השותפות עם טלדור תצמח מוטולה מערכות מהכנסות של 18 מיליון דולר ב-2003 ל-40 מיליון דולר".