ראשי ענף היהלומים מנהלים מגעים לצירוף בנק הפועלים לרשימת הבנקים מעניקי האשראי לענף. האשראי של המערכת הבנקאית בישראל לענף עלה בשנים האחרונות מממוצע של 1.3 מיליארד דולר ל-1.78 מיליארד דולר ב-2004.
עם זאת, ראשי הענף טוענים כי לא מדובר בענף רגיש אלא בענף יציב, כיוון שגם מכירותיו עלו בשיעור ניכר. לדבריהם, האשראי ב-2004 עלה ב-13% לעומת 2003 ואילו מחזור העסקים בענף עלה באותה שנה ב-20%. בנוסף מנהלים ראשי הענף מגעים עם בנקים נוספים בחו"ל לקבלת אשראי. לדבריהם, בנק ממשלתי גדול בהודו מסתמן כבנק הזר הראשון שיפתח סניף בבורסת היהלומים וייכנס לפעילות של מתן אשראי ליהלומנים ישראלים.
נשיא בורסת היהלומים, שמואל שניצר, אמר כי בשנת 2004 נקלטו רק כ-100 חברי בורסה חדשים מתוך מאות שביקשו להצטרף לענף. כל המצטרפים החדשים הם קרובי משפחה של יהלומנים חברי בורסה, הוסיף. לדבריו, מדיניות הבורסה היא לצרף כמה שפחות מועמדים כדי לא לפגוע בפרנסת היהלומנים הוותיקים. ייתכן כי ב-2005 ייפתחו שערי הבורסה גם ליהלומנים שאינם בני משפחה, הוסיף.
נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, מוטי גנץ, אמר כי במהלך 2005 צפויים יהלומנים ישראלים להצטרף לרשימת 16 הלקוחות הישראלים הקבועים של ה-DTC, זרוע השיווק של דה בירס. מספר היהלומנים הישראלים שיוצאו מהרשימה יהיה נמוך מאלה שייכנסו אליה, הוסיף. את השלב הראשון של בדיקת המצטרפים לדה בירס עברו, לדבריו, 6 יהלומנים.
שמחה לוסטיג, יו"ר מכון היהלומים, אמר כי בשיתוף עם הטכניון מפתח הענף מכונה מתקדמת לליטוש יהלומים, שתאפשר ליטוש זול יחסית של יהלומים קטנים בארץ. כיום מתבצע ליטוש היהלומים הקטנים בעיקר במדינות העולם השלישי, בהן עלות העבודה נמוכה. לדבריו, מכונות נוספות שפותחו מאפשרות ליטוש יעיל של יהלומים גדולים בישראל, וכמה חברות מחו"ל, בעיקר מאירופה, מנהלות מגעים לפתיחת מפעלי ייצור בישראל. ראשי הענף מנהלים מגעים עם הממשלה לבחינת הטבות שימשכו משקיעים זרים, לאור התחרות העזה מצד דובאי שבמפרץ הפרסי, המעניקה לזרים פטור ממס ל-50 שנה לצד הטבות נוספות.