אלי אוזן - לשעבר מבעלי השליטה בנגה אלקטרוטכניקה: מצבי הכלכלי קשה - בתי נאלצה להפסיק לימודיה באוניברסיטה ולצאת לעבוד

אלי אוזן, שהיה ביחד עם איציק גולדנברג בעל השליטה בנגה אלקטרוטכניקה שקרסה והותירה אחריה חובות המוערכים ב-800 מיליון שקל, טוען כי נקלע למצב כלכלי קשה ביותר במסגרתו אף נאלצה בתו להפסיק את לימודיה האקדמיים לתואר במשפטים והחלה לעבוד על מנת לסייע בפרנסת המשפחה; זאת, בשל אי יכולתו של אוזן לממן את תשלומי שכר הלימוד.



בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שהגיש אוזן בשבוע שעבר לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, הוא טוען כי למרות שטרם קיבל לידיו את פסק הדין המחייב אותו לשלם 3.8 מיליון שקל לבנק המזרחי בגין ערבות אישית לחובותיה של נגה, הוא גילה על דבר קיומו מתן כתוצאה מאזהרה ששיגרה אליו באחרונה לשכת ההוצאה לפועל, אליה פנה הבנק לצורך מימוש פסק הדין.



לטענת אוזן, באמצעות עוה"ד שמוליק קסוטו ושרון חסאי, לאחר קריסתה של קבוצת נגה הוא ירד מכל נכסיו, וכיום אין ברשותו את סכום הכסף הנדרש בהתאם לפסק הדין. בבקשה נאמר כי נכסיו היחידים של אוזן הם שני נכסי מקרקעין המשועבדים ומעוקלים לנושים שונים, לרבות לבנק המזרחי, אשר הטיל עליהם עיקול במסגרת תביעה זו.



לדברי אוזן, כפי שנטענו בבקשה, משמעות פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו עשויה להיות פינויים של אוזן, רעייתו, וארבעת ילדיו המתגוררים עמו, מביתם, ומכירת הבית בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל. בנסיבות בהן אי עיכוב פסק הדין עשוי להביא לפינויו של אוזן מביתו, נטען בבקשה כי ההלכה היא כי עיכוב ביצוע ניתן כדבר שבשגרה.



פסק הדין נגד אוזן ניתן בהיעדר הגנה, לאחר שרשם ביהמ"ש אילן שילה דחה את בקשתו של אוזן להתגונן. שילה קבע בהחלטתו כי לא זו בלבד שגרסתו של אוזן אינה מפורטת כנדרש, "אלא שהיא אף נראית להיות הגנת בדים", וחייב את אוזן בתשלום הוצאות בסך 10 אלף שקל.



בבקשה לעיכוב ביצוע טוען אוזן כנגד החלטה זו באומרו כי נפלו בה שגיאות, וכי סיכוייו לזכות בערעור טובים מאוד. בין היתר, טוען אוזן כי בנק המזרחי כפה עליו לחתום על כתב הערבות והטעה אותו לחשוב שהערבות ניתנת כנגד הלוואה ספציפית שתוקפה חודשיים בלבד. לדבריו, הוא כמעט שלא נחקר בביהמ"ש על טענות אלו וטענות נוספות, שבכל אחת מהן היה די על מנת להעניק לו רשות להתגונן.