הילודה ירדה השנה; האוצר: תוצר של קיצוץ הקצבאות

לראשונה חלה ירידה משמעותית ב-2004 במספר הלידות בישראל - 143,538 לעומת 144,936 ב-2003. כך עולה מנתונים פנימיים שהגיעו לידי "הארץ". מדובר בירידה לעומת הגידול השנתי הממוצע במספר הלידות עד כה: 2.5% לשנה. הנתון נובע מירידה של 3.4% במספר הלידות בקרב האוכלוסייה הערבית, בניגוד למגמה ארוכת שנים של גידול (39,938 לידות ב-2004 לעומת 41,337 לידות ב-2003). הנתונים המלאים ל-2004 עדיין לא קיימים. לכן, בחישוב נלקחו נתוני 12 החודשים המתחילים בנובמבר 2003 ומסתיימים באוקטובר 2004.



במשרד האוצר טוענים שהירידה בילודה היא תוצאה ברורה של הקיצוץ בקצבאות הילדים שנעשה בשנתיים האחרונות - קיצוץ שנעשה משיקולים כלכלייים ולא דמוגרפיים. בכיר באוצר אמר שקיים איום דמוגרפי פנימי על ישראל ו"אנחנו מסובבים את הגרף, כדי להגן על הרוב היהודי במדינה". הגורם הוסיף ואמר שהוא חושש מהריבוי הטבעי הגדול של הערבים, ובעיקר של הבדווים בנגב. לדבריו, אם יחזירו עכשיו את הקצבאות, ייראו שוב משפחות בנות 20 ילדים בנגב שחיות על חשבון המדינה ומערערות את הרוב היהודי בישראל. ראוי לציין שבשנים 2002-2001 ירדה הילודה בקרב האוכלוסייה הערבית, אך היא היתה קטנה יותר (1.2%); באותן שנים טרם קוצצו קצבאות הילדים.



שינוי משמעותי נרשם בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, שם נרשמה ירידה של 4.5% במספר הלידות ב-2004 (מ-13,251 ל-12,661), לאחר עלייה רצופה במשך שנים רבות. במשרד האוצר טוענים שהנתון מוכיח כי קיימת ירידה בילודה באוכלוסייה הבדווית בנגב - כיוון שרוב הלידות בסורוקה הן של בדווים.



בסקטור היהודי, לעומת זאת, לא חל שינוי במספר הלידות ב-2004 יחסית ל-103,600 - 2003 לידות בכל אחת מהשנים. ואולם, גם כאן מדובר בשינוי מגמה משמעותי, מכיוון שעד 2004 קצב גידול הילודה השנתי בקרב היהודים היה גבוה (יותר מבסקטור הערבי). בנתוני הסקטור היהודי אין הבחנה בין חרדים, דתיים וחילונים; לכן אי אפשר לדעת מאיזו אוכלוסייה מגיע השינוי במגמה.



יו"ר ש"ס, אלי ישי, לא מאמין לנתונים. לדבריו, "האמת היא שמי שיולד פחות הם דווקא היהודים, וזו התרומה של האוצר לדמוגרפיה. הבדווים ממשיכים לעשות ילדים באותו קצב. להם לא אכפת מהקצבאות, משום שמי שגר באוהל אין לו הוצאות כמו למי שגר בערים".



ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הגיב על הדברים ואמר "כל הכוונה היא לא לתת קצבאות ילדים כדי לפגוע במשפחות הערביות. זו גזענות, והיא דבר נורא, בעיקר שמדובר בגזענים יהודים".



יגאל בן שלום, מנכ"ל הביטוח הלאומי, תומך במדיניות של השוואת קצבאות הילדים, אך אומר שצריך להשקיע חלק נכבד מהכסף שנחסך למדינה כדי לשפר את שירותי הבריאות, הקליטה, החינוך והרווחה. לאה אחדות, סמנכ"ל הביטוח הלאומי, אומרת שאי אפשר להסיק כלום מנתונים של שנה אחת, מכיוון שמחקרים דמוגרפיים נעשים לטווח הרבה יותר ארוך של 20 שנה.



מזל מועלם מוסיפה: ח"כ ישי אמור להיפגש מחר עם אנשי האוצר כדי לדון בפתרונות לסוגיית הקצבאות. במהלך השבוע מתוכנן ישי להיפגש גם עם ראש הממשלה, אריאל שרון, לפגישה שנייה מאז הושבעו שרי העבודה - במטרה לקדם את המו"מ הקואליציוני. בלשכת שרון אמרו אתמול כי הם אופטימיים ביחס לסיכויים לצרף את ש"ס לממשלה. ישי אינו ממהר לסיים את המו"מ מכיוון שהוא יודע ששרון זקוק לו כדי לאשר את התקציב בקריאות השנייה והשלישית, בעקבות איום מורדי הליכוד להצביע נגד. בש"ס מתייחסים לטיעון הדמוגרפי בעניין הקצבאות כאל ספין שבאמצעותו ניסו שר האוצר בנימין נתניהו ואנשיו לכופף את ש"ס.