כך תפסיקו לסבסד את הבנק שלכם

יש פעולות שטבעי ומתבקש לבצע בבנק. למשל, תשלומים שוטפים מחשבון העו"ש ונטילת הלוואות, אוברדראפט והלוואה רגילה. לעומת זאת, בנק הוא בהחלט לא המקום הטבעי בכל הקשור לניהול ההשקעות שלנו. ובכל זאת, רוב האנשים מנהלים בבנק את חשבונות ההשקעה שלהם: תיק מניות או אג"ח, תוכניות חיסכון או פיקדונות. הסיבה לכך, בדרך כלל, היא פשוט משום שהלקוחות מפחדים שכל גורם אחר עלול להיעלם להם עם הכסף.



ועדיין, גם אם ניהול ההשקעות מתרחש בין כתלי הסניף, תמיד יש בידינו את הבחירה לנהל את הכסף באפיקים הפנימיים של הבנק או למצוא אפיקים אחרים ועדיפים בשוק ההון. כל מה שצריך היא היכרות בסיסית עם המכשירים שמציע שוק ההון.



דוגמה קלאסית לכך היא ההקבלה בין מק"מ לפק"מ: היום זו כבר חוכמה מקובלת שהשקעה במק"מ - אג"ח שקלי לטווח של עד שנה שמנפיק בנק ישראל ושנסחר בשוק ההון - עדיפה כמעט תמיד על השקעה בפק"מ - פיקדון שקלי שמציע בנק מסחרי. אבל נדיר מאוד למצוא פקיד בסניף בנק שיציע השקעה במק"מ ללקוח ששואל אותו איפה כדאי להשקיע. כמעט ודאי שהפקיד ימליץ על פק"מ, שכן זהו כסף שעובר לידי הבנק עצמו והוא משתמש בו כבסיס להלוואות, שמהן הוא בעצם חי.



דוגמה נוספת לחוסר היכרות עם מכשירים בשוק ההון, היא השקעה במט"ח. החלופה היחידה לפיקדון צמוד מט"ח בבנק, הייתה במשך שנים הבלטות ברצפה או הצנצנת במזווה. היום, גם לאחר עלייה מסוימת בריבית שמשלמים הבנקים על הדולר, מציעים רוב הבנקים ריבית אפסית כמעט על פיקדונות דולריים. אבל גם אם מצאנו בנק או מבצע שמשלם לנו ריבית לא רעה, הרי שאם נפקיד את הסכום בשקלים, ימחק הפער העצום בין שער הקניה לשער המכירה לפיו נפדה אותו - כמעט את כל הרווח.



מה עושים? הולכים לשוק. שם תוכלו למצוא למשל את "הדס" - אג"ח סחיר שמצמיד את השקעתנו במלואה לדולר ומשלם לנו ריבית בערך כמו הבנק הטוב ביותר וגם לא דופק אותנו בפערים גבוהים בין שערי קניה ומכירה.



השכלול המתמיד של שוק ההון פותח גם פתח לחלופה אטרקטיווית לתוכניות החיסכון צמודות המדד בבנקים. תכניות כאלה בבנקים תמיד היו נחותות מבחינת הריבית מתוכניות שהציעו בנקים למשכנתאות, למשל. אבל אלו כמו אלו, סבלו מחיסרון בולט: הן לא היו נזילות ונסגרו לתקופות ארוכות, מהם אפשר היה להיחלץ רק בתחנות יציאה נדירות יחסית.



היום אפשר כבר למצוא בשוק האג"ח פתרונות טובים לבעיה הזו בדמות הגלילה - אג"ח צמוד מדד שבעצמו נסמך על פיקדונות בבנקים ושמעניק למשקיע, פרט לנזילות מלאה, גם תשואה עודפת על תוכנית החיסכון בבנק. המגמה הזו רק בתחילתה ועוד ב-2005 צפויים להופיע בשוק מכשירי השקעה עבור הציבור הרחב, באפיקים שקליים, צמודי מדד או מט"ח, שב-99% מהמקרים גם משלמים ריבית גבוהה מהבנק וגם יותר נזילים וזמינים לנו ממנו.