בימים האחרונים מורגשת בבתי המשפט המחוזיים תנועה ערה של כתבי תביעה שהמשותף לכולם הוא שמצורפת להם בקשה נפרדת, לפיה מתבקש ביהמ"ש להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית.
די להזכיר כי בשבועות האחרונים נתבעה חברת yes על סכום של כ-170 מיליון שקל ע"י לקוח שטוען כי החברה הונתה אותו, אזרח מגבעתיים טוען שהעירייה גובה שלא כדין תשלומים שמעבר לאגרת החינוך לגנים בעיר, ושלוש תביעות נוספות שהוגשו נגד עיריית רמלה, דימונה ולוד בגין אגרת אשפתונים שנגביית שלא כדין.
אפילו נדחו שתי תביעות ייצוגיות מוזרות משהו, הראשונה שביקשה להכיר בכך שתוכנית ה"כספת" מפרה את החוק האוסר על קיומם של הימורים, ותביעה של אזרח שנפגמה הנאתו מבילוי בלונה פארק וביקש פיצוי לו ולכל קבוצת המבלים במקום שנפגעו, לטענתו, מהתורים למתקנים בחופשת הפסח.
התחיל כספורט
אין ספק, נראה שהציבור הישראלי החל להכיר את כלי התביעה הייצוגית והחל לעשות בו שימוש מאסיווי. אבל עוד לפני שהטרנד הזה זכה לעדנה, בשנה שנתיים האחרנות, החל משרד עוה"ד עמית, פולק מטלון ושות' לעשות בכלי זה שימוש ואף "הקים" לצורך כך מחלקה משרדית של איש אחד - עו"ד דורון לוי.
"זה התחיל כספורט", אומר לוי. התביעה הראשונה היתה נגד מינהל מקרקעי ישראל בעניין מבצעי היוון שעשה המינהל לבתים צמודי קרקע. על פי פרסומי המינהל לצורך המבצע, הוא קבע כי ניתן לשלם את סכום ההיוון ב-12 תשלומים שווים בריבית של 13.8%.
"לאחר תחילת המבצע ובעקבות פרסומים בעיתון 'הארץ' התברר שהמינהל הטעה את המשתתפים במבצע בשיעור הריבית המשולמת על התשלומים וזו היתה למעשה 22.62% לפי החישוב שיש לבצע בהתאם לחוק הגנת הצרכן, לפיכך הגשנו את התביעה הייצוגית הראשונה שלנו", מתאר לוי את השתלשלות העניינים.
תביעת ינובר פרצה את הסכר
לאחר מכן הוגשה תביעת ינובר, שטענה כי משרד המשפטים גובה שלא כדין אגרות על קיום עררים לפי חוק מס שבח. הטענה, שכיום היא אחת הנפוצות שיש במסגרת תביעות ייצוגיות נגד רשויות הגובות אגרות כלשהן, היא שגביית אגרה היא למעשה גביית מס החייבת הסמכה מפורשת בחוק.
על כך הגיש המשרד, בשמו של משה ינובר, תביעה ייצוגית על סך של כ-23 מיליון שקל שנדונה זה לא מכבר בביהמ"ש המחוזי שפסק לטובת התובעים, היא מצויה כעת בהליכי עירעור בעליון.
"מאז הסכר למעשה נפרץ", אומר לוי ומוסיף כי כיום הוא מקבל בין 3-4 פניות בשבוע מאנשים שונים שמעוניינים להגיש תביעות ייצוגיות. "אני עורך בדיקה ראשונית של העניין וסיכויי התביעה ולמעשה 90% מהפניות שאנחנו מקבלים נדחות על ידינו".
כיום מתנהלות במשרד 9 תביעות ייצוגיות שונות ומדובר במאסה קריטית, טוען עו"ד אהרון פולק מהשותפים במשרד ואחראי על מחלקת הליטיגציה שלו. "תביעה ייצוגית טיפוסית עורכת לכל הפחות כ-4-5 שנים", אומר פולק, "זה מתחיל בכתב תביעה ובקשה להכיר בתביעה כייצוגית אבל צריך להתמודד בדרך עם בקשות מחיקה על הסף וערעורים עליהם בכל הערכאות ואז ערעורים על החלטות לאשר את התביעה כייצוגית ורק אז מתחיל הדיון בתביעה גופה", אומר פולק ומוסיף כי לאחר מכן צריך להתמודד עם ערעורים על פסק הדין עצמו עד לביהמ"ש העליון".
רק לאחרונה חשו במשרד את התסכול על בשרם לאחר שראו כיצד 4 שנות עבודה על תיק אחד יורדים לטימיון, לאחר שביהמ"ש העליון למעשה גרם לביטולה של החלטת השופט טלגם לאשר תובענה ייצוגית נגד חברת בזק ובזק בינלאומי על סך של כ-800 מיליון שקל, בטענה שהאחרונות התנהגו כמונופול לאורך השנים ששוק השיחות הבינלאומיות לא היה פתוח לתחרות.
החלטת המחוזי נבעה מכך שהשופט טלגם אישר לתובעת, המיוצגת ע"י המשרד, לתקן את כתב התביעה ולהוסיף בו טענות הנדרשות לשם אישורה כייצוגית. ביהמ"ש העליון ראה בכך התערבות לא תקינה של ביהמ"ש המחוזי בהליך והמליץ לצדדים לבטל את ההחלטה ולמחוק את התביעה. "חזרנו לקו הזינוק", אמר לוי.
נדרשת משפטנות ברמה גבוהה ביותר
ענף התביעות הייצוגיות הוא ללא ספק מסעיר את מוחם של עורכי הדין הרבים. יש בו את כל האלמנטים הנדרשים לכך, אתגר אינטלקטואלי, שכר טרחה גבוה, הרבה פרסום וגם לא מעט תחושה של שליחות מעין רובין הוד מודרני, במיוחד אם אתה בצד התובע.
"המאפיין את התביעות הייצוגיות", אומר פולק, "הוא שהמעשה שבגינו נתבעים הסכומים הוא מעשה שלכאורה נראה תקין לחלוטין. עוה"ד צריך להתמודד מול התקינות הלכאורית של ההליכים שנוקטת הרשות נגד האזרח ולשם כך צריך משפטנות ברמה גבוהה ביותר".
יתרה מכך מציין פולק כי "מדובר תמיד בכספים זניחים עבור האדם הבודד, כאלו שהוא לא היה טורח לתבוע בעצמו אבל הכסף הזניח הזה נגבה מהרבה מאוד אנשים".
מכשיר להגנה על שלטון החוק
בתביעה שהגיש המשרד נגד חברת החשמל התברר כי החברה גובה 3 אגורות מכל קילוווט שעה שמשלם האזרח לצורך זכויות הפנסיה של העובדים הוותיקים שלה. בתביעה נטען שזה למעשה גביית מס בלתי חוקית. הסכום הכולל של התביעה מוערך בכ-3 מיליארד שקל.
"מכשיר התביעה הייצוגית הוא למעשה מכשיר להגנה על שילטון החוק", אומר פולק ומוסיף, "הדבר ימנע בעתיד מרשויות השלטון ומונופולים לנצל את כוחם ולגבות כספים מיותרים מהאזרח".
עו"ד פולק: משרד לא ימהר לייצג נתבעים בתביעות ייצוגיות
פולק קובע, "עורך דין שמייצג תובעים ייצוגיים חייב מניע חברתי של צדק בנוסף למניע הכלכלי". "ההצלחה בלהוכיח שנעשו מעשים שאינם כשרים נותנת סיפוק גדול", אומר פולק וקובע כי משרד לא ימהר לייצג נתבעים בתביעות ייצוגיות, "אלא אם מדובר בתביעה חסרת שחר", כהגדרתו.
אגב אין מה לדאוג לנתבעים הייצוגיים יש מספיק עורכי דין מהשורה הראשונה שייצגו אותם. בתביעות הייצגויות שמנהל המשרד עומדים מולו בין היתר עורכי דין מהמשרדים של יגאל ארנון, יוסי שגב, ש.הורביץ, עו"ד רנאטו יאראק כמו כן אנשי הפרקליטות המייצגים את הרשויות הממשלתיות השונות דוגמאת מינהל מקרקעי ישראל.
פולק ולוי אינם מסכימים לטענה כי גובה התביעה שנאמד כמעט תמיד בסכומים דמיוניים של עשרות ומאות מיליוני שקלים העלולים להביא את הנתבעות
רובין הוד מודרני
אמיר הלמר
26.5.2001 / 11:50