ויסמן: הרווח החשבונאי הנקי מעסקת הצינורות בארה"ב הוא 72 מ' ד'

מדיניות התקשורת של דוד ויסמן, מבעלי השליטה בחברת אלון USA, גרמה בסוף השבוע שעבר מבוכה לחברת אפריקה ישראל - שותפתו לשליטה בחברת אלון.



דוד ויסמן, יו"ר אלון USA, דיווח ביום רביעי על רווח של 500 מיליון שקל ממכירת שני צינורות דלק בארה"ב לחברת HEP תמורת 150 מיליון דולר. רווח של 500 מיליון שקל הוא רווח נאה בכל קנה מידה, אבל בהתחשב בנסיבות הוא מרשים פי כמה. אלון USA ציינה בהודעתה לעיתונות שהצינור Trust & River, שנמכר ב-150 מיליון דולר, נרכש לפני כמה חודשים בלבד ב-9.4 מיליון דולר מקרנות פנסיה.



אלון USA רכשה את הצינורות כחלק מאופציה שקיבלה בעסקה המקורית עם טוטל פינה בארה"ב, שנחתמה באוגוסט 2000, לרכישת בתי זיקוק, מערכת צינורות להובלת דלקים וחוזי שיווק עם 1,700 תחנות דלק. דוד ויסמן אמנם צוטט בהודעתה של אלון באומרו שהעסקה הנוכחית, שכוללת בנוסף לשני הצינורות גם מיכלי אחסון, יוצרת רווח תזרימי של 500 מיליון שקל, ואולם באפריקה ישראל נלחצו.



מההודעה ניתן היה להבין שאפריקה ישראל, שמנוהלת על ידי פיני כהן, תרשום את חלקה (26.1%) ברווח של 500 מיליון שקל שתציג אלון USA. זהו רווח משמעותי גם ליצרנית ערך כמו אפריקה ישראל, ועל כן מיהרה החברה לדווח לבורסה על העסקה.



גרסתה גילתה כמה פרטים שנשמטו מההודעה המקורית של אלון USA. גרסתה של אפריקה חשפה שאלון תקבל רק 120 מיליון דולר במזומן ואת היתרה - 30 מיליון דולר - ביחידות השתתפות לא סחירות שלHolly Energy Partners (סימול HEP בבורסת ניו יורק) שיהפכו לסחירות בעוד חמש שנים. רכיב נוסף בהסכם שלא דווח היה שאלון התחייבה להשתמש בצינור שמכרה ל-HEP בהיקף של 90% מהשימוש הממוצע שלה עד עתה, על פי תעריפים מוסכמים.



אפריקה ציינה בהודעתה לבורסה כי מכיון שהיבטי המס והרווח הצפויים מהעסקה נבחנים על ידי רואי החשבון של אלון USA, אין ביכולתה להעריך את השפעתה של העסקה על תוצאותיה העסקיות. משמעות ההודעה של אפריקה ישראל היא שאלון מיהרה לדווח על רווח של 500 מיליון שקל, למרות שגובהו של הרווח עדיין לא נקבע על ידי רואי החשבון של אפריקה עצמה.



באפריקה הסבירו אתמול שהרווח התזרימי מהעסקה מגיע אמנם ל-500 מיליון שקל כפי שדיווחה אלון, ואולם מכיוון שאלון התחייבה להשתמש בצנרת ב-15 השנים הקרובות ייתכן שהעסקה תירשם כעסקת מכירה והחכרה (Sell & Leaseback), ועל כן לפחות חלק מהרווח החשבונאי מהעסקה יוכר על פני משך עסקת ההחכרה. נראה שחוסר הוודאות נובע גם מהעובדה שהמחירים שתשלם אלון USA עבור השימוש בצינור אינם ידועים ועלולים לשחוק את הרווח מהעסקה.



דוד ויסמן, יו"ר אלון USA, מסביר את מקור הפערים בדיווח ומגלה פרטים נוספים על העסקה. לדבריו, פערי הדווח נובעים מאי הוודאות בנוגע לעיתוי תשלום המס על הרווח מהעסקה שמשפיע על ההכרה ברווח. לדבריו, אם אלון USA היתה משלמת מיידית את מלוא המס בגין העסקה, היה הרווח הנקי מגיע ל-71.5 מיליון דולר, שכן השווי המאזני של שני הצינורות הוא 39 מיליון דולר ועל כן הרווח החשבונאי לפני מס, אחרי הוצאות עסקה, הוא 110 מיליון דולר. לעומת זאת, אם תבחר אלון USA לנצל את החוק המתיר לה לדחות את תשלום המס ב-5 עד 10 שנים, יוכר הרווח בהתאם למועד התשלום של המס.



ויסמן מסביר את הרווח העצום מהעסקה בעובדה שרכישת צינור Trust & River היתה הזדמנות עסקית שנולדה מנכונותן של קרנות פנסיה להסתפק בתמורה קטנה אך במזומן מגורם עסקי לא מוכר מישראל. המחיר הגבוה ש-HEP שילמה הוא תוצאה של הניצולת השונה של הצנרת בידי HEP בהשוואה לרמת הניצול בידי אלון USA.



לדבריו, אלון USA ניצלה רק 20% מקיבולת הצינור משום שהשתמשה בו בעיקר לצרכיה העצמיים. לעומתה, HEP היא MLP, כלומר שותפות מוגבלת שאינה משלמת מס ומחלקת את רווחיה לבעלי יחידות ההשתתפות, שגם הם נהנים מהטבות מס משמעותיות כמו דחיית תשלום המס על החלק מרווחיהם שמשקף את הפרשותיה של השותפות המוגבלת לפחת והפחתות. בתמורה להטבות מס אלה מחויבת HEP להציע את שירותי הזרמת הדלקים שלה בתעריפים מוסכמים, ידועים וזהים לכולם, כך שהיא מנצלת שיעור גבוה בהרבה של קיבולת הצינור.



לדברי ויסמן, אלון USA ביקשה להבטיח לעצמה קיבולת מינימלית בצינור, ומכל מקום התחייבותה לשימוש מינימלי בצינור אינה מהווה עסקת Sell & Leaseback משום שהיא יכולה להעביר את הזכות לצד שלישי כפי שאכן נעשה חלקית.



באשר לקבלת 20% מתמורת העסקה ביחידות השתתפות של HEP אמר ויסמן כי הוא העדיף לקבל 50% מהתמורה ביחידות השתתפות. לדבריו, ידוע לו על הסכמי הזרמה שחתמה HEP עם חברות דלק מהשורה הראשונה, ועל כן סבר שמחירן יעלה, כפי שאכן קרה כאשר יחידות השתתפות עלו ב-14% מאז העסקה. ויסמן חלק על ההערכה לפיה מחיר יחידות ההשתתפות הלא סחירות יכול לרדת חדות בחמש השנים שיחלפו עד שיהפכו לסחירות. לדבריו, כבר עכשיו ביכולתו למכור את היחידות ב-25 עד 28 מיליון דולר, משום שיחידות השתתפות הן למעשה איגרות חוב שמשלמות ריבית שנתית של 6%, כך שאם תוותר אלון על תשלום הריבית בסוף התקופה היא מסוגלת לממשן במחיר נאה כבר עתה.