כבר חצי שנה שחברות ענק קונות חברות ענק בסכומי עתק. היום הכניסה חברת התקשורת SBC יד לכיס, ושלפה משם 16 מיליארד דולר (במזומן ובמניות) עבור אמה מולידתה, AT&T. בחודשים האחרונים היו כבר יותר מחצי תריסר מגה-עסקות כאלו, והן שיקפו יפה את מה שעבר על החברות הציבוריות בשנים האחרונות. הן התייעלו בשפל, השילו את כל השומנים בהן הן התעטפו בשנות הבועה, וניקו את המאזנים. כשהחלה ההתאוששות הכלכלית בארה"ב הן החלו לייצר מזומנים, ובשלב מסוים הצמיחה הפנימית כבר לא הספיקה. זה הזמן שבו הן מסתכלות החוצה ולא חוששות לבצע מהלכים מסובכים כמו פרוקטר אנד גמבל, שרכשה את ג'ילט.
גם הישראליות עברו תהליך דומה, במספרים נמוכים כמובן, ורשימת הרכישות מתארכת והולכת. בסעיף המכירות לחברות זרות אפשר לספור את טקנומטיקס, וריסיטי והיום הגיע תורה של קריאו, אם כי היא יותר קנדית מישראלית, אבל אין סיבה לקטנוניות בעסקות מסוג זה. קודאק נמצאת בעיצומו של מסע שופינג ברחבי ישראל, והיום היא הודיעה על רכישת קריאו תמורת 980 מיליון דולר במזומן. המחיר נקבע לפי 16.5 דולר למניה, פרמיה של 15%. החשיבות של העסקה הזו, כמו קודמותיה, היא שהישראליות הן שוב סחורה חמה עם לא מעט שידוכים פוטנציאליים. המניה הגיבה בעלייה של כ-12.7%.
אבל לא רק מיזוגים ורכישות נמצאים בראש של הברוקרים בוול סטריט. נכון, קבוצת הכדורסל ניו יורק ניקס מפסידה בסיטונות, אבל ריגוש אפשר למצוא גם בבחירות בעיראק שזכו לשיעורי הצבעה גבוהים, ולמחירי הנפט שירדו. וכל אלו שלחו את הנאסד"ק לעלייה יפה של 1.3% ואת הדאו ג'ונס לעלייה של 0.6%.
סוף שבוע של בשורות משמחות מטבע שלח את המניה לעלייה של 1.5%. אווירה טובה נרשמה גם בקבוצת המניות הבינוניות, כמו די.אס.פי.ג'י שעלתה בכ-2.7%, והשלימה עלייה לא רעה של יותר מ-3 דולרים מתחילת החודש על בסיס התחזיות הטובות להמשך. גם סינרון יכולה לנשום לרווחה עם עלייה של כ-6.3%. הסיבה לעלייה נראית מוצדקת למדי, שכן החברה קיבלה אינדיקציה חיובית מה-FDA להגשת מכשיר הוולה-סמות' לטיפול בצלוליטיס. וזה בעצם הביזנס של חברות הציוד האסתטי: להביא מוצרים לשוק ובמהירות. כשסינרון דיווחה על בעיות מול ה-FDA במכשיר הזה, ניתן היה לגזור מכך זמן ארוך הרבה יותר לקבלת האישור ולכן הפסד כספי ופגיעה בצמיחה. אז התרסקה המניה ב-27% בגלל התקלה, וכעת היא עלתה בגלל הסיכוי לתיקונה.
אם סיסטמס ירדה בכ-0.8%. הביזנס של החברה דווקא מתקדם טוב, והיא סיכמה שנה עם מספרים שלא מעט חברות היו רוצות להתברך בהם: מכירות של 437 מיליון דולר ורווח של 24 מיליון דולר. אבל התחזיות לרבעון הראשון, הכנסות של 90 מיליון ורווח של 14 סנט למניה, נמוכות מממוצע הערכות האנליסטים, והתגובה חדה ומהירה בהתאם.
התוצאות הטובות של רדוור התקבלו גם כן ביבשושיות מסוימת, עם ירידה של כ-0.9%. וזה למרות שהחברה הציגה רווח של 14 מיליון דולר ב-2004, ול-2005 צופים לה האנליסטים רווח של כ-19 מיליון דולר. במכפיל רווח של 25, כשהצמיחה שצפויה לה היא 22%, זו באמת לא קנייה זולה כל כך, ולכן גם התגובה האנמית של המשקיעים. בכלל, משקיעים רבים מאמצים את מכפיל הרווח לליבם אבל שוכחים להזכיר את הצמיחה ליד זה. ולא מעט אנליסטים (שמרניים אמנם) ישמחו להזכיר שהבדיקה הנכונה צריכה להיות מכפיל לחלק לצמיחה. כלל האצבע במתמטיקה הפשוטה הזו הוא שמעל 1 זה יקר ומתחת זול. ברדוור המכפיל גבוה משיעור הצמיחה שחוזים לה לשנה הבאה, והמסקנה "לפי הספר" היא ברורה. הבורסה, כמובן, בדרך כלל לא קוראת ספרים.
בדילוג מהיר לחברות הקטנות יותר, מתקבלים כמה זינוקים גדולים. כך לדוגמה גילת שהוסיפה 9.5%, באורכית שלא יודעת שובע וגמאה עוד 10.8%, סאביינט החבוטה שקופצת מעל לרף ה-3 דולרים אחרי גלות ארוכה עם עלייה של 12.2%, ואפילו טי.טי.אי שעלתה ב-22% והזכירה את הימים החייכניים והנינוחים שהיו בה לפני שלוש שנים. וכמובן, גורונט שלא עוצרת לאחרונה והוסיפה היום עוד 17.3% לערכה.