אפקט הגנום חזק מנאסד"ק

מאת אורה קורן

ענף הביוטכנולוגיה הישראלי ממשיך לצמוח בצל השפל בגיוסי ההון, ועל אף המשבר בתעשיית ההיי-טק העולמית. מספר היזמים מהאקדמיה הפונים לשוק הפרטי בניסיון להקים חברות סטארט-אפ מצוי בעלייה.

שיתופי פעולה עם חברות פארמה מחליפים כיום את מודל גיוסי ההון, שהיקפם צלל. חברות שגייסו הון ב-2000 יוכלו להמשיך לפעול כשנתיים ממועד הגיוס, ולכן בתעשייה מקווים כי עד 2002 ייפתח מחדש חלון ההנפקות הנעול כיום.

על מימדי השפל בענף בישראל ניתן ללמוד מהנתונים שריכז משרד רו"ח ארנסט אנד יאנג ישראל: מתחילת 2001 לא נרשמו הנפקות ציבוריות של חברות ביוטכנולוגיה ישראליות. גם מצב הגיוסים הפרטיים קשה: ברבעון הראשון של 2001 גייסו חברות ביוטכנולוגיה (לא כולל מכשור רפואי) 32 מיליון דולר בלבד ב-6 גיוסים, כמעט כמו ברבעון הראשון של 2000. מאז תחילת הרבעון השני של 2001 התבצע גיוס אחד בלבד של חברת טאגרה ביוטכנולוגיות, שהיה גיוס המשך בהיקף של 10 מיליון דולר.

המצוקה מורגשת במיוחד בשווי החברות. אם בסוף 2000 וברבעון הראשון של 2001 דובר על שחיקה של 25% בשווי החברות, ברבעון השני כבר מדברים על שחיקה של עד 50% בשווי חברות הביוטכנולוגיה.

"הרבעון השני גרוע מהרבעון הראשון, והדבר מתבטא בקושי הולך גדל בגיוסי הון, בעיקר לחברות סטארט-אפ, ובשווי נמוך יותר של החברות", אמר יורם וילומובסקי, שותף במשרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל, ואחראי על תחום הביוטכנולוגיה. "כתוצאה מכך, יש חברות המנסות לפנות לקרנות בארה"ב ובאירופה, אם כי גם הן אינן שונות בהתנהגותן מהקרנות הישראליות".

מתחילת 2001 הוקמו עשר חברות ביוטכנולוגיה חדשות, ולעומתן חמש חברות הפסיקו לפעול, כך שמספר חברות הביוטכנולוגיה הישראליות כיום הוא 165.

ישראל נחשבת לחמישית באירופה במספר חברות הביוטכנולוגיה; גרמניה מובילה עם 330 חברות, ואחריה בריטניה עם 265 חברות, צרפת עם 180 חברות ושוודיה עם 170 חברות. ואולם מצבה של ישראל פחות טוב מכפי שנדמה, מכיוון שהחברות האירופיות בשלות יותר. על פי דו"ח הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה בישראל, מכירות הענף ב-2000 גדלו ב-200 מיליון דולר לעומת 1999, ומסתכמות בכ-800 מיליון דולר (כולל מכירות הקופקסון של טבע והרביף של אינטרפארם, תרופות לטיפול בטרשת נפוצה).

הקרנות לא משקיעות

קרנות ההון סיכון הישראליות יושבות ברובן על הגדר וממתינות לחידוש ההנפקות הציבוריות. כשאין אפשרויות מימוש, יורד גם החשק לבצע השקעות פרטיות. הקרנות מעדיפות להימנע בשלב המשברי מהשקעות נוספות, להוציא הנשמת חירום לחברות הפורטפוליו הטובות ביותר שלהן.

למרבית ההפתעה, בחודשי המשבר האחרונים הפגינו חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק ביצועים טובים מאלה של החברות האמריקאיות.

בעוד שמדד מניות הביוטכנולוגיה האמריקאי ירד ברבעון הראשון של 2001 ב-27%, השווי הממוצע של החברות הישראליות הנסחרות שם ירד רק ב-17%. ממארס עלה מדד הביוטכנולוגיה ב-35% - שיעור דומה לעלייה הממוצעת בשווי חברות הביוטכנולוגיה הישראליות.

"ענף הביוטכנולוגיה הישראלי מתפתח בקצב קבוע", אמר וילומובסקי. "חגיגת ההשקעות אמנם נעצרה בגלל המשבר בהיי-טק, שהביוטכנולוגיה היא חלק ממנו, אך לחברות הביוטכנולוגיה נותר הרבה מאוד כסף בקופה מגיוסי הון שביצעו ב-2000.

"באירופה, לדוגמה, ל-60% מהחברות יש כסף לארבע השנים הבאות ואף ליותר. בישראל הרזרבות יותר קטנות, ואני מעריך כי ב-2002 רוב החברות הישראליות יצטרכו לגייס הון". מנכ"ל כלל תעשיות ביוטכנולוגיות (כת"ב), ד"ר דוד הזלקורן, סבור כי הבעיה המרכזית של הענף הישראלי כיום היא מחסור בהון לחברות מתחילות (סיד). לדבריו, "אין נסיגה בכמות חברות הסטארט-אפ הרוצות לקום; אולי להיפך".

הזלקורן נחשב לגורו של משקיעי הביוטכנולוגיה בישראל. כת"ב היא חברת ההשקעות הגדולה בישראל בתחום הביוטכנולוגיה, ועד כה השקיעה 95 מיליון דולר, מתוך הון של 140 מיליון דולר של הקונסורטיום שבראשותה. מתוך סכום זה, 100 מיליון דולר הם הקצאה של כת"ב עצמה.

"כיום יותר מדענים מוכנים למסחר טכנולוגיות ולצאת מהאקדמיה, ויותר משקיעים מסתכלים על שלבים מוקדמים יותר בחיי חברות", אמר. "הבעיה היא שקרנות הון סיכון מתקשות להשקיע בביוטכנולוגיה ופרמצבטיקה בגלל לוחות זמנים ואקזיט".

לדבריו, על רקע המצוקה הגוברת, מתדפקות על דלתה של כת"ב גם חברות צעירות, אף כי ברור להן שהחברה משקיעה בעיקר בחברות המצויות בשלבים מתקדמים יותר של פיתוח. בניגוד לחברות החדשות, מצבן של החברות הקיימות, לדעתו, משתפר. "הן גדלות ומבצעות יותר הסכמי שיתוף פעולה עם חברות בחו"ל. מנהלים שפעם לא חשבו לעזוב את חברות הפארמה מרק ופייזר, חוזרים לישראל כדי לנהל חברות קיימות".

הירידה בשווי חברות הביוטכנולוגיה לא מערערת את האופטימיות של הזלקורן. לדבריו, מדד מניות הביוטכנולוגיה אמנם ירד רק בשיעור של כ-25% - לעומת ירידה של עד 60% במדד נאסד"ק כולו - אך "הכל קשקוש", כהגדרתו.

"אין שום סיבה שקומפיוג'ן (חברת פורטפוליו של כת"ב - א"ק) ירדה בשיעור ניכר ועלתה בשבוע שעבר ב-23%. שום דבר לא השתנה בחברה, אפילו לא כמות הקפה ששתו בה". "בביוטכנולוגיה צריך להסתכל על הטווח הארוך", הוסיף. "יש כיום 10,000 'מטרות' (תרופות על בסיס חלבונים - א"ק). זה מה שחשוב וזה מה שמאפיין את מצב התעשייה הזו, לא הבורסה.

"גם הזמן הדרוש לפיתוח תרופות חשוב: אם בעבר הייתי צריך 12 שנה כדי להגיע משלב המחקר למוצר מאושר, כיום אני צריך רק 8 שנים, וההערכה היא כי ב-2003 יידרשו רק 6 שנים. מחשוב ורובוטיקה יחליפו חלק מהניסויים המתבצעים כיום (בחיות ובבני אדם - א"ק) בסימולציה במעבדות".

על חוסנו של ענף הביוטכנולוגיה העולמי מעיד מספר התרופות שבשלבים מתקדמים. "בסוף 2000 היו בפיתוח 800 מוצרים ביוטכנולוגיים, מהם 200 בשלב השלישי של ניסויים קליניים, בבני אדם", אמר הזלקורן. זאת, לעומת 250 מוצרים שהיו בתהליך פיתוח ב-1999. "שיעור התרופות הביוטכנולוגיות שיאשר מינהל המזון והתרופות האמ