יש רעיונות - אבל חסרים הון ומיומנות

מאת עודד חרמוני

המשבר בתעשיית ההיי-טק העולמית לא משפיע ישירות על ההשקעות בתחום הביוטכנולוגיה, אך תעשיית ההון סיכון המיועדת לתמוך בחברות ביוטכנולוגיה מתמודדת, בשל המשבר, עם קשיים רבים.

תעשיית ההון סיכון הפועלת בישראל בתחום הביוטכנולוגיה מורכבת מכ-20 קרנות הון סיכון ישראליות, מהן 7 קרנות המתמחות רק בתחום מדעי החיים. ב"קרנות בוטיק" גדולות, דוגמת פולריס, אפקס ואוורגרין, יש שותף מתמחה לתחום.

מבדיקת עיתון "הארץ" עולה כי היקף ההון ש-20 קרנות וגופי ההשקעה הישראליים הפועלים במגזר זה מייעדים להשקעות בחברות סטארט-אפ ביוטכנולוגיות בשנים הקרובות הוא כ-260 מיליון דולר בלבד.

ההון המיועד על ידי גופים אלה להשקעות בתחום מדעי החיים בכלל, הכולל גם השקעות בחברות ציוד רפואי, הוא כ-700 מיליון דולר.

בתעשייה חוששים כיום כי היקף ההון המצטבר אינו מספיק לתמיכה בכ-200 החברות הפעילות בתחום, ובמאות הפרויקטים הממתינים למימון. עוד חוששים, כי אי-יכולתן של הקרנות המתמחות לגייס הון בהיקפים המתוכננים תקשה עליהן לתמוך לאורך זמן בחברות פורטפוליו קיימות.

לכן, על פי ההערכות, כבר ברבעונים הבאים יחול משבר שיוביל לסגירתן של חברות בתחום, אף שמגזר זה כמעט ולא נפגע מהמשבר בתעשיית ההיי-טק: עד כה כמעט לא נרשמו מחיקות של חברות או פוטרו עובדים.

למרות נתונים אלה, נעשים ניסיונות לגייס הון נוסף. בדיקת "הארץ" העלתה כי ארבע קרנות הון סיכון המתמחות במדעי החיים החלו לגייס, או מתכוונות להתחיל בגיוסי הון עד סוף 2001, של כ-300 מיליון דולר. על פי הערכות, כמחצית מההון שיגויס יושקע בתעשיית הביוטכנולוגיה, והיתר במגזרים אחרים של מדעי החיים.

בעוד כשבועיים צפויה קרן ההשקעות במדעי החיים של דיסקונט שוקי הון להשלים גיוס ראשון בקרן שהקימה, בהיקף של 50 מיליון דולר. גם חברות הניהול של קרנות מילניום ודנלי מתכוונות להקים קרנות המשך מתמחות, שחלקן יוקדשו להשקעות בתחום הביוטכנולוגיה. קרן נוספת, המצויה עתה בשלבי גיוס הון, היא קרן קולומביין, שעל פי הערכות, היקף ההון הסופי שלה יהיה 30-50 מיליון דולר.

תעשייה בחיתולים

לפני כשמונה חודשים, כשמשבר חברות הדוט.קום הגיע לשיאו, האמינו משקיעים רבים כי תעשיית הביוטכנולוגיה היא הדבר הבא. "לא מדובר במותרות, אלא בצורך אמיתי, ולכן תמיד יהיה ביקוש", טענו אנליסטים. העניין בביוטכנולוגיה היה בעיצומו וקרנות הון סיכון רבות הכריזו כי יקדישו שיעור גדול מההון שגייסו להשקעות בתחום. במקביל הוקמו גופים מתמחים, דוגמת חברת הייעוץ LTS של פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן (PWC), המתמחה באיתור משקיעים לתחום מדעי החיים. בנוסף, הוכרז על הקמת קרנות הון סיכון חדשות המתמחות במדעי החיים.

אלא שהמשבר המעמיק לימד את המשקיעים שהשקעות בביוטכנולוגיה הן ארוכות טווח ודורשות התמחות. "האופוריה נגמרה ואין בעלי מקצוע רבים ומנוסים. משקיעים פיננסיים רבים שפנו אלינו, גם מישראל וגם מחו"ל, עצרו את ההשקעות", אמר מנכ"ל חברת LTS, אבנר לושי. גם קרן ג'רוזלם גלובל תיכננה להרחיב את היקף השקעותיה בתחום.

דליה מגידו, שותפה-מנהלת בקרן ואחראית על ההשקעות בתחום, אומרת שיש לה "כאבי בטן", כהגדרתה, כשהיא בוחנת השקעות בביוטכנולוגיה. "זה תחום שצריכים להיות בו מאוד זהירים. אין פה תרבות של ביוטכנולוגיה, אף שיש רעיונות טובים".

נתוני ההשקעות של הרבעון הראשון של 2001 מאשרים את התחושה שהמשקיעים נזהרים מאוד בבואם להשקיע. הם הפכו לזהירים יותר בהשקעות הון סיכון בחברות בתחום מדעי החיים, ובמיוחד בביוטכנולוגיה. מסקר רבעוני של Tree Money שפירסמה באחרונה PWC, עולה כי ברבעון הראשון של 2001 חלה בכל המגזר ירידה של 22% בהשקעות לעומת הרבעון האחרון של 2000. היקף ההשקעות של הקרנות בתחום הביוטכנולוגיה ברבעון זה היה 24 מיליון דולר בלבד.

"מצב ההשקעות בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית מזכיר את השקעותיהן הראשונות של קרנות יוזמה לפני 8 שנים", אמר אחד ממנהלי הקרנות בתעשייה. "המצב מאופיין בקונסולידציה בהשקעות, חיסרון במנהלים מנוסים בחברות ובקרנות, מחסור בהון זר וקשיים בגיוסי ההון בשלבים הקריטיים של החברות, שהם שלבי הסיד והמחקר".

ההשוואה לקרנות יוזמה, שהיו השלב הראשון בבניית תעשיית ההון סיכון הישראלית, כמעט בלתי נמנעת. "המדינה צריכה לבנות מודל חדש, דומה לקרנות יוזמה, כדי לנצל את פוטנציאל המחקר האקדמי ולהופכו למתאים לתעשייה", אמר אריאל לנדאו, מנהל קרן ההון סיכון פמות, המתמחה בהשקעות בתחום מדעי החיים בשלבים המוקדמים.

ד"ר אהוד גלר, שותף-מנהל בקרן המתמחה מדיקה, טוען שהבעיה העיקרית היא מחסור בעתודה ניהולית מנוסה בתחום הביוטכנולוגיה. "לא ידוע לי שהציעו לאף חברת פארמה זרה להקים פה את מרכז הפיתוח. חוששים כי הם יגנבו מידע, במקום להבין שמרכזים כאלה ישמשו בית יוצר לעובדים הכרחיים בתחום".

בשונה מהשקעות היי-טק רגילות, מתאפיין ענף הביוטכנולוגיה בהשקעות הון גדולות לזמן ארוך, שבמהלכו דרושה מעורבות פעילה של מנהלי הקרנות בחברות. "אין מספיק גורמים, כמו מלאכים או קרנות סיד, המעוניינים להשקיע בשלבים אלה וללוות את החברות כל כך הרבה זמן", אמר אחד המנהלים.

פיזור השקעות מסוכן

שותף בקרן ההון סיכון המתמחה AGTECH, יואב מילט, מעריך כי בשנים האחרונות נחשף לכ-1,000 חברות ופרויקטים, "ומהם השקענו עד כה רק ב-11 חברות. לחברות קשה מאוד לגייס כיום הון בשלבים מוקדמים, והקרנות מוגבלות ביכולתן להיות מעורבות בחברות".

לדברי שותפה-מנהלת בקרן קונקורד ואחראית על התחום בקרן, בת-שבע אלרן, קיימת בעיה במודל ההשקעות של הקרנות המתמחות הקטנות. "אין שום משמעות להשקעות של סכומים קטנים בחברות. חברות טובות זקוקות להרבה כסף". דליה מגידו מקרן ג'רוזלם גלובל מסכימה: "בשביל לבנות חברה המבוססת על פיתוח של מולקולה חדשה, דרושים מאות מיליוני דולרים. בכל התעשייה אין כיום די הון בשביל לעשות זאת. מצד שני, פיזור השקעות של מיליון דולר או שניים בחברה משול לנסיעה ארוכה עם מיכל ד