המדען הראשי בתמ"ס מכין מכרז לשתי חממות ביוטכנולוגיה

מאת אורה קורן

המדען הראשי במשרד התמ"ס, כרמל ורניה, אינו מתכוון להתאים את תוכניות התמיכה במו"פ למשבר בענף ההיי-טק בכלל, ובתחום הביוטכנולוגיה בפרט.

לדידו, התעשייה תצטרך להתאים עצמה לתוכניות הלשכה. "המדיניות היא להיענות לביקושים של התעשייה, וכרגע אני לא רואה סיבה לשנות את המדיניות", אמר בראיון ל"הארץ". לדבריו, ללא קשר ישיר למשבר ההיי-טק, בכוונתו לבקש את הגדלת תקציב המדען הראשי ל-2002.

מנקודת מבטו של המדען הראשי, מתבטא משבר ההיי-טק שסחף אתו גם את תחום הביוטכנולוגיה, בשתי תופעות: חברות נתקלות בקשיים גוברים בגיוס כסף פרטי, ומתדפקות יותר על דלתו - הפעם גם כאלה שבעבר הדירו רגליהן מתמיכה של הממשלה.

בנוסף, חברות בקשיים מקצצות בתקציביהן והקיצוצים מגיעים גם להשקעה במו"פ. והתוצאה: הבקשות המגיעות אליו למימון מו"פ הן בהיקף נמוך מבעבר, מכיוון שעל פי חוק המו"פ, המדען הראשי מממן רק כמחצית מעלות כל פרויקט, ואת המחצית השנייה מממנת החברה שמקבלת את המענק.

מצד הביקוש כבר מסתמנת עלייה בבקשות לתמיכה בתחום הביוטכנולוגיה, וכתוצאה מכך כבר נרשמה עלייה בשיעור המענקים לענף מכלל מענקי המו"פ להיי-טק.

אומנם, בשיעור צנוע של 3% מכלל המענקים, לעומת 2% ב-2000, ואולם ורניה רואה בכך סימן לבאות. לדבריו, נתון זה מתייחס למענקי המו"פ ל-2001 לחברות גדולות ובינוניות, ועדיין אינו כולל את התמיכה בחברות קטנות, שבקשותיהן יוגשו במהלך השנה. "אין מדיניות של העדפת המגזר. הביקוש מצד תעשיית הביוטכנולוגיה גדל, ומבחינתנו, יש יותר פרויקטים מעניינים לממן", הוסיף.

למרות מדיניות האי-העדפה בתקציבי המו"פ, החליט ורניה להקים תשתית מעבדות בישראל, שתשרת לפחות את חברות הביוטכנולוגיה הקטנות והבינוניות.

להערכת מומחים, תשתית זו עשויה להביא לפריצת דרך בצמיחת חברות ביוטכנולוגיה ישראליות. עם זאת, על פי גישתו של ורניה, הפרויקט מותנה במעורבות פעילה של התעשייה, לפחות בהגדרה ממוקדת של צרכיה.

לצורך זה מינה את אורה דר, בודקת פרויקטים בתחום הביוטכנולוגיה מטעם ועדת המחקר של לשכת המדען הראשי, כדי לרכז את צורכי התשתיות של חברות הביוטכנולוגיה. זאת, ברוח המלצות חברת הייעוץ הבינלאומית מוניטור לפתיחת צווארי בקבוק בקידום הענף. תשתית המעבדות תאפשר לחברות לבצע ניסויים פרה-קליניים וקליניים בישראל.

כיום מתבצע חלק הארי של הניסויים בחו"ל, ובעיקר באירופה. מיקומם בישראל יוזיל עלויות ויאפשר קשר צמוד ושוטף בין חברת התרופות לחברת התשתיות.

בנוסף מתכנן ורניה להאיץ את הקמתן של שתי חממות ביוטכנולוגיות פרטיות. מכרז בנושא צפוי להתפרסם בשבועות הקרובים.

גם מהלך זה נובע מהמלצות מוניטור. הזכיינים יידרשו להציע מיקום, משקיעים וגיבוי מדעי וטכנולוגי. "נחפש את הזכיינים הכי חזקים, כשעניין המיקום - בפריפריה או לא - יהיה משני בשיקולינו".

כמי שריכז את עבודת מוניטור מטעם הממשלה, מתכוון ורניה לכנס את כל הנוגעים בדבר - מהאקדמיה, התעשייה והממשלה - כדי לבחון את מידת נכונותם להירתם לקידום מסקנות הדו"ח שהפיקה החברה. בין המלצות מוניטור: הקצאת 105 מיליון דולר, מהם 20 מיליון דולר על ידי התעשייה ו-32 מיליון דולר על ידי הממשלה, להקמת קרן לעידוד מחקר יישומי ומסחורו; השקעה ממשלתית בסכום של 45 מיליון דולר להקמת שתי חממות ביוטכנולוגיה; השקעת סכום של 6 מיליון דולר בחברות תשתית; ושיפור זרימת המידע מהאקדמיה לתעשייה.