אשתו של חולה שנותח לפני כשנתיים על ידי הפרופ' ארם סמולינסקי, הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה אזרחית ראשונה מסוגה בארץ; היא טוענת כי כאשר בעלה היה צריך לעבור ניתוח לב דחוף על ידי סמולינסקי, אז מנהל המחלקה לניתוחי לב בבית החולים "שיבא", נדרשו בני הזוג לתרום 15 אלף שקל לעמותת "חוג ידידות תל השומר" - כתנאי לביצוע הניתוח. התובעת, י"ח מירושלים, מבקשת לקבל חזרה מבית החולים את הכסף ש"תרמו" בני הזוג, וזאת ללא קשר למותו של בעלה בבית חולים אחר לפני כשנה. טרם הוגש כתב הגנה.
בכתב התביעה מספרת י"ח כי בני הזוג "האמינו שהתרומה היא נוהל מקובל ו'כך עושים כולם' (...) על פליליות הדבר למדו רק לאחר זמן רב, משפורסם ברבים דבר חקירתו של סמולינסקי בחשד לעבירות שוחד בנטילת שלמונים תמורת ניתוחים". בחודשים האחרונים נחקר סמולינסקי במשטרה בחשד כי ביקש וקיבל תשלומי שוחד בעבור ניתוחים שעשה. בחקירה הכחיש סמולינסקי את כל החשדות נגדו, אולם ל"הארץ" נודע כי בחקירת המשטרה נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום פלילי. עדיין לא פורסמה החלטת הפרקליטות בפרשה.
על פי התביעה, שהגיש עו"ד בעז ארד, ראשית הפרשה במארס 2002. בעלה של י"ח נזקק לניתוח לב דחוף והוא "חשש מאוד מפני הניתוח שכן אחיו נפטר על שולחן הניתוחים במהלך ניתוח כזה". בעקבות המלצה של "רב ידוע" פנה בנו של החולה לפרופ' סמולינסקי בבית החולים שיבא, ש"הסכים לנתח את החולה, אך אמר לבנו כי הוא מבקש שיתרום תמורת הסכמתו לנתח, תרומה של 15 אלף שקלים, לחוג הידידות של בית החולים". על פי התביעה, סמולינסקי הציג בפני בנו של החולה "מצג, לפיו אם לא תועבר תרומה לא יוכל להתחייב כי הוא אישית ינתח את החולה".
על פי התביעה, סמולינסקי גם אמר באותה עת כי הוא היחידי שעשה בשיבא את סוג הניתוח בלב שנדרש לחולה. עוד טוען עו"ד ארד, כי ביום שחרורו של החולה מבית החולים התבקשה המשפחה על ידי מזכירה במחלקתו של סמולינסקי לשלם את התרומה "כפי שסיכמו עם סמולינסקי". בעבור התרומה ניתנה לחולה קבלה של אגודת הידידות של שיבא, שעל פיה התרומה אכן ניתנה עבור "ניתוחי לב - פרופ' סמולינסקי".
חוג הידידות, שלו תרמו בני הזוג, פועל כעמותה לגיוס כספים בבית החולים שיבא. בכתב התביעה נטען כי הוא "ידע או היה עליו לדעת כי הכספים שהעביר אליו סמולינסקי ניתנו בניגוד להנחיות משרד הבריאות, וכי מדובר בתשלום אסור".
טענות נגד משרד הבריאות
עמותות הידידים הפועלות בבתי החולים הציבוריים משמשות כאמצעי המרכזי לגיוס תרומות לפיתוח תשתיות ולבניית מחלקות חדשות. ואולם, לעתים הן משמשות גם כאמצעי להעברת כספי שוחד במסווה של תרומות. זאת, כאשר רופאים בכירים ומנהלי מחלקות מתנים או מסדירים את גובה התרומה לפני הטיפול שהם עומדים לתת לחולה בבית החולים הציבורי. בית המשפט העליון קבע כי במקרים אלה מדובר בעבירה פלילית של קבלת שוחד - ולא בתרומה. זאת, גם אם התשלום ניתן לאחר הטיפול, או הועבר לקרן המחקרים או עמותת הידידים, ולא ישירות לכיסו הפרטי של הרופא. למרות שכיחות התופעה, עד עתה לא היה ידוע על פנייה של חולה שדרש לקבל בחזרה את כספי ה"תרומה".
כתב התביעה מעלה גם טענות חריפות נגד משרד הבריאות, ש"כשל בשמירה על האינטרס הציבורי (...) והניח לסמולינסקי ולאחרים להוסיף ולגבות כספים כתנאי לטיפול הרפואי, ככל שעלה על רוחם". עוד נטען כי משרד הבריאות "נמנע ברשלנות מנקיטת מנגון פיקוח יעיל בבית החולים".
לפני הגשת התביעה פנתה אשת החולה לפרופ' זאב רוטשטיין, מנהל ביה"ח שיבא, ולפרופ' סמולינסקי, בדרישה להשיב לה את התרומה - אך הם דחו את פנייתה. סמולינסקי כתב בדצמבר 2004 לעו"ד ארד כי "אין שחר לטענה כאילו היה זה ניתוח פרטי וכי הוא לא קיבל ולא ביקש אגורה מהחולה". לדבריו, "המשפחה הביעה נכונות לתת תרומה לבית החולים, שלא היתה תנאי לביצוע הניתוח על ידי". רוטשטיין מסר אתמול ל"הארץ" כי התרומה התקבלה בחוג הידידות בליווי הצהרה חתומה כי הכסף ניתן כתרומה ולא היה בה התניה לטיפול, וכי "התרומה לא חזרה באופן ישיר או עקיף לסמולינסקי".