נשות קריירה כבר לא מתלבשות היום כמו בשנות ה-80'; הקו הגברי - אאוט, ביזנס קז'ואל - אין

לאשת העסקים של שנות ה-80 היה מראה מוגדר: מחויט, רחב כתפיים ונוקשה, בדומה לזה של מקבילה הגברי. ניסיונות נואשים לצקת סקס-אפיל למראה המאיים נשענו על נעלי עקב או חצאיות קצרצרות. ואז בא ג'ון מולוי ועשה סדר בבלגן.



מולוי - שהוגדר במגזין "טיים" כ"מהנדס המלתחה מספר אחת באמריקה" - הוציא ב-1978 את רב המכרWomen's Dress For Success Book" "The, בעקבות מדריך דומה לגברים. הספר, שהיה לתנ"ך של המנהלות האמריקאיות - קבע חוקים ברורים. נשים שמעוניינות לקבל יחס רציני בעולם העסקים הגברי, טען מולוי, צריכות לוותר על הופעה סקסית ולאמץ מדים שמורכבים מחליפה כהה באפור, כחול או חום, הכוללת חצאית באורך הברך, ז'קט בקו גברי וחולצה בגוון בהיר כמו בז', תכלת, ורדרד וסגלגל במראה נקי. הבדים צריכים להיות טבעיים, כמו צמר ופשתן, רצוי חלקים, או בדי טוויד ובדים בדוגמאות עדינות של משבצות.



את נעלי העקב המליץ מולוי לשמור ליציאה לבילוי ולנעול לעבודה נעלי סירה כהות ונמוכות, להימנע מסוודרים (הם סקסיים מדי), וגם מווסטים ובדים בדוגמאות של פסי סיכה - משום שדווקא הם, שכה מזוהים עם המלתחה הגברית, מדגישים על דרך ההיפוך את הנשיות ומשדרים סקסיות. גם את השיער מולוי לא זנח והמליץ לבחור בתספורת בקו הכתפיים, בגון חום, "כי ברונטיות הן בעלות האוטוריטה הגדולה ביותר".



האומנם? האם גם היום תקפים חוקי עשי ואל תעשי של מולוי? כמעט שלושה עשורים מאז צאת ספרו, רוב עצותיו עדיין נשמעות רלוונטיות, ובכל זאת התמונה השתנתה. "היום את לא צריכה להיראות כמו גבר, אפשר להיות קצת יותר נשית", אומרת רבקה שפריר, בת 32, סגנית הנספח הכלכלי בשגרירות קנדה. "בקורס לתיאוריה ארגונית לימדו אותנו שעדיף ללבוש כמה שכבות, למשל ז'קט מעל חולצה, כדי שנרגיש בנוח בפגישות, כמו הגברים שמורידים את הז'קטים ונשארים בחולצה ועניבה. אבל היום אפשר ללבוש גם חולצת טי מתחת לז'קט ועדיין לשדר סולידיות, במיוחד אם נוספים לכך עקבים נמוכים, מעט תכשיטים, איפור עדין ושיער אסוף במראה מסודר ונקי".



בלי להחצין ובלי להקצין



היום ההמלצות של מולוי נשמעות כמו עונש לנוכח התחזית האופנתית לאביב הקרוב, הקורצת מעל דפי המגזינים. העונה האופנה לא פועלת נגד הנשים, כפי שאפשר היה לטעון בעונות אחרות. היא מציעה אפשרויות בחירה מגוונות וידידותיות ונותנת מקום של כבוד לנשיות בלי למחוק אותה ובלי להחצין או להקצין אותה: חצאיות ישרות או מתרחבות באורך הברך, מכנסיים רפויים ונינוחים, ז'קטים קצרים מחוטבים על הגוף או ישרים וקופסתיים, נעליים שטוחות ונוחות ואין-סוף אביזרים נפלאים לשחק עמם - תיקים צבעוניים, חגורות, צעיפים, תכשיטים, משקפי שמש וכובעים.



האופנה הזאת קשורה לעובדה שהיום, יותר מאי פעם, נשים מעורבות בתפקידי מפתח בתעשיית האופנה - הן בניהול והן בעיצוב - ומכתיבות את הקו האופנתי: ממיוצ'ה פראדה דרך דונה קארן, ז'יל סאנדר, דונטלה ורסאצ'ה, סטלה מקרטני, פיבי פילו בבית האופנה קלואה, קונסואלה קסטליוני במארני, אלסנדרה פצ'ינטי בגוצ'י, אנה מולינארי בבלומארין, אלברטה פראטי, אן דמולמסטר, אנג'לה מיסוני, ניקול פארי ועוד.



לא רק נוכחות נשית שינתה את התמונה, גם עידן הכלכלה החדשה וכניסתו של דור צעיר לעולם העסקי הכתיבו כללים חדשים. תחילה הונהג בחברות בארצות הברית ה"קז'ואל פריידיי" - לקראת סוף השבוע, הוחלט, אפשר לבוא לעבודה בבגדי פנאי. אבל המנהג הזה דעך כשהמנהלים שהנהיגו אותו גילו שעם הג'ינס, חולצת הטי והכפכפים בא גם יחס נינוח מדי לעבודה עצמה. מאמרים עכשוויים על תרבות הלבוש לעסקים מדברים על חזרה למראה הייצוגי ומשתמשים במונח "ביזנס קז'ואל" - מראה עסקי שנתון לפרשנות אישית.



לגברים, כרגיל, המראה הזה מנוסח וברור למדי וכולל, למשל, מכנסיים, חולצה ועניבה עם ז'קט ספורטיווי במקום הז'קט הקלאסי השמרני. ומה עם הנשים? "נשים צריכות להמציא את עצמן מחדש", אומרת רוני הלפרן מהתוכנית ללימודי נשים ומיגדר באוניברסיטת תל אביב. "בעוד לגברים יש מדים לעסקים, שמשייכים אותם לקבוצת בעלי הכוח, הנשים צריכות להגדיר את זהותן בכל פעם, כי אין להן מדים. מופע הבגד הנשי משקף את המקום האמביוולנטי של נשים".



הלפרן דיברה על הנושא במועדון "נשים מקדמות נשים" מטעם לה"ב, לימודי הכשרה בניהול של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שהתארח לפני כחודש בבית האופנה הישראלי קום איל פו. "יש נשים שמאמצות את קוד הלבוש הגברי, אבל זהו חיקוי כושל כי הן מעלימות את הגוף הנשי", טוענת הלפרן. "ברגע שנשים מבינות שלא מדובר רק בבגד, אלא בעמדה חברתית ופוליטית, ושהתפקיד של הבגדים הוא להגדיר טריטוריות מיגדריות - אז הן יכולות להביע עמדה.



"נשים צריכות למצוא את האיזון בין נוכחות נשית ומינית, שאני מתנגדת למחיקתה, לבין אריזה שמגינה עליהן", מוסיפה הלפרן. "כדי להתלבש נכון צריך מודעות פוליטית לפני מיומנות אסתטית. אשה צריכה לדעת מי היא ומה היא רוצה להגיד, ולהתייחס לאופנה כמו מחסן תלבושות שבו היא יכולה להביע את עצמה".



לפעמים אפשר גם ג'ינס



ישראלה שטיר איינשטיין, בת 56, נשיאת קבוצת שטיר לארגון תערוכות וכנסים בינלאומיים, מיטיבה להתלבש ולשדר מראה עסקי ונשי שיש בו גם נימה אישית. "חליפה מחויטת טובה היא עדיין הלבוש הכי נכון לעסקים", היא אומרת, "אבל בשנים האחרונות אני מרשה לעצמי מדי פעם ללבוש לפגישות גם זוג מכנסי ג'ינס טובים שיש להם מראה מסודר, עם חולצה מכופתרת וז'קט, או שמלה עם ז'קט, צעיף וסיכה".



שטיר נמנית עם אותן נשים שמסוגלות להתרוצץ יום שלם על עקבים גבוהים, אבל מודה שבשנים האחרונות עברה לעקבים רחבים ונוחים יותר. "בקיץ אני לובשת חליפות קלות או חולצות כותנה מכופתרות עם שרוולים קצרים וחצאיות בגזרה צרה באורך הברך, שתמיד נראות אלגנטיות, עם סנדלי עקב הסגורים מלפנים ופתוחים מאחור. זה נראה מחויט ובכל זאת מתאים לאקלים. לחלופין אני לובשת מכנסיים מחויטים עם חולצות טי או חולצות פולו או חולצת סריג דק. אני תמיד לוקחת אתי גם קרדיגן, כי במ