הבריכות בחצר, מגרשי הטניס והכלבים ליד השער הם כבר לא אביזרים הכרחיים במגוריהם של עשירי ישראל. לכמה מהם הקטע הזה ממש לא מתאים. רבים מהם נוטים לעזוב את צמודי הקרקע שברשותם לטובת מגדלי הדירות. הם כבר לא רוצים לגור בווילות, ומעדיפים את דירות הפנטהאוז הענקיות והיוקרתיות.
דוגמאות משוק הדירות במגדלים מגלות שגם דירה בבנייה רוויה יכולה להגיע למחירים של צמודי קרקע: צדיק בינו רכש דירת פאר בפרויקט בארי נהרדעא ב-2 מיליון דולר; אלפרד אקירוב השקיע 3.9 מיליון בדירת פאר מיוחדת בפרויקט מגדלי צמרת שלו בשדרות פנקס, ואהוד ברק השקיע 2.5 מיליון בדירה פחות מפוארת. בפרויקט YOO נרכשה בשנה שעברה דירת פנטהאוז במחיר שיא של 5.5 מיליון דולר.
בחברת הבנייה דנדי, הבונה מגדל מגורים יוקרתי בשכונת סביוני דניה ביישוב נשר, מספרים כי המעבר נובע משתי סיבות עיקריות: ראשית, המגורים במגדל הדירות מלווים בשמירה ואבטחה של שומרים בלובי ומצלמות בכל זווית של הבניין. שנית, עשירי המדינה לא מעוניינים לנקר עיניים, ובעיקר כעת, כשהפערים בחברה גדלים באופן משמעותי, מחפשים העשירים להחביא מעיני האחרים את הקשר שלהם לגינות הפרטיות הענקיות ושאר סממניו של עושר מופלג.
מירית עופר, אמו של דורון עופר, הבעלים של חברת דנדי, מכרה את הווילה הפרטית שלה בקיסריה ועברה להתגורר במגדל הדירות שבונה החברה בנשר. היא לא היחידה: כמוה, מסתבר, נוהגים גם רבים אחרים ממשפחות הצמרת הכלכלית בישראל, כדוגמת צדיק בינו, אהוד ברק ואחרים, שהתמקמו במגדלי דירות יוקרתיים בתל אביב.
"הווילות לא מתו או יצאו מהאופנה, ואין שום סימן לכך שצמודי קרקע על קרקע פרטית איבדו ממעמדם. הנקודה היא שבעבר לא היתה לאנשים אלטרנטיווה, לחיות במגורי יוקרה רוויים, ואילו עתה נוספה למשפחות שגרו בעבר בווילה, לאחר שהילדים עזבו עם השנים והיא התרוקנה, אפשרות לחיות בדירה מרווחת, לא גדולה מדי ויוקרתית", מסביר מתווך.
האדריכל אבנר ישר, בעליו של משרד האדריכלות ישר אדריכלים, תיכנן לא מעט מגדלי יוקרה למגורים בתל אביב, כמו פרויקט YOO ושכונת צמרת בתל אביב. ישר אומר כי "בעבר בית פרטי וקרקע היו פסגת החלום הבורגני הישראלי, אך כיום הדבר השתנה". לדבריו, התדמית של העשירים השתנתה. "כיום", הוא אומר, "התדמית של העשיר היא של מועדון יוקרתי מוגבל, ממש כמו המגדל".
ישר מציין כי עד עתה היה קשה לשכנע צרכן איכותי ובעל ממון כי בניין משותף על עמודים הוא הדירה האידיאלית עבורו, שכן המבנים הישנים התאפיינו בבעיות תחזוקה הנתונות להחלטות, לעתים שרירותיות, של ועד הבית, והשכנים לא היו מאותו מעמד חברתי.
"מגדלי היוקרה החדשים למגורים", אומר ישר, "מציעים חברות תחזוקה ושירותים המאפשרים לדיירים שאינם שוהים בדירה דרך קבע להיות בטוחים שהדירה נשמרת, ואין הם צריכים לדאוג לתחזוקתה. במגדלי יו, לדוגמה, הפנייה היתה לאוכלוסייה אמידה שרוצה לחיות במרכז ועם זאת ליהנות מפרטיות ואנונימיות".
התופעה של מגורים במגדלים היא רחבת היקף. רוב הבנייה במרכז שנראה בשנים הקרובות תהיה במגדלים, ורק חלק קטן תהיה מגדלי יוקרה למגורים. אז איך מבחינים? ישר אומר כי למגדל יוקרה כמה מאפיינים: מיקום, מתחם סגור, דירות בחלל גמיש ובלתי מחייב, שירותי ספורט, בריכה, לובי מפואר המאויש תמיד, תכנון על ידי אדריכלים בעלי שם ומפרט דירות הכולל אבזור עשיר.
מדד נוסף הוא כמובן המחיר. דירת יוקרה אינה ראויה להיקרא כך אם אינה עולה כמה מיליוני דולרים לפחות. במגדלי YOO, הנבנים על ידי קבוצת חבס בצפון תל אביב, המחיר למ"ר נע בין 4,000 ל-8,000 דולר, וישנן שמועות כי בני שטייניץ רכש באחד המגדלים חלל בכ-6.4 מיליון דולר.
בנוסף, המבנה מתוכנן אחרת ממבני המגורים הרגילים בישראל. "תכנון המגדלים נעשה בדגש על עיצובו הנקי של המבנה", מספר ישר, "וצריך לשים דגש על ההפניות לנוף". חשוב מאוד שיהיו מרפסות שיהיה ניתן לצאת ולצפות מהן לנוף, שכן ישר מציין, כי "ההנאה מהנוף מהווה את הפיצוי על הניתוק מהקרקע. הנוף הנשקף מהדירות הללו הוא המרכיב החשוב של הדירה, והם מנסים לקבל כמה שיותר ממנו".
נחלתם של עשירים? חברות הבנייה יגידו שלא. הן יטענו שהמגדלים מיועדים לכולם ויציעו לכם מגדלי מגורים שונים במחירים "סבירים", והאדריכלים יאמרו שבתכנון נכון אפשר להוריד את רמת המחיר של המגדלים לשכבת הביניים. אך על אף שהטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות להוזיל את עלויות הבנייה, התמחיר של הבונים נשאר גבוה.
אופנה חדשה בקרב המיליונרים: לא עוד וילות - עוברים לפנטהאוז במגדלי דירות
צלי גרינברג
4.2.2005 / 10:59