תביעה ייצוגית של בעל מניות בדור כימיקלים נגד משפחת דנקנר על סך של 107 מיליון שקל

מריו גילמן, רואה חשבון בהשכלתו, אשר רכש במארס 2003 מניות חברת דור כימיקלים , הגיש היום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב תובענה ייצוגית כנגד החברה, כנגד מנהליה - היו"ר הפורש צבי מור, המנכ"ל מיכאל ינובסקי וסמנכ"ל הכספים יוסי דיין - וכנגד בני משפחת דנקנר שהם בעלי השליטה בחברה - דוד דנקנר, אברהם דנקנר, שמואל דנקנר, לאה דנקנר ויצחק דנקנר - ואשר שימשו כדירקטורים בחברה יחד עם אורנה בינמוביץ, אביגדור קלנר, שמואל גורן, שמי שאלתיאל ודורון עמיר.



בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד עפר פירט, בועז וילנסקי, אודי הקר ואור נוי, נטען כי מנהלי החברה ניהלו אותה באופן רשלני, יצרו מצגים כוזבים בכל הנוגע למצבה הכלכלי של החברה, הביאו לקריסת מניות החברה ואובדן של 107 מיליון שקל לבעלי המניות מהציבור של החברה.



בתביעה נטען כי בתחילת 2003 הציגה החברה את תוצאות שנת 2002 ודיווחה על רווחי עתק, בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל. רווחים אלו, כך נטען בתביעה, התבררו בדיעבד כ"רווחים על הנייר" שלא היו קשורים לפעילות החברה או לתוצאות העסקיות שלה אלא אך "רווחים חשבונאיים" שנרשמו בגין רכישת קבוצת מופלפאן שביצעה החברה במחיר הנמוך עשרות מונים ממחיר שווייה בספרים.



לפי הנטען המשיכה החברה לצייר בדיווחיה עד לסוף שנת 2003 תמונה חיובית כאשר היא מצביעה על הפסד זניח של 7.4 מיליון שקל לעומת רווחי העתק שהציגה ב-2002 ואף הכריזה על חלוקת דיווידנד של 75 מיליון שקל לבעלי המניות. לטענת התובע "חלוקת דיווידנד בהיקף כזה הינה האינדיקציה המובהקת ביותר להצלחתה של חברה".



לטענת התובע, במצב זה נסק מחיר מניות החברה והיא נסחרה בשער גבוה וכתוצאה ממצגים אלו, שהציגו תמונה חיובית, רכש התובע את מניותיו בחברה בינואר 2004. שלושה חודשים לאחר מכן, טוען התובע, התברר כי המצגים שהציגה החברה היו מצגי שווא וכי התמונה שהוצגה היתה רחוקה מהאמת וכי גם הנהלת החברה, גם בעלי השליטה שלה וגם הדירקטורים ידעו זאת היטב.



לטענת התובע, בניגוד גמור לדו"ח שציין הפסד שולי ב-2003, דיווחה החברה על הפסד עצום של למעלה מ-40 מיליון שקל. "למרות שהפסד זה היה בידיעת המשיבים, לפחות ברובו, עת פורסם הדו"ח בשלהי נובמבר 2003, לא ניתנה כל אזהרה בדיווחי החברה", טוען התובע.



בעקבות זאת, טוען התובע, צנחה המניה עם פרסום הדו"ח של 2003 ב-20% וזאת בשל אובדן האמון המוחלט במנהלי החברה ומאותו רגע צללה המניה בעשרות אחוזים נוספים כך שעד סוף שנת 2004 איבדה החברה 80% מערכה.