הטכניון מקים מכון מחקר ננוטכנולוגי בהשקעה של 88 מיליון דולר

כתבת "הארץ" לענייני אקדמיה



בטקס חגיגי שנערך אתמול בירושלים הכריזו ראשי הטכניון ומשרד התמ"ת על הקמת מכון ננוטכנולוגיה חדש. המכון יוקם בהשקעה של 88 מיליון דולר - כ-30 מיליון מכספי הציבור - ויהיה הגדול ביותר שהוקם עד כה בישראל. ההשקעה הכספית בו הינה כמעט חסרת תקדים - הן בתחום החדש והמתפתח של ננוטכנולוגיה, והן בכלל במרכזי מחקר באוניברסיטאות. אך בכירים בכמה אוניברסיטאות אינם מוכנים לקחת חלק בחגיגה של הטכניון, בטענה שהכסף להקמת המכון הוענק לטכניון בהליך בלתי מקובל, ללא מכרז או "קול קורא", ובאופן שמפלה אוניברסיטאות אחרות. בשבועיים האחרונים, בחדרים סגורים ובשיחות אישיות, רחשה צמרת ההשכלה הגבוהה בישראל בטענות וביקורת נגד הטכניון ומשרד התעשייה והמסחר.



ננוטכנולוגיה, מלה שבשנים האחרונות נשמעת בשיחות סלון רבות, היא מדע המבוסס על אבני בניין זערוריות בגודל מיליונית המילימטר. מדענים בתחום מתיימרים להגשים פיתוחים מציתי דמיון כמו "ננובוטים", רובוטים זעירים שייסיירו במערכת הדם ויתקנו רקמות חולות, או שבבי מחשב מתוחכמים המהירים מאלו הקיימים היום. באופן שמזכיר את אופוריית ההיי-טק, בטכניון - ובכלל בישראל - אחוזים ב"קדחת הננו". אנליסטים חוזים כי ב-2015 תחום הננוטכנולוגיה יגלגל מחזור שנתי של טריליון דולר - וכולם רוצים להיות שם כשזה יקרה.



מכוני ננוטכנולוגיה הוקמו כבר לפני כחמש שנים בכמה אוניברסיטאות, אך בקנה מידה קטן בהרבה מהמכון שמתעתד להקים הטכניון. מכון הננו באוניברסיטת תל אביב הוקם בהשקעה ראשונית של כ-10 מיליון דולר, שהושגו מכספי תרומות, ועוד כשלושה מיליון דולר שהושגו מאוחר יותר ממענקי מחקר. מכון הננו באוניברסיטה העברית הוקם בהשקעה התחלתית של 12 מיליון דולר ועם תוכנית להשקעה כוללת של עד 20 מיליון דולר.



כיצד הצליח הטכניון, אם כך, לגייס מימון כספי דשן כזה? אנשי הטכניון מצאו תורמת: אנג'ליקה ברי, העומדת בראש קרן אמריקאית על שם בעלה היהודי המנוח, ראסל ברי. הקשר בין הטכניון לברי נוצר לפני כמה שנים, אך הדיבורים על ננוטכנולוגיה החלו לפני כשנה. ברי ניאותה להעניק לטכניון תרומה בסך 26 מיליון דולרים עבור מכון ננוטכנולוגיה - אך בתנאי אחד: שהמדינה והטכניון, ממקורותיו, יוסיפו כל אחד סכום דומה. בטכניון החליטו על גיוס 36 מיליון דולר, והחלו במאמצים לשכנוע המדינה להקצות את הכסף לפרויקט.



באותה תקופה, תחום הננו הלך ותפס תאוצה בישראל. "הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח" (פורום תל"ם) - הכולל את האקדמיה הלאומית למדעים, משרדי האוצר, התמ"ת, הביטחון והמדע והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) - הקים בדצמבר 2002 ועדה לאומית לננוטכנולוגיה. לננו יש סנדקים נוספים, בראשם המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, שפעל ללא לאות בכנסת ומחוצה לה להקמת קרן פרטית לננוטכנולוגיה, ובנו, חמי פרס, ממייסדי ומנהלי קרן ההון סיכון "פיטנגו" וממייסדי "איגוד קרנות ההון סיכון".



חברי הוועדה החליטו להגדיר את הננוטכנולוגיה כתחום בעל עדיפות לאומית, מתוך הנחה שאם התחום יוגדר כך, יהיה קל יותר לגייס כספים בערוצים בלתי מקובלים. פרופ' יעקב זיו, יו"ר פורום תל"ם ולשעבר נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, אומר זאת בגלוי: "היתה הרגשה שזה יאפשר לשר התמ"ת אהוד אולמרט להקצות לתחום כסף. אחרת הוא כבול בכל מיני כללים כיצד לחלק את הכסף".



כדי למנוע מעורובת ממשלתית בניהול האקדמי של האוניברסיטאות, נקבע בחוק כי העברת כסף לאוניברסיטאות תעשה רק דרך הות"ת, וכמו כן באמצאות כמה תוכניות ממשלתיות המעניקות מענקים לחוקרים שזכו ב"קול קורא" או "קרן מחקר תחרתוית". ההחלטה להעלות את הננוטכנולוגיה לתחום בעל עדיפות לאומית לא התקבלה בממשלה. אבל, אומר פרופ' זיו, כאשר נשיא הטכניון, הפרופ' יצחק אפלויג, הביא את התורמת ברי לפגישה עם השר אולמרט, הוא כבר היה משוכנע ונרתם לעזור.



"זאת קומבינה שרקח אולמרט", אומר בכיר באחת האוניברסיטאות. "הם יעבירו את הכסף דרך הוות"ת, שגם תרמה סכום סמלי, וככה ייראה שהכל נעשה בערוץ חוקי. אבל למה שיקימו את המכון דווקא בטכניון? אני לא שמעתי על סיבה אחת. אף אוניברסיטה לא ידעה על העניין עד שכל העסק היה מבושל, לא הוציאו שום מכרז".



כדי להמחיש עד כמה חריג היקף ההשתתפות של המדינה במכון של הטכניון, די להיזכר בפרויקט שקיבל את ההשקעה הכי גדולה מהמדינה - טלסקופ החלל "טאובקס", שישוגר ב-2006. בפרויקט זה הגיע התקציב ל-7-5 מיליון דולר, שנפרשו על פני כמה שנים. בתחום הננו, הסכום שקיבל הטכניון גדול בערך פי שניים מהסכום שהקציבה עד כה הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה למחקרים בתחום בכל האוניברסיטאות גם יחד.



לפי פרופ' זיו, הטענות נגד העיסקה של הטכניון "אינן מעשיות". לדבריו, התורמת הציבה דד-ליין עד ל-1 בינואר 2005, ו"הברירה היתה האם להיות עם שקיפות מלאה במסגרות שקיימות או לוותר על הכל". לדברי פרופ' אורי סיון, שיעמוד בראש המכון החדש של הטכניון, גם חוקרים ממוסדות אקדמיים אחרים יוכלו להשתמש במתקני המכון באופן "שוויוני לגמרי".



המדען הראשי של משרד התמ"ת, הד"ר אלי אופר, אישר שהכסף הועבר ללא מכרז: "בשביל לעשות משהו לא שגרתי צריך לעשות דבר לא שגרתי".



דוברת התמ"ת מסרה בתגובה: "הסיוע ניתן באמצעות הקצאת מדען ראשי ופורום תל"ם. כל מוסד אקדמי שיביא תרומה המיועדת לננוטכנולוגיה יקבל סיוע דומה, וזאת כבר נאמר לכל המוסדות".



"אלה כספי מדינה שהולכים לטכניון מבלי שיש מנגנון בקרה על השימוש בכסף", אמר בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה. הבכיר העלה עוד כמה שאלות: בידי מי תהיה הבעלות על קניין רוחני שיווצר שם? למדינה, שהשקיעה כסף בתשתית? או לטכניון, שבתחומו נעשה המחקר? ומה במקרים שבהם תגליות נעשו על ידי חוקרים שאינם מהטכניון?