בית המשפט העליון דחה היום את ערעורו של עדי אייל, בעל השליטה בקבוצת מחשוב ישיר, העוסקת במכירת מחשבים ובפיתוח ושיווק תוכנה, על הרשעתו בעבירה של שימוש במידע פנים. בית המשפט דחה גם את ערעורו של אייל על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה לא יוכל אייל לשמש כדירקטור בחברה ציבורית בחמש השנים הקרובות בשל ההרשעה. העבירה שבה הורשע אייל נוגעת לעסקות שביצע במניות תשלובת אלוני במאי 1997.
תחילתה של הפרשה לפני כ-8 שנים, כאשר תשלובת אלוני ניהלה משא ומתן עם איטונג תעשיות לרכישת 50% ממניות משפחת אלוני בחברה על ידי איטונג. במאי 1997, ימים אחדים לפני שתשלובת אלוני דיווחה על העסקה, ביצע עדי אייל, שכיהן באותה העת דירקטור בתשלובת אלוני, שתי עסקות לרכישת מניות של תשלובת אלוני בסך של כ- 150 אלף שקל.
בית המשפט השלום הרשיע את איל בעבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, וגזר עליו עונש של תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 40 אלף שקל. בנוסף קבע השופט עמירם בנימיני כי עקב הרשעתו של אייל בעבירה של שימוש במידע פנים, הוא לא יוכל לכהן כדירקטור בחברה ציבורית במשך חמש השנים הקרובות. יש לציין כי האיסור על מי שהורשע בעבירה מסוג זה מלשמש כדירקטור בחברה ציבורית, קבוע בחוק החברות. אייל ביקש מביהמ"ש להשתמש בסמכותו להתיר לו לחרוג מהאיסור, אך בקשתו נדחתה.
אייל עירער לבית המשפט המחוזי, הן על ההרשעה והן על ההחלטה שלא להתיר לו לשמש כדירקטור, והמדינה מצידה עירערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים, ואיל ביקש לערער לבית המשפט העליון. השופט חשין דחה כאמור את בקשתו של אייל.
בית המשפט דחה בין היתר את טענתו של אייל כי המידע בו עשה לכאורה שימוש לא היה מהותי, ולראיה, המידע לא דווח לרשות לניירות ערך. על פי הטענה, אם הרשות היתה סבורה כי מדובר במידע מהותי, היא היתה מגישה כתבי אישום בשל כך, והעובדה שלא עשתה כן - מראה כי לא מדובר במידע מהותי. השופט חשין קבע כי אין בהחלטתה של רשות ניירות ערך שלא להעמיד אחרים לדין כדי לשנות את קביעת בית המשפט השלום והמחוזי כי מדובר ב"מידע פנים".
באשר לבקשתו של אייל לכהן כדירקטור למרות הרשעתו, קיבל בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה חריגה מהאיסור הזה צריכה להיעשות רק במקרים נדירים בהן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. העבירה שבה הורשע אייל, אמר השופט, "הינה בליבת העבירות המשבשות את פעילותו של שוק ההון ואת פעילותן של חברות ציבוריות. לא בכדי קובע חוק החברות במפורש כי הרשעה בעבירה זו מונעת אדם מכהן כדירקטור בחברה ציבורית. משלא נמצא כי קיימות בעניינו המיוחד של המבקש נסיבות מיוחדות שיצדיקו סטייה מן הכלל, לא נמצא גם טעם טוב למתן רשות ערעור". (רע"פ 11428/04).