בנק ישראל: בנקים מחויבים לקבוע מסגרות אשראי - ולהיצמד אליהן

מאת רן רימון וניצן כהן



המפקח על הבנקים פירסם היום הוראה בנושא ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עו"ש שאמורה לעקור מן השורש את אחת התופעות הישראליות ביותר: מוסד החריגה מהאוברדראפט. ההוראה החדשה נועדה להפסיק את הנוהג הרווח בישראל של ניהול חשבונות אלה, תוך חריגות תכופות ומתמשכות ממסגרות האשראי המאושרות.



בהוראה שפירסם היום יואב להמן, נקבע כי החל מהראשון בינואר 2006, יהיה על הבנקים לקבוע מסגרת אשראי המתאימה לצרכי הלקוח, לכושר ההחזר ולבטחונות שלו וזאת על בסיס ניתוח מתועד, לצורך אישור המסגרת על ידי גורם האשראי המוסמך בבנק. ההסכם יבהיר את מחויבות הלקוח והבנק לפעול רק בתוך המסגרות המאושרות ובלא חריגה מהן. הבנק יוכל לקבוע סכומי סף שונים לקבוצות לקוחות כאלה שלגביהן יוגדרו קריטריונים כלליים לניתוח המתועד של צרכי האשראי.



ההסדר החדש יקשה מאוד על חייהם אלפי ישראלים שפועלים היום בחופשיות תוך חריגות ממסגרת האשראי (שהיא בעצמה סוג של הלוואה), שיצטרכו למצוא מהר מאוד מקורות לכיסוי החריגה הנוכחית שלהם, במידה ולא תוגדל להם מסגרת האשראי. עם זאת, ההוראה החדשה אינה סותמת לגמרי את הגולל על חריגה בפועל ממסגרת האשראי שאישר הבנק ללקוח. הבנק רשאי יהיה להעמיד מסגרת אשראי חד צדדית נוספת - ובלבד שיידע את הלקוח.



כדי להימנע ממצב בו ינצלו הבנקים את המסגרת החד צדדית לחיובים מנופחים קובעים בפיקוח כי מסגרת חד צדדית כזו לא תחויב בעמלה, ושיעורי הריבית עליה לא יעלו על אלה שנקבעו למסגרת האשראי האחרונה שהוסכמה בכתב עם הלקוח ונחתמה על ידו. במקרה שיבקש לקוח חריגה, והבנק יהיה מוכן להיענות לכך, תוסכם מראש ובכתב מסגרת מתאימה התואמת את היקף האשראי הנוסף המבוקש.



ע"פ התקנות החדשות, תוספת ריבית חריגה ועמלות טיפול מיוחדות יתאפשרו רק במקרים בהם התאגיד הבנקאי לא היה יכול למנוע את החריגה, ואף זאת רק בחשבונות שסווגו על ידי התאגיד הבנקאי מראש כחובות בעייתיים.



בפיקוח על הבנקים סבורים שהמגבלה החדשה היא בעצם לטובת האזרח שינהל מעתה באופן מושכל יותר את חשבונותיו. בפיקוח טוענים כי ההוראה נועדה להקטין את אי הוודאות הנגרמת ללקוח ולתאגיד הבנקאי כאחד כתוצאה מחריגות אשראי בחשבונות העו"ש: מנקודת מבטו של הלקוח קיימת אי ודאות באשר למסגרת האשראי המועמדת לרשותו בפועל (שכן הוא פועל הרבה פעמים מחוץ למסגרת בלי ידיעתו) לחיובים הספציפיים שיכובדו ע"י הבנק, לתנאים ולשיקולים העשויים להנחות את הבנק בהחלטותיו אלו, ולעלות האפקטיווית של אשראי זה.



תופעת החריגות ממסגרות האשראי מקשה גם על קיום נאות של חוק המחאות ללא כיסוי ועל היכולת לאכוף אותו, ולכן פוגעת במחזיקים בשיקים כאלה ובאמון הציבור באמצעי תשלום זה. "חשוב ששינוי דפוסי הפעילות בעקבות ההוראה החדשה ינוצל על ידי הלקוחות לתכנון מושכל של האשראי שהם נוטלים מהבנקים, ועל ידי הבנקים הוא ינוצל לשיפור הניהול והבקרה בתחום האשראי בעו"ש וחח"ד ובכלל" אומרים בפיקוח על הבנקים. בפיקוח מדגישים כי אין בהוראה זו כדי להכתיב לבנקים את מבנה מסגרות האשראי, עלותן, ואת מנגנון התאמתן לצורכי הלקוח.