תקדים בעליון: פיצויים לפלשתינאי שנפצע ע"י צה"ל

בפסק-דין תקדימי קיבל היום (חמישי) בית-המשפט העליון את תביעת הנזיקין של עזאם דאהר, פלשתינאי תושב ג'נין, נגד המדינה, על פציעתו בפיזור הפגנה ליד ביתו במהלך האינתיפאדה הראשונה, ביולי 1991. השופטים הרחיבו בראשונה את "הנזק הראייתי" אל מעבר לתחום הרשלנות הרפואית, לתחום החקירות שמקיימים גופים רשמיים, ולתקדים זה עשויה להיות השלכה על חיוב בפיצויים בשל רשלנות בביצוע חקירות. התיק הוחזר לבית-המשפט המחוזי לקביעת שיעור הפיצויים.



על פי כתב התביעה, הובא דאהר לבית-חולים בג'נין כשהוא פצוע קשה בראשו, והועבר לבתי-חולים ברמאללה ובירושלים. לגרסת בן-דודו שהיה עמו באירוע, נסעו השניים במכוניתו בסמוך לצומת מחנה הפליטים בג'נין, וכשהמכונית חלפה ליד כמה חיילים נורו יריות לעבר הרכב, שכתוצאה מהן נפצע דאהר בראשו. יומיים אחרי האירוע התייצב במשטרה בן-דוד נוסף ודיווח על הירי והפציעה, ואילו בן-הדוד שהיה עמו בשעת התקרית התייצב במשטרה רק שלושה חודשים מאוחר יותר. דאהר עצמו, שלא יכול היה לדבר כתוצאה מהפציעה, לא התייצב במשטרה.



ביצוע ירי קליעי הפלסטיק יוחס בתביעה לסרן יואב, שפיקד על הכוח בצומת, והתביעה כוונה נגדו ונגד המדינה. הנתבעים טענו כי יואב ואנשיו לא ירו לעבר רכב כלשהו, וכי הרכב לא יכול היה לעבור בצומת שהיה חסום לחלוטין. יואב וחייליו טענו בעדויותיהם כי במקום התגודדו מאות פלשתינאים שהתפרעו, רגמו אבנים והבעירו צמיגים ומכלי אשפה, והחיילים פיזרו אותם באמצעים מקובלים לפיזור הפגנות. סרן יואב טען כי ירה כמה קליעי פלסטיק לעבר רגלי המתפרעים, אולם לא לעבר כל מכונית. המדינה טענה עוד כי גם אם דאהר נפצע מירי של יואב, לא מדובר בירי רשלני וכי מדובר ב"פעולה מלחמתית" שאין עליה אחריות נזיקית.



המדינה חויבה בנזיקין



התובע הלין גם על כך שמכוניתו של בן-הדוד לא נבדקה בידי מומחי מז"פ, ומומחה מטעמו טען כי "אם החוקרים היו משתמשים בשיטות מדעיות שגרתיות לחקירת אירועי ירי במשטרה ובמצ"ח, ניתן היה לאשש או לסתור את הגרסאות שבמחלוקת". לטענתו, ה"נזק הראייתי" שהסבה לו המשטרה במחדלה אמור להעביר את נטל השכנוע לכתפי המדינה, ולהביא לניצחונו בתביעה.



השופטים אליהו מצא ומישאל חשין, קיבלו את הערעור כנגד דעת המיעוט של השופט אדמונד לוי. "בפסיקת בית-המשפט העליון יושמה עד כה ההלכה רק בתביעות שעילתן רשלנות רפואית", קובע מצא, "אולם אין הצדקה עניינית להגבילה להקשר הרפואי בלבד. במחדלה לבדוק את המכונית בידי מומחה מז"פ, שללה המשטרה מדאהר את הראיה המרכזית שנדרשה לו להוכחת טענתו כי נפגע מקליע פלסטיק שנורה על-ידי סרן יואב".



ועם זאת החליט בית-המשפט לחייב בנזיקין רק את המדינה ולא את סרן יואב, מאחר ש"המשטרה הסבה נזק ראייתי לא רק לדאהר אלא גם לסרן יואב - שהתבטא בשלילת יכולתו לסתור את טענתו של דאהר כי נפגע מקליע שירה סרן יואב". בית-המשפט גם דחה את טענת המדינה כי מדובר ב"פעילות מלחמתית" שאין עליה אחריות נזיקית, וקבע כי "סיווג פעילותם של שלושה או ארבעה חיילים שעליהם הוטל לפזר התפרעות של אזרחים המבעירים צמיגים ומשליכים אבנים כ'פעילות מלחמתית' נראה מרחיק-לכת".



המדינה גם חויבה בתשלום הוצאותיו של דאהר והוצאות משפטיות בגובה 40 אלף שקל. עורך-דינו של דאהר, עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, אמר כי "מדובר בתקדים חשוב, שכן החלת הלכת 'הנזק הראייתי' למקרים של רשלנות המדינה בחקירת אירועים יכולה להשליך לגבי כל מיני רשויות חוקרות כמו מז"פ, מצ"ח או ועדות חקירה".