החזון שלנו פשוט: לאבטח את כל האינטרנט

מאת יובל דרור ורוני ליפשיץ

משרדו של מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט , גיל שויד, קרוי בחברה "הלשכה". מהחדר הגדול והמרווח, הממוקם בקומה ה-24 של מגדל יהלום הסמוך לבורסת היהלומים, נראית תל אביב קטנה מתמיד.

חדרו של שויד מסודר ברישול מתוכנן. הוא עמוס אלבומי תמונות, גאדג'טים ודגמי מכוניות, כמעט כמו חדר ילדים. על שולחנו שומר שויד מאמר שהופיע בעיתון "הארץ" ובו תוהה עורך מדור "שוק ההון", עמי גינזבורג, כיצד יכולים המשקיעים לסמוך על מנכ"ל חברה שאינו יודע לנהל את תיק השקעותיו, מאחר שלא מכר חלק ממניותיו בצ'ק פוינט בתקופת השיא.

"המקצוע שלי הוא לא לנהל השקעות, אלא לנהל את צ'ק פוינט", אומר שויד. "אני אדם רציונלי שעושה דברים רציונליים. אם הייתי מוכר מניות, היו לי כיום פחות מניות בחברה שאני מאמין בה. איני סבור שהגענו לשיא, ובמבט של 30 שנה קדימה אני בטוח שהחברה עוד תוכיח את עצמה".

צ'ק פוינט הוקמה ב-93' כשהתחילו גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר לכתוב תוכנת הגנה למחשבים ברשתות תקשורת, במימונה של חברת BRM הירושלמית. התוכנה, שכונתה Firewall, פרצה לשוק העולמי בעקבות הסכם שיווק עם חברת סאן מיקרוסיסטמס, ששלטה על כ-60% משוק השרתים לאינטרנט. באותה עת לא היתה לסאן תוכנת הגנה, והיא שיווקה ללקוחותיה את התוכנה של צ'ק פוינט עם השרתים שייצרה.

כמה שנים לאחר מכן בוטל החוזה עם סאן, אך צ'ק פוינט כבר היתה נטועה עמוק מאוד ברשת. מצוידת בפתרון שנהפך למותג יוקרתי, באסטרטגיית שיתופי פעולה ובארכיטקטורה בעלת ממשק פתוח, נהפכה צ'ק פוינט לחברה המובילה בעולם באבטחה ארגונית באמצעות תוכנת Firewall, על פי סקרי שוק.

להצלחה הטכנית והשיווקית יש הדים פיננסיים חד-משמעיים. מאז הנפקתה ב-96' סיגלה לעצמה החברה מנהג, להביס בעקביות את תחזיות האנליסטים ולהציג שיעורי צמיחה מפתיעים. ברבעון הרביעי של 2000, לדוגמה, כשהתעשייה היתה נתונה במשבר עמוק וגם האנליסטים שהאמינו בצ'ק פוינט ציפו לרווח למניה של 40 סנט בלבד, הפתיעה החברה ודיווחה על רווח למניה של 46 סנט.

מכירות החברה ב-2000 הסתכמו ב-425.3 מיליון דולר - צמיחה שנתית של 98% בהשוואה ל-99'. רווחי החברה הסתכמו ב-221.2 מיליון דולר וביטאו גידול של 131% בהשוואה לרווחיה ב-99'.

ואולם נראה כי ההצלחה אינה משביעה את רעבונה של וול סטריט. כשאמר שויד בסוף 99' כי החברה תצמח ב-40%, חשבו האנליסטים שהוא שמרן וכי היה עליו להכריז על יעד צמיחה גבוה יותר, של 50%.

השאלה המסקרנת ביותר בתעשייה מדי רבעון היא מתי תיכנע צ'ק פוינט להאטה. כמה אנליסטים סבורים כי תחילת הכניעה התחילה להסתמן ברבעון הראשון של 2001; הכנסות החברה ברבעון זה הסתכמו ב-145 מיליון דולר, בעוד התחזיות צפו הכנסות של 150-147 מיליון דולר. שיעור הצמיחה מהרבעון הרביעי ב-2000 היה 3.2% בלבד, וכמה מבתי ההשקעות אף התחילו להוריד את מחירי היעד של המניה, לאחר שאיבדה קרוב ל-50% מערכה בחודשים האחרונים. ואולם גם לאחר ירידה זו נסחרה צ'ק פוינט לפי שווי שוק של כ-15 מיליארד דולר.

בשיחה עם שויד מתקבל הרושם כי הוא מסוגל לדקלם כל שורה בדו"ח הכספי של החברה וגם להודות במלכוד שאליו נקלע. "אם אתה צופה צמיחה של 50%, אומרים לך שאתה שמרן מדי. כשאתה שואל אם צמיחה של 60% זה בסדר, אתה זוכה לתשובה: 'כן, זה בסדר. אבל עכשיו נראה אותך עומד בזה'. אתה נמצא בלחץ מתמיד שאינו פוסק לרגע, וכשאתה מצליח הלחץ רק גובר", הוא אומר.

מבקריו של שויד טוענים כי הוא מודע ליכולת הצמיחה האדירה של החברה, ולכן נוקט מדיניות שמרנית מדי, כדי לחזור ולהפתיע את השוק. שויד, לעומת זאת, טוען כי אינו שמרן, אלא ריאליסט. "השנה האחרונה הוכיחה שאף אחד אינו יכול לחזות את העתיד", הוא אומר.

לפני שבועיים הוריד בית ההשקעות ליהמן ברדרס את המלצתו למניית צ'ק פוינט מ"קנייה חזקה" ל"קנייה", בטענה שהתחרות בשוק של צ'ק פוינט גוברת, במיוחד מכיוונה של ענקית התקשורת סיסקו. הסבר זה הצליח להרגיז את שויד: "בשוק יש קרוב ל-100 חברות פיירוול. סיסקו אינה גורם חדש, אלא מתחרה בנו 5-4 שנים, ונורטל עושה זאת 4-3 שנים. בעבר גם סאן ויבמ רצו להיכנס לשוק הזה, אך כיום המוצרים שלהן בדרך החוצה. נראה לי מוזר להזכיר דווקא עכשיו את סיסקו. בכל מקרה, ליהמן ברדרס ביססו את ההמלצה שלהם על מידע שגוי לגבי פרויקט שלכאורה הפסדנו ובפועל לא היה בתחום שלנו.

"אנחנו לא צריכים לנצח את כולם. תחרות היא טובה. היא טובה גם לנו. לו היית מסתובב בתערוכה למוצרי אבטחה לפני שנתיים-שלוש, היו אומרים לך שמלבד צ'ק פוינט, יש פה חמש חברות סטארט-אפ מבטיחות. ואולם אם תבדוק עתה, תגלה ששתיים נסגרו, שתיים התמזגו או נמכרו, ורק אחת נותרה בחיים - וגם זה לא אומר שהיא תחזיק מעמד עד החודש הבא".

למה לי רישום כפול?

בשוק ההון המקומי היו שמחים לשמוע כי שויד מסכים לרשום את מניית צ'ק פוינט למסחר בבורסת תל אביב. מניית צ'ק פוינט, שהוכרזה לפני שבועות ספורים כמניה הנסחרת ביותר בבורסת נאסד"ק, עם ממוצע של כ-14 מיליון מניות המחליפות ידיים מדי יום (או כמיליארד דולר), היתה יכולה לעשות לבורסה המקומית רק טוב.

ואולם שויד אינו מבין מה ייצא לו מזה: "למה אני צריך שהמניה תיסחר גם בתל אביב? אנחנו לא מגייסים כסף, השוק הפיננסי הסוחר במניות צ'ק פוינט גדול ורציני, וקרוב ל-30 אנליסטים מכסים את מניית החברה. בשביל מה אני צריך את זה?"

לא רק הבורסה של תל אביב מעוניינת שהמניה היוקרתית ועתירת התנועה תיסחר אצלה. גם שאר הבורסות אינן מהססות לשווק עצמן באגרסיוויות. "לפני חודשים ספורים הגיעו אלי נציגים מבורסת ניו יורק (NYSE) והסבירו לי כי המניות הרציניות נמצאות שם ולא בנאסד"ק ושכדאי לי לעבור אליהם. גם מאיסד"ק פנו אלינו, ואפילו עשו לנו תרגיל והתחילו לסחור במניה בלי ליידע אותנו. אבל אנחנו מרוצים מנאסד"ק ונישאר שם", הוא אומר.

חזון פשוט

עם טכנולוגיה מוצקה ושיתופי פעולה עם ענקים כמו אריקסון, נוקיה, ברודקום, קומפאק ויב