מניות ברשת: איך תפתחו חשבון אצל ברוקר מקוון

פתיחת חשבון אצל הברוקרים המקוונים הזרים היא כמו טירונות בתותחנים: "לא קשה, לא קל, לא ארוך, לא קצר". באתרי האינטרנט אמנם יסבירו שבארבעה-חמישה צעדים מהירים תוכלו להתחיל להשקיע, אך קוראים רבים כבר העירו, ובצדק, שהעניין מעט יותר מסובך מכך. בשורה התחתונה המהלך ראוי, ויחסוך כסף רב בעמלות במסחר במניות זרות או ישראליות בחו"ל.



את תהליך פתיחת החשבון נדגים על אמריטרייד (www.ameritrade.com), אבל הוא לא שונה משמעותית גם באי-טרייד (www.etrade.com), באתר של צ'ארלס שוואב (www.schwab.com) או אחרים. בכולם צריך להיכנס לאתר האינטרנט, ללחוץ על "פתח חשבון" (open account) ואז להזין כמה סדרות נתונים. בכל אתרי האינטרנט הלקוח מתבקש להזין אותם הנתונים (כגון שם מלא, כתובת, מספר הטלפון, אימייל וכו'), אם כי בסדר קצת שונה.



כולם גם נמצאים בעיצומה של מלחמת מחירים קשה, שפועלת לטובת הצרכן: אמריטרייד מציע מסחר ב-11 דולר לפעולה (לעומת 25 דולר ויותר בבנקים הישראליים), וכן 30 ימים ראשונים ללא עמלות. ללקוחות שאוהבים "לשבת" על המניות שלהם זו הצעה אטרקטיבית, משום שניתן למעשה להכין את כל התיק ולבצע את כל הפעולות באותם 30 יום, ללא עמלות; באי-טרייד מציעים 10 דולר לפעולה עם הנחות של עד 500 דולר בעמלות בהתאם לסוג וגודל התיק; ובשוואב מציעים 10 דולר לפעולה ו-30 ימים ראשונים נטולי עמלות.



חשוב מאוד: באתרים הבולטים, כמו אלו שצוינו, ניתן לאורך כל הליך הרישום למצוא לינק שדומה לזה: a New Accounts Representative, Chat with ומשמעותו פתיחת תיבת שיח עם נציג שירות. זו אופציה משמחת מאוד שמאפשרת להתיש את איש השירות, האדיב תמיד, עד שחולפים על פני כל המוקשים בטפסים. ההתקשרות עימו היא כמובן באנגלית.



שלב 1: נדגים, כאמור, על אמריטרייד: בשורות הטקסט במרכז מקישים על "פתח חשבון", ובדף שנפתח מקישים על Online Now". "Apply בדף הבא מסמנים את Individual ומקישים המשך. בדף הבא רוב המשקיעים יסמנו את Cash, אם כי יש אפשרויות נוספות כמו מסחר באופציות. מסמנים וקוראים את המסמך שבתחתית העמוד ולוחצים על Next, ולחיצה דומה גם בעמוד הבא.



שלב 2: ממלאים את הפרטים המסומנים בכוכבית, ואם רוצים גם את היתר. הכוונה לשם מלא, כתובת, עיר, בוחרים במדינה המתאימה (טיפ: ישראל), מצרפים את מספר הטלפון ברובריקה האמצעית ומקלידים פעמיים כתובת אימייל תקפה. ברובריקה השלישית לא נוגעים ועוברים לרביעית, שם מזינים את המצב המשפחתי, שם האם לפני הנישואים, תאריך הלידה (חודש, יום, שנה), מציינים למטה כי אתם תושבי ישראל ו-Next.



בעמוד הבא מסמנים "לא" בשלוש השאלות ומקישים Next. אוטוטו קופצים שלב: ממלאים את פרטי המעביד (שם, תפקיד, כתובת, עיר ומדינת ישראל), ובתיבה הבאה מציינים מהם המשכורת השנתית, ההון ומספר השארים. ואז שוב - Next. בודקים שאין טעויות וממשיכים לדף הבא.



שלב 3: מקישים פעמיים מספר בן ארבע ספרות שישמש אתכם להמשך, ומדלגים בשמחה וששון לשלב השלישי. כאן יש מסמך ארוך כגלות עצמה שמומלץ לקרוא, אבל אפשר להבין גם את מי שמסמן למטה בתיבה הריקה וממשיך הלאה. מתוך שש התיבות האפשריות, מרבית הגולשים שאינם בארה"ב בוחרים ברביעית (Wire Transfer), שמשמעה העברת כסף מהבנק בישראל לחשבון הזר. הכסף כמובן עוד לא עובר, זו רק הצהרת כוונות לגבי איך נממן את המסחר.



שלב 4: כאן נבחר בטפסים שאותם עלינו למלא ולפקסס או לשלוח בדואר. מעל התיבה האמצעית מופיעה הכתובת למשלוח דואר או פקס. הטפסים הם W8BEN וצילום של הדרכון. למי שיש סורק בבית, ניתן לענות על הטפסים ולשלוח באימייל, ואפילו ניתן לסרוק את הדרכון (בשחור לבן!) ולשלוח. בתיבה האמצעית תמצאו קישור למסמך W8BEN וקישור למסמך שנקרא Application וכולל את כל הפרטים שהזנתם עד כה. רק לחתום ולשלוח. ה-W8BEN כולל פרטים דומים לאלו שהזנתם עד כה, שכוללים שם, כתובת וחתימה. זמן לא רב אחרי משלוח הטפסים תקבלו לדואר האלקטרוני תשובה שמאשרת את קבלתם, מפנה אתכם לסניף הבנק שלכם ומציינת לאיזה חשבון בארה"ב להעביר את הכסף.



בסניף הבנק המקומי תקבלו מסמך שכותרתו "העברת מט"ח לחו"ל ולבנקים מקומיים", אותו יש למלא באנגלית בעזרת אנשי הבנק שיספקו את שם הסניף ומספרו, בעוד שאתם תוסיפו את מספר הלקוח, השם, המען, הסכום שאותו אתם מבקשים להעביר (בדולרים) וכן פרטי המוטב - כלומר כתובת החשבון ומספרו בארה"ב (כפי שקיבלתם בדואר האלקטרוני). בגין העברה כזו יגבה מכם הבנק עמלות של 40-20 דולר, שיכללו גם עמלת המרת שער. הרבה כסף, אבל כזה שיחזור אליכם כבר אחרי שתי פעולות.



זהו. לאחר יום-יומיים תקבלו אישור על הפעלת החשבון, ותוכלו להתחיל לסחור.