בנקאות האינטרנט מניבה בעיקר הוצאות / הארץ

מאת עמית שרביט

רשת האינטרנט עדיין לא שינתה את עולם הבנקאות. החזון האפוקליפטי שהשמיע לפני כשנה מנכ"ל הבנק הבינלאומי , שלמה פיוטרקובסקי, ולפיו בתוך כמה שנים ייסגרו כ-50% מסניפי הבנקים הקיימים כיום ושיעור דומה של עובדים יפוטרו, נראה היום תלוש מהמציאות.

כמו בתחומים נוספים, ההערכות לגבי אופן השימוש בבנקאות באינטרנט ואופיו זהירות מבעבר. המערכת משדרת כיום מסר שונה לגבי תפקידו של האינטרנט: בעבר הלא רחוק הוא נתפש כערוץ הפצה מרכזי, שיעמוד בפני עצמו; כיום הוא מהווה חלק מסל השירותים של הבנקאות הישירה.

מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי מספר המשתמשים בשירותי בנקאות באמצעות האינטרנט הגיע ביוני 2000 לכ-310 אלף, כולם לקוחות פרטיים. בסוף 2000 היו בבנקים כ-5.2 מיליון חשבונות עו"ש, ומספר משקי הבית המחוברים לאינטרנט הוערך אז במיליון. עם זאת שיעור הגידול במספר משתמשי האינטרנט התייצב לפי שעה על אחוזים נמוכים מדי חודש. הפוטנציאל העולה מנתונים אלה רחוק ממיצוי, לפחות בטווח הקרוב.

באחרונה דיווחו הבנקים על כ-460 אלף לקוחות אינטרנט. ואולם מבנק ישראל נמסר כי נתונים אלה אינם משקפים מספרים מדויקים של משתמשי השירותים. כלומר, ייתכן שדיווחי הבנקים כוללים גם לקוחות לא פעילים, שרק נרשמו או השתמשו פעמים בודדות בלבד בערוץ זה. על פי הערכה לא רשמית של בנק ישראל, יש רק כ-200 אלף משתמשים בפועל, ולא ידוע מה היקף השימוש שהם עושים בשירות.

יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי , אומר כי כיום, כ-3% מסך כל הפעילות נעשית באמצעות האינטרנט. הפעילות בערוצים הישירים בכלל, כגון שירותים טלפוניים, מסתכמת בכ-46% מסך כל הפעילות, והיעד של הבנק הוא להגיע בסוף השנה להיקף פעילות של 50% בערוצים הישירים.

מנהל מגזר הבנקאות הישירה בבנק המזרחי , אילן פלאטו, אומר כי לבנק קרוב ל-20 אלף לקוחות המשתמשים בשירותי הבנקאות באינטרנט. תחום האינטרנט בבנק המזרחי מהווה כ-4% מתחום הבנקאות הישירה, לא כולל פעילות בכספומט.

מנהל תחום המחשוב בבנק הבינלאומי, יוסי לוי, אומר כי הפעילות באינטרנט בבנק מהווה כ-2.5 ימי עבודה בחודש.

בכנס שנערך בתחילת מאי השנה ועסק בבנקאות באינטרנט, טענו הדוברים כי הבנקים עדיין אינם מפיקים מהאינטרנט ערך מוסף התורם להכנסותיהם. זאת, הסבירו, מכיוון שהשירות באינטרנט ניתן ברובו בחינם, העמלות באינטרנט נמוכות באופן ניכר לעומת העמלות שמשלמים בסניפים, ובנוסף ניתנות הטבות למשתמש. עם הטבות אלה נמנים סבסוד של עד כנקודת ריבית בעת הפקדה בפיקדונות או תוכניות חיסכון.

מנתוני הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עולה עוד כי עיקר הפעילות מסתכמת בקנייה ומכירה של ניירות ערך. עד הרבעון השני של 2000 בוצעו באמצעות האינטרנט כ-200 אלף עסקות בניירות ערך בכל חודש ורק אלפים בודדים של עסקות אחרות, כגון הפקדות והעברות. בתקופה זו מדד נאסד"ק הרקיע שחקים, והאופוריה סביב מניות הטכנולוגיה היתה בשיאה.

הבנקים זיהו את הפוטנציאל הטמון במסחר בניירות ערך ומט"ח, ולכן הם מאפשרים ללקוח לקבל את כל המידע, באופן זמין, כדי שילחץ לבסוף על העכבר - יקנה וימכור מניות. האתרים מציעים לרוב שירותים דומים, כמו מידע עדכני מחדר העסקות של הבנק. בנק הפועלים, לדוגמה, מאפשר ללקוחות מסוימים לכתוב בעצמם אופציות מעו"ף.

כיום ניתן לבצע באמצעות האינטרנט כמעט את כל הפעולות הבנקאיות למעט פתיחת חשבונות עו"ש. הבנקים שבהם לא ניתן לבצע פעולה מסוימת מזדרזים ליישר קו, ובקרוב יציעו כולם את אותם השירותים כמעט.

לקראת סוף 97' התיר בנק ישראל לבנקים לספק ללקוחות שירותים באינטרנט. בשלב הראשון הותר להם לספק מידע בלבד. כיום מחזיקים כל הבנקים הגדולים אתר שיווקי, המספק מידע על המערכת הבנקאית. אתרים אלה כוללים לרוב כלי עזר לגולשים, כמו מחשבונים פיננסיים, ומספקים מידע עדכני משוק ההון, דו"חות כספיים של חברות וכדומה. כמו כן מפרטים האתרים את ההטבות שמציע הבנק לגולש ואת האפשרויות העומדות לפניו. כאלה הן למשל תוכניות חיסכון חדשות, רשימת קרנות הנאמנות לפי התפלגות נכסיהן וכדומה.

בהמשך, באופן מבוקר והדרגתי, הורחבו תחומי הפעולה המותרים. לאחר מתן שירותי המידע הותר לבנקים לאפשר ביצוע פעולות, כמו העברות בין חשבון לחשבון של אותו לקוח. מהאתר השיווקי של הבנק ניתן, ברוב המקרים, להיכנס לאתר שבו אפשר לבצע פעולות באמצעות קוד אישי וססמה.

יוצא הדופן באופן ההתקשרות לשירות הוא בנק דיסקונט, מכיוון שהוא דורש ערכת התחברות המגיעה כתקליטור, דבר המגביל את המשתמש למחשב שבו התקין את המערכת. מנהלת האגף לבנקאות ישירה בבנק דיסקונט, עירית ברגר, מדגישה כי היתרון בהתקנת המערכת הוא ברמת האבטחה שזו מספקת.

ללקוחות הבנקים מותר לבצע את רוב הפעולות, כולל העברות כספים לצד שלישי. בעבר חששו הבנקים מסוג פעילות כזה, משום שניצול פרצה באבטחת המידע על ידי גורם לא רצוי עלול להסב להם נזק רב.

בנק הפועלים , הבנק הבינלאומי, וכן הבנקים לאומי והמזרחי מאפשרים ללקוחותיהם לבצע העברות מחשבונם לחשבונות של לקוחות אחרים. על פי חוקי בנק ישראל מוגבל השירות להעברה של 3,000 שקל באופן חד-פעמי ול-36 אלף שקל בחודש. הבנקים מאפשרים לבצע העברות כספים בהיקפים גדולים יותר לחשבונות המוגדרים כמוטבים. בבינלאומי, למשל, מגדיר הלקוח חשבונות מוטבים שאליהם ניתן להעביר עד כ-50 אלף שקל בהעברה אחת ועד כ-5 מיליון שקל בחודש. בדיסקונט עדיין לא ניתן לבצע העברת כספים, אך בקרוב תושק גרסה חדשה ומעודכנת למערכת שתאפשר לבצע פעולה זו.

הטבות מאפיינות את השירותים הבנקאיים באינטרנט בכל הבנקים. כך למשל, הבינלאומי נותן הטבה של עד 0.7% לשנה על הפקדה בפיקדונות שקליים בריבית קבועה, הטבה של עד %50 בעמלות החליפין בעסקות מט"ח, עמלה של %0.25 בלבד על קנייה ומכירה של ניירות ערך, מענק של 0.25% לסכום שמופקד בקופות גמל והנחה בדמי הניהול בשיעור זהה.

בבנק דיסקונט חישבו ומצאו כי לקוח הרוכש מניות של שתי חברות בסכום של 4