הצלחת ועד עובדי דיסקונט במו"מ על הפרטת הבנק הציבה רף חדש; גם העובדים יכולים לגזור קופון מהפרטת מקום עבודתם

"אנו בעידן של הפרטות, וזה טוב לא רק למשק, אלא גם לעובדים", אומר אלי לזר, יו"ר העמותה הישראלית לניהול, פיתוח וחקר משאבי אנוש. לדבריו, גופים המנוהלים נכון מבחינה מבחינה עסקית נוהגים לשתף את העובדים בהצלחה באמצעות אופציות למניות, בונוסים ותנאי שכר משופרים.



עם זאת, אומר לזר, "איני מזהה איש בצמרת האוצר שהקדיש מחשבה רצינית לשאלה איך מתמודדים עם הגורם האנושי בתהליך ההפרטה. הגישה השלטת באוצר היא 'הבה נגבש את תוכנית ההפרטה, ניכנס למשא ומתן, תפרוץ שביתה קטנה - ונתגבר'. זו חשיבה סכמטית, שאינה לוקחת בחשבון את העובדים".



לזר אומר ש-50% מהרכישות והמיזוגים במשק הישראלי נכשלים זמן לא רב אחרי שהם יוצאים אל הפועל. "המוכרים והרוכשים חושבים רק על התמורה הכספית ועל שיווק המוצרים, ולא על הגורם האנושי ועל מערכת הערכים השונה מארגון לארגון".



לדבריו, עובדי דיסקונט קצרו הישג נאה, וכמותם עובדי הרכבת, שזכו לפני שנים אחדות למענק של כמעט 40 אלף שקל לעובד עם ניתוקם מרשות הנמלים והפיכת הרכבת לחברה ממשלתית. לזר מסביר כי העובדים יצאו מורווחים מכך ש"מולם ישבו נציגי המדינה, שלא השכילו להבין כי עובדים אינם חפץ שניתן לטלטל ממקום למקום".



לזר מעריך שעתה הגיע תורם של העובדים בנמלי הים לכפות על משרד האוצר הסכם. "גם במקרה של הרפורמה בנמלים, שלגביה מתנהל עתה מו"מ, אנשי האוצר ונתניהו בראשם לא העריכו נכון את עוצמת הבעיה. הם חשבו שיצליחו לשבור את ועדי העובדים בנמלים, ותחילה אפילו זילזלו בהם. עכשיו מי שממצמץ הם אנשי האוצר".



הוועדים בנמלים יציגו בקרוב הסכם המבטיח לכל אחד מהעובדים, לדבריו, מענק של עשרות אלפי שקלים. "אין ספק שריקי בכר, שעשה עבודה יוצאת מהכלל מבחינת עובדי דיסקונט, קבע תג מחיר חדש. עובדי המזרחי, לאומי, הנמלים ובזק לא יסתפקו בפחות. ואולי מעז ייצא מתוק: אנשי האוצר ינהגו כאותו מהנדס אחראי שנתקל בבעיה, ישובו לשולחן החשיבה, יצרפו אליהם מומחים מתחום יחסי העבודה, ויחד עם האספקט הכלכלי הם יצליחו ליצור סינרגיה מנצחת. אחרת מה שצפוי הוא ירייה ברגל לתהליכי ההפרטה החשובים במשק".