בנק פועלי אגודת ישראל, שהגיש תביעה נגד לקוח שנקלע ליתרת חובה בסך 94 אלף שקל, ייאלץ לשאת בעצמו ב-81 אלף שקל מתוך החוב. ביהמ"ש קבע שהבנק חב באחריות להפסדים שנגרמו ללקוח כתוצאה מפעולותיו של יועץ השקעות חיצוני שפעל בשמו. הלקוח חויב בפסק הדין לשלם לבנק 13 אלף שקל בלבד לכיסוי יתרת החובה בחשבונו.
תביעת הבנק נגד הלקוח, שמואל ברוידה, הוגשה לאחר שחשבונו נקלע ליתרת חובה בסך 94 אלף שקל שלא כוסתה. הלקוח האשים את הבנק ביתרת החובה וטען כי יועץ ההשקעות של הבנק, משה לישינסקי, יעץ לו לקבל שירותי ייעוץ מ"יועץ חיצוני", קארן פוגוסיאן - לקוח שנהג להגיע לסניף מצויד במחשב נייד ולהשקיף על מסוף הבורסה ורכש כך מומחיות בתחום ההשקעות במעו"ף.
לטענת הלקוח, פעולותיו של "היועץ החיצוני" פוגוסיאן הסבו לו הפסדים כבדים והם שגרמו ליתרת החובה הגבוהה בבנק. הבנק מצידו טען כי אין להטיל עליו אחריות על פעולותיו של היועץ החיצוני וכי הלקוח נעזר בשירותיו מרצונו החופשי והיה עליו לדעת שהפעולות עשויות להניב הפסדים.
שופט ביהמ"ש השלום בתל אביב יונה אטגדי פסק כי הבנק אכן נושא באחריות על כך שהפנה את הלקוח, באמצעות יועץ ההשקעות שלו, לקבלת הייעוץ מפוגוסיאן: "דעתי היא, ששגה משה במעשיו בכל הסוגייה הנדונה. אם סבר כי הוא אינו יכול להמשיך עוד ולייעץ לנתבע, או לטפל בהשקעותיו, היה עליו לעצור את הפעילות באותו שלב ולתת לנתבע את הברירה למצוא, בכוחות עצמו, אדם שינהל עבורו את השקעותיו ואולי להעביר את השקעותיו לבנק אחר, המסוגל לכך", נאמר בפסק הדין.
"עצם הפנייתו ועצתו לקחת את שירותיו של פוגוסיאן בנדון חרג מאמת ההתנהגות שיש לצפות מיועץ השקעות בבנק. עצתו זו, כשלעצמה, יש לה משקל רב בעיני הלקוח, היא אינה עצה של: תרצה-תיקח, לא תרצה-לא תיקח", אמר השופט, והוסיף "קל וחומר, אמורים הדברים, כשאין מדובר ביועץ השקעות מורשה על פי חוק, כפוגוסיאן".
לפי ההסכם בין הלקוח ליועץ החיצוני, התחייב פוגוסיאן לצבור בחשבון הלקוח מידי חודש 3,500 שקל, כאשר את היתרה מהרווחים רשאי היה ליטול לעצמו. בנוסף התחייב כי בכל מקרה בו יחליט הלקוח לסיים את ההתקשרות הוא ישיב לו את חשבונו כשבו 150 אלף שקל שהיו בו מלכתחילה.
השופט קבע כי גם ללקוח חלק באחריות להפסדים שנגרמו בכך שנהג באדישות כלפי הפעולות שבוצעו בחשבונו משום שסמך על כך שההסכם מבטיח אותו בכל מקרה מפני הפסדים ולא לקח בחשבון שפוגוסיאן עלול שלא לעמוד בהסכם ופעולותיו עשויות להניב גם הפסדים כבדים.
עם זאת מירב האחריות בעניין הוטלה על הבנק: "ליועץ חיצוני, לעומת יועץ בבנק, יש אינטרס אישי להרוויח, רווחיו נגזרים מרווחי העסקות. כדי לעשות רווחים גדולים ובזמן קצר, אופי הפעילות צריך להיות אגרסיווי יותר, כלומר מסוכן יותר. כל זאת ידוע היה למשה, או לכל הפחות היה עליו לדעת".
לאור זאת נקבע כי הבנק יישא ב-60% מההפסדים שנגרמו לחשבון הלקוח. מאחר שערב הפעילות היה החשבון ביתרת זכות של 40 אלף שקל ולאחריה נקלע ליתרת חובה של 94 אלף שקל, נקבע כי על הבנק לשאת ב-81 אלף שקל מתוך הסכום הכולל. הלקוח ייאלץ לשאת באובדן יתרת הזכות שהיתה לו ובתשלום הפרש בסך 13 אלף שקל לבנק.