המיזוג עם אל-אופ מציב את אלביט מערכות כמועמדת הבולטת לרכישת חברות ממשלתיות בטחוניות שיופרטו

האנליסט גיל בארי מחברת גמול סהר מותיר המלצת "קנייה" למניית אלביט מערכות וקובע לה מחיר יעד של 20 דולר - גבוה ב-29% מהמחיר בו נסחרת המניה בבורסה.

בגמול סהר מציינים כי שנת 2000 היתה אחת השנים החשובות בתולדות אלביט מערכות בפרט, בשל המיזוג עם אל-אופ, ושל התעשייה הבטחונית הישראלית כולה.

להערכת בארי, חשיבות המיזוג היא בכך שהוא מציב אל אלביט מערכות כגוף הלא ממשלתי היחידי שיהיה בעתיד מועמד רציני לרכישת יחידות שונות של התעשייה הבטחונית מידי הממשלה (כגון יחידות של התעשייה האווירית, רפא"ל ותע"ש).

בגמול סהר סבורים כי במדינה קטנה כמו ישראל ובשוק תחרותי כזה בו החברה פועלת תהליך קונסולידציה הינו בלתי נמנע, שכן אין בו מקום לקיומן של חברות כה רבות. יתרה מכך, בארי מציין כי במקרים רבים חברות ישראליות מתחרות ביניהן על חוזים מסוימים, סיטואציה בה התעשייה הישראלית יוצאת מפסידה.

צבר הזמנות של 1.5 מיליארד דולר

בארי מציין כי התוצאות הכספיות של אלביט מערכות ב-2000 ובתחילת 2001 מלמדות על כך שהחברה ממשיכה להציג, בצורה עקבית, רווחים נאים מפעילותה, תוך צמיחה מתונה האופיינית לתחום.

להערכתו, הכנסות החברה ב-2001 (שתהיה השנה הראשונה בה היא מאחדת באופן מלא את פעילותה של אל-אופ) יצמחו לעומת 2000 ב-35% ל-800 מיליון דולר, וב-2002 הן יסתכמו ב-860 מיליון דולר. בארי אופטימי גם לגבי שורת הרווח הנקי של החברה (בנטרול פעולות חד פעמיות), והוא מעריך כי ב-2001 הוא יסתכם ב-51.7 מיליון דולר וב-61.2 מיליון דולר ב-2002, לעומת רווח של 38.5 מיליון דולר ב-2000.

בגמול סהר מציינים, כי אחד המבחנים החשובים לצמיחתה העתידית של החברה הוא צבר ההזמנות שלה, שממשיך לגדול ועמד בתום הרבעון ה-1 על 1.5 מיליארד דולר, לעומת 1.43 מיליארד דולר ברבעון הקודם. מתוך מספר זה כ-70% או מיליארד דולר מיועד לביצוע עד סוף 2002, כלומר הכנסות מובטחות של כ-142 מיליון דולר לרבעון.

בארי מציין כי בנוסף להכנסות המובטחות קיימות מדי רבעון הזמנות "אד הוק" בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולר, וכי יחד עם ההזמנות המובטחות, הם מספקים למשקיעים "רצועת ביטחון" שמצמצמת את האפשרות לצניחה בלתי צפויה במכירות.

חוזה עתידי גדול בטורקיה

בגמול סהר מתייחסים גם לעניין השפעת המשבר הכלכלי בטורקיה ולהחלטת הממשלה הטורקית לעכב פרויקטים בטחוניים, על פעילותה של החברה. אלביט מערכות קשורה בשלושה פרויקטים בהיקף של כ-100 מיליון דולר בטורקיה, וכן על הפרק עמד, לפי פרסומים לא רשמיים, גם פרויקט רק"מ גדול נוסף.

בארי מציין, כי הסיכוי לפגיעה בחברה שפרויקטים עליהם חתמה הינם נמוכים, שכן ב-2 פרויקטים, היא נמצאת בשלבים סופיים ומעבר לעובדה למרבית ההכנסות בגינן כבר התקבלו, יתר התשלום מגובה בבטחונות. בארי מציין כי בפרויקט ה-3 קיימת אפשרות לפגיעה, אולם, לדבריו, הפגיעה תהיה אפסית, שכן הפרויקט נמצא בשלביו הראשוניים.

בגמול סהר מציינים כי מידת אי הבהירות הגדולה ביותר קיימת סביב הפרויקט העתידי הגדול (בו אלביט היתה אמורה לשמש קבלן משנה של תע"ש בהשבחת טנקי מערכה M-60) בהיקף משוער של כ-2 מיליארד דולר - שחלקה של החברה היה אמור להיות 200-400 מיליון דולר.

בארי מציין כי בשלב זה עולה סימן שאלה גדול באשר ליכולתה של טורקיה ל"הרים" פרויקט בהיקף כזה. עם זאת, לדבריו, מצבה המדיני הבעייתי של המדינה, המחייב אותה להשקעה מאסיווית בביטחון, יוצר את התחושה שטורקיה תמשיך גם בעתיד להיות לקוח פוטנציאלי לחוזים בטחוניים משמעותיים.