מאת יולי חרומצ'נקו ותמרה טראובמן
כשמאיר קפוטא מדבר על סגירתו העתידית של בית הספר להנדסאים בתל אביב, הוא מתרגז. "להפוך בית ספר כזה, בעל חשיבות לאומית, לנכס זמין שאפשר לממש בכסף - זו בושה למדינה", הוא אומר. חוץ מתפקידו כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, קפוטא הוא גם אב לשניים - אחד שסיים את הנדסאים ואחר שרק מתחיל ללמוד בו. על הבוגר הוא מספר בגאווה איך קיבל עם חבריו את "פרס המדען הצעיר", על כך שבתקופת התיכון התקשר עם מומחים בעלי שם באנימציית מחשב שיסייעו לו בפרויקט הגמר, ועבד בחברת היי-טק.
אלא שהבעלים של בית הספר להנדסאים, אוניברסיטת תל אביב, החליטה השנה, בשל גירעונות כספיים, לסגור את בית הספר לנרשמים חדשים - ובכך לגרום לסגירתו תוך כמה שנים. סגירת "הקצפת של החינוך הטכנולוגי", כפי שהוא מכונה במשרד החינוך, מעלה שאלות בנוגע לבעלות על בתי הספר של גורמים ציבוריים או פרטיים, שאינם משרד החינוך. האם בעליו של בית ספר יכול להחליט בעצמו על סגירתו, מבלי שתהיה לו אחריות כלשהי כלפי תלמידיו ומוריו? והאם לתלמידים דרך להתגונן בפני החלטה כזו?
בית הספר להנדסאים בתל אביב הוקם על ידי אוניברסיטת תל אביב ב-1962, והוא פועל בחסות ובפיקוח האוניברסיטה. התיכון מתוקצב ומוכר על ידי משרד החינוך, ולצדו פועלת גם יחידה על-תיכונית להנדסאים שנמצאת באחריות משרד התמ"ת. שמו של בית הספר יצא גם מחוץ לתל אביב כבית ספר לתלמידים מצטיינים, ששם דגש על טכנולוגיה ומדעים. מנהלת בית הספר, אורית רוזן, סיפרה אתמול בוועדת החינוך בכנסת, כי תלמידי בית הספר הגיעו למקומות ראשונים בתחרויות ארציות ובינלאומיות בטכנולוגיה, וגם בתנ"ך.
הבעלות האוניברסיטאית היטיבה בעבר עם בית הספר: היא הקנתה לו מיוקרתה ואיפשרה העסקת מורים מסגל האוניברסיטה. אלא שהגירעונות שבהם שקועה האוניברסיטה החלו להעיב על בית הספר כבר לפני ארבע שנים, כשהחליטה לסגור את חטיבת הביניים. סגירת החטיבה ניתקה את בית הספר ממקור החמצן שלו - התלמידים - ואוכלוסייתו הדלדלה. היום מסבירה האוניברסיטה את החלטתה לסגור את התיכון בירידה במספר התלמידים, הסבר שזכה להתייחסות יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מלי פולישוק-בלוך (שינוי) אתמול בכנסת במלים: "אם זה לא חלם, אני לא יודעת חלם מהו".
"לאוניברסיטה בעיות כלכליות והיא לא רואה את בית הספר בראש סולם העדיפויות שלה", אמר אתמול בוועדה מנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, הפרופ' גדעון לנגהולץ. לדבריו, בית הספר בגירעון של כשישה מיליון שקלים. למרות דרישת הוועדה, לנגהולץ סירב למסור נתונים מפורטים על הגירעון ועל הסיבות להיווצרותו. גם לשאלת "הארץ" סירבה הנהלת האוניברסיטה לחשוף את מבנה התקציב שלו או הסיבות שבגללן נוצר הגירעון.
הטענות על גירעון של מיליונים בבית הספר מקפיצות את קפוטא. לדבריו, רק לפני שנתיים היה תקציב בית הספר מאוזן, ותמוה כיצד תוך פרק זמן כה קצר הגיע הגירעון לסכומים הנזכרים, מה גם שבית הספר ממומן ברובו - ככל בית ספר - על ידי משרד החינוך. לדעת קפוטא, האוניברסיטה מעוניינת לממש את הפוטנציאל הנדל"ני של השטח שעליו נמצא בית הספר. "אני מכיר את זה גם מענפים אחרים במשק", אומר קפוטא, "הרבה יותר קל לסגור יחידות מאשר להתייעל".
תקוותו היחידה של בית הספר היא רכישתו על ידי גוף אחר. מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, אורלי פורמן, ציינה אתמול בוועדה כי עיריית תל אביב לא הסכימה לקחת את בית הספר תחת חסותה. גם ניסיונות של האוניברסיטה להציע את בית הספר לרשתות חינוך אחרות - לא צלחו. "בהיעדר עניין ממשלתי וציבורי אין האוניברסיטה רואה טעם להמשיך לשאת באחריות של הפעלת בית הספר", נכתב בתגובה שפירסמה אתמול האוניברסיטה, "האוניברסיטה תשמח אם יימצאו גופים ציבוריים שירצו לקבל את האחריות להפעלתו או חלקים ממנו". דוברת האוניברסיטה דחתה את הטענות על כוונות לנצל את הפוטנציאל הנדל"ני של בית הספר.