מאז יוני 2001 לא נקבעות שומות לנכסים של תובעי הבטחת הכנסה באזור נצרת ושפרעם בגלל סכסוך, שתוכנו אינו ידוע, בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברת שמאות צפונית, שהעניקה לו שירותים. כך עולה מבדיקה של עמותת "סאוט אל-עאמל" להגנת זכויות העובדים והמובטלים.
מאז שנפסקה עבודת השמאים החליט המוסד לביטוח לאומי, באופן שרירותי, שלתובעי הבטחת הכנסה באזור ישולמו רק 80% מהקצבה. לדברי והבה בדארנה, מנהל עמותת "סאוט אל-עאמל", יש אלפים שנפגעו מההחלטה: "גם כך הקצבה לא גבוהה והקיצוץ השרירותי מביא אנשים לחיים בתנאים של עוני מחפיר".
מעולם לא נאמר באופן רשמי לתובעי הקצבאות כי מקצבתם מקוצצים באופן אוטומטי 20%. הדבר התגלה לבדארנה רק אחרי שיותר ויותר אנשים פנו לעמותה והציגו את גובה הקצבאות שלהם. "בהתחלה חשבתי שמדובר במקרים בודדים. רק אחרי זמן גיליתי שמדובר במאות מקרים בחודש. התחלתי לעיין בטפסים שמוציא הביטוח לאומי, התייעצתי עם משפטנים והגעתי למסקנה שיש כאן פעולה תמוהה, ואפילו לא חוקית".
במוסד לביטוח לאומי טענו בפניו, כי מכיוון שלא ניתן לבצע שומה לנכסי התובעים המוסד משלם להם מעין "מקדמה". לשם כך נדרשים תובעי הבטחת ההכנסה לחתום על טופס "הצהרה" שבו נכתב כי "קביעת זכאות לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה מושפעת גם מהכנסות ומשווי נכסים. הובא לידיעתי שאין ביכולתו של המוסד לבצע, בשלב זה, שומה שתקבע את שווי נכסי, וכי תשלום הגמלה המשולם לידי הינו בגדר מקדמה בלבד (במקור, א"א), וכי המוסד שומר לעצמו את הזכות לבחון מחדש את זכאותי לגמלה כולה או מקצתה, על פי שומה שתקבע את שווי נכסי".
טענה נוספת שמעלים המבוטחים נוגעת לחישוב גובה ההכנסה שמופקת מנכסים שבבעלותם, המשפיעה על גובה הקצבה. על פי התקנות, "הכנסה חודשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ל-12, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או סכום ההכנסה החודשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר". על פי תקנה זו, לדוגמה, גם אם אדם בנה בקומה שמעליו דירה לבנו, הדבר ייראה כהכנסה, גם אם הנכס לא מניב תשואה בפועל. לדברי עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, "תקנה זו מצמצמת את שיעור הגמלה לזכאים רבים, ולעתים אף שוללת אותה כליל בשל 'ההכנסה' שמיוחסת להם מהנכס".
עו"ד בנא מציג חוות דעת של עאטף עאלם, כלכלן ושמאי מוסמך, שבה נכתב, כי "קביעת תשואה אחידה לנכסי מקרקעין בשיעור 8%, אינה משקפת את התשואות הריאליות מנכסים בשוק. תשואה של 8% מתקבלת מנכסים מסחריים בלבד (במגזר הערבי תשואה מנכסים מסחריים היא בין 7%-6%)". לפי אותה חוות דעת, התשואה השנתית הריאלית מנכסי מקרקעין, שאינם מסחריים, נמוכה בהרבה מזו שנקבעה בתקנה. כך, למשל, תשואה מנכסי מקרקעין שמשמשים למגורים היא כ-4%, ובמגזר הערבי עומדת על כ-3% בלבד; תשואה שנתית מקרקע חקלאית מוערכת בפחות מ-1%. יוצא, אם כן, שתשואה שנתית אחידה של 8%, כפי שקבעה התקנה, רחוקה משלשקף את התשואה הריאלית מנכסים.
"קצבת הבטחת ההכנסה היא זכות ולא חסד", אומר בדארנה, "עצם תקנת 'ההכנסה הרעיונית' היא בעייתית, אבל הקיצוץ השרירותי של 20% שנמשך כבר ארבע שנים, הוא התעללות. איך מצפים שאנשים יחיו מקצבאות של 1,500 שקלים. אנשים עבדו כל החיים ועכשיו מבקשים את זכותם הלגיטימית ומה שהם מקבלים זו קצבת רעב".